כוחנו באחדותינו - כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה? אין ספק, כי הציבור החרדי, ללא החזית האחידה שהוא מציג (לפחות כלפי חוץ) היה מתקשה בקיום אורח-חייו. הישגים כמו תחבורה כשרה, טלפונים כשרים ואינטרנט כשר לא היו מושגים לולא אותה חזית מנצחת.
נכון, ההבדלים בין הליטאי הממוצע לאיש נטורי קרתא, כמו-גם ההבדל בין חסיד ברסלב לחסיד גור - עצומים, אבל עסקנינו עושים הכל בכדי לתחזק את האשליה של "אגודה אחת".
האם מיצג "החזית האחידה" משיגה את מטרותיה? בדקנו את ההישגים של עסקנינו במאבקים הגדולים שעבר הציבור החרדי בשנה שחלפה לה, החל בגיוס בני הישיבות וכלה בדיור בר השגה. התוצאות לפניכם.
מאבק הגיוס - הצלחה
במאבק על הגיוס, למעט בני הישיבות השוקדים על תלמודם, גוייסו כולם: מסבירנים, אנשי תקשורת, עסקנים וכמובן חברי הכנסת החרדים. כולם נרתמו במלא אונם למען המטרה הקדושה.
זה התחיל בראשית 2012. שר הביטחון אהוד ברק הודיע כי חוק טל יאורך בשנה נוספת, ובמתחם הרכבת בתל-אביב החלו להתאסף מי שנקראו לאחר מכן 'הפראיירים' - משרתי מילואים שהפכו את הפסוק "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה" לסלוגן המרכזי במאבקם נגד ה"השתמטות" חרדית.
יריית הפתיחה נורתה, ומכאן המצב רק הלך והחריף. הפריימריז בקדימה רק החריפו את התבטאויות הפוליטיקאים המתמודדים, שרכבו על הגל בכדי לאסוף תומכים בקרב המתפקדים.
יו"ר קדימה שאול מופז הפך את נושא גיוס החרדים לחלק מרכזי במצע המפלגתי של קדימה, ואמר לכל מי שרק הסכים להאזין לדבריו, כי "אסור לקבל מציאות שבה צה"ל יהפוך מצבא העם לצבא המיעוט, וחייבים לשנות את חוק טל".
קדימה מצטרפת לקואליצייה
הלחץ הציבורי לגייס את בני הישבות גבר, נשמעו קולות בעד ונגד, גם בקרב המגזר החילוני, וספקולציות כמו הקדמת הבחירות עקב סוגיית הגיוס הופרכו באוויר.
ברגע האחרון, דקה לפני הליכה לבחירות הכריז שאול מופז על הצטרפות קדימה לממשלה, מהלך שהכה בתדהמה גם את וותיקי המערכת הפולטית הלמודים 'תרגלים מסריחים', את ההפרשנים הפוליטיים והכתבים הפרלמנטרים. מייד עם כניסתו לממשלה הכריז מופז כי ההסכם הקואליציוני כולל שני נושאים עיקריים גיוס חרדים ושינוי שיטת הממשל.
על-פי דרישת קדימה הוקמה וועדת פלסנר שהתכנסה בכדי להציע חלופה לחוק טל. העסקונה החרדית התגייסה להאבק בוועדת פלסנר.
ח"כ הרב ישראל אייכלר יצא בהכרזה כי יהדות התורה תוותר על תיקים תמורת פירוק וועדת פלסנר, ח"כ יעקב ליצמן איים בפרישה מהממשלה "אם לא יאפשרו לחרדים ללמוד". אך גם בתוך הציבור החרדי לא שקטו הרוחות, מי שהלך בליל שבועות לכותל גילה כי בערב החג הודבקו פשקווילים חריפים נגד דגל התורה בטענה כי "דגל עוקרי התורה, מחריבי הדת, מוכרים בחורי ישראל לקלון תמורת תקציבים רח"ל".
התוקפים שהשתייכו לפלג הסיקריקים, חששו ככל הנראה מההצהרות שהפרחו אז, כי בתנאים מסויימים מאוד יסכימו הסיעות החרדיות על גיוס חלקי מאוד של בני ישיבות. לאחר דין ודברים בין הנציגים החרדים לחברי הוועדה, החרימו הסייעות החרדיות את וועדת פלסנר, כאשר כל העת נפגשו הנצגים החרדים עשרות רבות של פגישות עם חבריי הוועדה.
