וואטסאפ - אוי הוואטסאפ
וואטסאפ (צילום: יח"צ)
אאא

יש לי חלום גנוז שמשוטט לו אי שם בתאים האפורים של המוח, חלום בלתי ממומש וספק רב אם הוא ימומש בעתיד הנראה לעין. לפעמים אני משתעשע במחשבה הזאת שמבקרת בראשי מידי פעם - אבל מדחיק אותה במהירות של 100 קמ"ש על כביש ירושלים תל אביב בדרך הביתה מנסה לתמרן בין הטלפונים, המיילים ההודעות וקבוצות הוואטסאפ.

אוי הוואטסאפ.

החלום שלי הוא פשוט וקל לביצוע, כזה שיביא לחיי המטורטרים מצפצופים בלתי פוסקים ומסכים מרצדים - שקט ושלווה. 

אומר זאת גלויות: החלום שלי הוא לקום בבוקר ולגלות שאני מנותק באופן טוטאלי מכל קבוצות הוואטסאפ, מכל הרשתות החברתיות, מכל טרטורי הנייעס שהולמים באוזניי פעם בדקה, בלי החשיפות הבלעדיות, חיים נטולי מילים כמו "דרמה-טלטלה-וזעזוע בלעדי - בקו הקישקע-נייעס העולמי חייגו עכשיו ותדעו ראשונים האם כ"ק האדמו"ר מגינות גד בסוף מצטרף למסע חוצה האוקיינוסים".

בחלומי אני רואה טלפון שמשמש אותי לשיחות פרקטיות, מסכים שמשמשים אותי לעבודה, תיבת מייל ממודרת מיח"צנים שמזמינים אותי להשקת מותג חדש של שלייקעס עם הפטנט העולמי. תתארו לכם עולם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'דיגיטל' ותישארו מעודכנים

נהרות של דיו ווירטואלי כבר נשפכו בניסיון להתריע על הצורך הקריטי באיחוד השורות לפניי ולפנים, אחוזי דאגה היינו עדים למלחמות עולם בין פוליטיקאים, חצרות, עיתונים, כאשר אנשי הנייעס וחברי קבוצות הוואטסאפ עומדים מהצד ומריעים - כמו קהל משולהב שצופה בקרב אגרוף מדמם.

כל פעם שנדמה שהגענו אל הקצה, ארוגות הרכילות בהן אנחנו מתבוססים - חושפות בפנינו שיאים חדשים.

מבלי להיכנס לפרטים, מקרה אחד שאירע בימים האחרונים גרם לי להתקדם עוד מספר צעדים לעבר החלום ההוא שאתו נפתח המאמר.

למי שלא מעודכן: גורם אלמוני הפיץ הודעה בקבוצות הוואטסאפ, שמבקשת להתפלל לרפואתו של איש רדיו מוכר שנפצע באורח אנוש בתאונה קטלנית - כשבסוף ההודעה זועקות המילים: "לא לשבור!!! להעביר הלאה".

מיותר לציין שמדובר היה בהודעה שקרית ותלושה מהמציאות. לשדרן שלום, האיש חי וקיים וממשיך לשמח לבבות.

הרצון לדון כל אחד לכף זכות, נדחק לפינה אפלה. פתאום צף לו החשש שאומר - יום אחד זה יקרה גם לי, או לך. הקלות הבלתי נסבלת שמאפשרת לאנשים לשפוך דם - כאן כדי להישאר. התופעה הזאת הגיעה לממדים מבהילים והרולטה ממשיכה להסתובב, בלי שמישהו יעצור אותה.  

איבדנו שליטה, בעיקר - פיתחנו אדישות.

מישהו אמר פעם שככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו מגלים שהקלישאות נכונות. אז הנה מגיע המשפט הלעוס ביותר שיש: זה הזמן להתעורר, אחרת יהיה מאוחר מידי.