אך זה לא עזר, ימים לפני פרסום מסקנות ועדת פלסנר ארגנו בעדה החרדית עצרת ענק נגד הגיוס. אלפים זרמו לכיכר השבת והאזינו לגאב"ד העדה החרדית שזעק "צריך למסור את הנפש ולא להתגייס לצה"ל". מסקנות ועדת פלסנר היו מרחיקות לכת, סנקציות אישיות, דחיית שירות חלקית ועוד.
צילום: פלאש 90
אך אז החלו לפעול הדברים לטובתינו, שר החוץ אביגדור ליברמן שחש מכך שכל הקרדיט על גיוס החרדים ילך לקדימה של מופז, הודיע כי אם דרישותיו המרחיקות לכת בנושא הגיוס לא יתקבלו ישראל ביתינו תפרוש מהועדה, המהלך של ליברמן הוכיח את עצמו ואכן לא היה מי שיתן יד בתוך הועדה לדרישות שלא התחברו לקרקע המציאות - ישראל ביתינו פרשה מהועדה.
כדור השלג שהחל להתגלגל סחף עימו גם את האיחוד הלאומי שהודיעה על פרישה מהועדה בשל אי קבלת המלצותיה לגיוס ערבים - סולם יציב דיו בכדי להחזיק את חברי האיחוד בשעה שירדו מעץ ועדת פלסנר. הקרקע כבר בשלה דיה, וראש הממשלה שחשבונות פתוחים לו עם שאול מופז מאז הנאם בו קרא לו מופז שקרן, ניצל את ההזדמנות להודיע על פירוק הועדה.
גורמים רבים חברו להצלחת המאבק על הגיוס, אך בשורה התחתונה אפשר להכתיר את המאבק כהצלחה. דווקא בזמן שתודעת הגיוס חילחלה אט-אט, וכוחות השוק עשו את שלהם, דווקא בזמן שגיוס חרדים היה חסר תקדים, דווקא כאשר השירות האזרחי החל לקבל לגיטימציה מסויימת בקרב חוגים נרחבים בציבור החרדי, דווקא אז המאבק החילוני בחרדים הרס כל חלקה טובה, וחזר כבומרנג לאותם אילו שרצו לגיס את החרדים בכל מחיר.
השירות האזרחי מושהה, פתרון לגיוס החרדים עדיין אין באופק, ועל אף שחוק טל פקע וחרדים נחשבים עריקים, אין מי שמהן לגייס את החרדים,
וכיום תגובת הנגד החרדית תהיה חריפה ביותר, הרבה יותר קשה מיום לפני פתיחת הקמפיין החילוני לגיוס חרדים.
הסברה חרדית - כישלון
ברקע מאבק הגיוס התרחשה לה מערכה בשדה ההסברה. מסבירנים, או כאלה הרואים את עצמם כנציגיו ויחצניו של הציבור החרדי, דיברו תחת כל עץ רענן.
אך אפשר לומר בפה מלא, המאבק על ליבו של החילוני היה צפוי לנחול כישלון מראש. אפילו לא אחד מכל המסבירנים החרדים, לא עמד איתן אל מול שאלתה של האם השכולה, מדוע אני? מדוע בני היה צריך לסכן את חייו בכדי להגן עליך, ועל ילדיך השוכנים לבטח בישיבה.
התשובות שנשמעו בתקשורת, היו דלות ופעמים אף מביכות. החילוני הממוצע לא מבין מדוע מגזר שלם צריך להשאר לשבת בישיבה ולא לשרת, החילוני הממוצע לא מאמין, או אולי לא מבין, שהתורה 'מגנא ומצלא'. תשובה כמו "החרדים נלחמים בצבא ה'" היא מביכה.
כאשר בכל זאת נשמעה תשובה שנשקה להגיון הפשוט, נשאלה השאלה מדוע צורת ההסדר המקובלת אצל הדתיים לאומים לא מתאימה? תשובות רציניות לא נשמעו. בקיצור כישלון חרוץ.
אך היו גם נקודות של אור, היו כאלו שהתראינו וטענו דברים של טעם על בסיס נתונים מוצקים, כמו העובדה שהצבא לא רוצה ולא מוכן לשירות חרדים. היו שטענו בהגיון צרוף כי צבא מקצועי עדיף. גם מאהל החרדים המשרתים עשה רק טוב לתדמית הציבורית החרדית שנסדקה, למרות שהכפישו אותם, קראו להם "חרדים חדשים" הם התייצבו במסר ברור ואמרו "לא" לגיוס חרדים בכפייה.
צילום: פלאש 90
התמונה של חרדים במדים מתייצבים לצד אחיהם, תחקק בתודעה הקולקטיבית כאמירה ברורה שישנם מאבקים שבהם הציבור החרדי מאוחד, למרות המחלוקת הפנימיות.
אך אלו ואלו היו שביבי אור, רובם המוחלט של המסבירנים חזר כמנטרה על הקלישאות השחוקות, בכדי לרצות את אלו בבית שמאזינים לכל טעות שתפלט ותתייג אותם כ"חרדים חדשים". הדרת נשים עוד כישלון מהדהד, הוא מלחמת ההסברה סביב "הדרת הנשים" בציבור החרדי.
קרב ההסברה: הדרת הנשים
המתקיפים נמנו על כל מגזרי הישראליות, דתיים, חילונים ורפורמים, כולם הניפו את דגל הליברלזים והשוויון, אך מהצד החרדי לא הגיעה תשובה ניצחת. אין מי מאיתנו שהזדהה עם היריקה בבית שמש, אין מי מאיתנו שהזדהה עם אלימות נגד נשים. ההפך כל חרדי יודע עד כמה הכבוד לנשים מוטמע ומוטבע ביהדות, ואת המסר הזה לא הצלחנו להעביר.
בדיוק בגלל אותה "חזית אחידה" שאנו בתור ציבור חרדי מחוייבים אליה, ההסברה בנושא הדרת הנשים לא עבדה. לא יכולנו לומר בפה מלא כי ישנם הבדלים קיצוניים ומשמעותיים בציבור החרדי. בדיוק כמו בפתיחה כולנו יודעים עד כמה שונה נטור הקרתא מה"עטרתניק", או כמה שונה בעלת של מבית שמש מבנות סימנר ממוצעות, אך לא אמרנו.
לא אמרנו כי אנו לא חשים שייכים אל מבצעי אותם מעשים, לא אמרנו שהם לא חרדיים, כי אולי בתוכינו קשה לנו להודות בזה. גם כשנאמרו המילים הללו, לא הייתה הוקעה גורפת והבידול לא נטמע כראוי.
צילום: פלאש 90
בחזית ההסברה החרדית לא עמדו אידיאולוגים בכירים, שהסבירו את דעת התורה בנושא, שהדגישו את הנתונים הסטטיסטים המוצקים, כי רוב הנשים החרדיות הן בעלות מעמד חזק ואיתן בבית החרדי, וכי ברוב מוחלט הן משכילות והמפרנסות העיקריות בבית.
אם נסכם, ההסברה החרדית צריכה יותר אומץ לומר את הדברים, בלי להתחשב בפשקוויל שיופיע למחרת. ההסברה החרדית צריכה אמונה בצדקת הדרך, אך מנגד להביע אי אמון במעשים שנוגדים את אותה הדרך.
דיור בר השגה - הצלחה יחסית
בזמן שהמחאה החברתית החילונית דעכה ללא הישגים ממשיים, נציגי הציבור החרדי ובראשם שר השיכון אריאל אטיאס עשו רבות, לטובת הציבור החרדי.
ההישג הגדול של אטיאס בסבב הנוכחי הוא הגדלת היצע הדירות למגזר החרדי, אך בלי לשכוח את תפקידו בתור שר שיכון של כולם.
שיווק הקרקעות במשרד השיכון נעשה באיזון, איזון שאפשר אולי לראשונה בהסטוריה של משרד השיכון, הקצאה הוגנת למגזר החרדי, בלי שעורר עליו את חמתה של התקשורת הכללית.
ניגש לנתונים. נתחיל עם מכרזי מחיר למשתכן: לפני כחודשיים הוציאו משרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל, מכרזי מחיר למשתכן, לפי קרטריונים חדשים בהם הנחה של 50% מערך הקרקע.
המכרזים הראשונים (על-פי הקרטריונים החדשים) נסגרו בשבועות האחרונים, בתוכם מכרז ל-211 דירות בביתר-עלית. בשנה האחרונה גם החלה לפעול תוכניתו של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, למענקים והטבות לרוכשי דירה ראשונה בפריפריה.
ההטבות מסתכמות בממוצע בסכום של עד 100 אלף שקל לדירה. אך יש לציין כי פעמים שההטבות משום מה לא מגיעות במלואן לידיו של רוכש הדירה, רק לפני כחודש נמסרו המפתחות לרוכשי דירות בטבריה ששילמו כ-650 אלף שקל לדירת 4 חדרים (אחרי המענק של משרד השיכון).
וכמובן גולת הכותרת, היא ההכרזה בחודש שעבר של משרד השיכון על יציאתם לשיווק של 5,000 יחידות דיור בעיר החרדית החדשה חריש.
לא מעט משפחות חרדית הן בין זכאי הדיור הציבורי, אך הרבה יותר משפחות חרדיות נכללות בין הזכאים לסיוע בשכר הדירה. גם כאן שר השיכון כלל בהטבות את כולם.
אין כאן נהנה עיקרי, כולם נהנים אך חלקו של הציבור החרדי (שלא כבעבר) אינו נגרע. אחת הבשורות המשמעותיות ביותר לזוגות הצעירים, היא ההישג של ש"ס בדיון לקראת הקיצוץ בתקציב, על פי הפרסומים כ-750 מליון שקל יוקדשו על ידי משרד השיכון להאצת הבנייה בפרויקטיים המיועדים לזוגות צעירים.
מדובר בבשורה של ממש מכיוון שכל הפרוייקטים שיצאו בשנים האחרונות למגזר החרדי "נמרחו" בלשון המעטה. כעת עבודות הפיתוח הנעשות על ידי הממשלה, יעשו הרבה לפני שהקרקע תיצא למכירה, מה שיחסוך את זמן הפיתוח שנעשה כיום רק לאחר שהיזם זכה במכרז.
אך לצד ההישגים המרשימים ביעוד קרקעות למגזר, כאשר הדברים מגיעים לידי מעשה, התמונה יפה הרבה פחות, מצבם של הזוגות הצעירים העומדים בפני רכישת דירה רחוק מלהיות מזהיר. פרוייקטים רבים שהחלו בשנים האחרונות תקועים, פוליטיקות סיכסוכים עסקיים ומאבקי כח בין נציגי הקבוצות השונות בחברה החרדית, מעקבים את רווחת הציבור.
יש קרקעות, יש קבלנים שזכו במכזרים לאלפי יח"ד, יש קבוצות רכישה (שכמו תמיד כמה מהן פיקטיביות) אך בשטח אין תזוזה ממשית. כשאנו אומרים כי מצבם של הזוגות הצעירים לא מזהיר, אנו מתכוונים על כך שלמרות שיווק הקרקעות הנרחב, מחירי הדירות בסופו של יום משתלמים הרבה פחות משזה נראה.
בהר יונה (מקום בו המדינה השקיעה מאות מליוני שקלים בפיתוח) המחירים בסביבות 600 אלף ש"ח, הרבה פחות אטרקטיבי משחשבנו. באחיסמך יזמים שהבטיחו הרים וגבעות כשלו, ומאות רוכשים נשארו לבנתיים עם ניירות שלא שווים דבר, כמעט שלוש שנים חלפו ועדיין הטרקטורים לא עלו בכדי ליישר את השטח. בבית שמש, מתחם גולבנציץ ממתין לפסיקת הרבנים כי העצמות שנמצאו הן עצמות בעלי חיים.
אך גם מצב העמותות האחרות לא שפיר, הרוכשים עדיין ממתינים, ההבטחות לסיום הבניה תוך 4 שנים, גם כאן כמו בפרויקטים אחרים במגזר התגלו כהבטחות סרק.
בחריש פני הדברים לא ניראים הרבה יותר טוב, אך החל שיווק הקרקעות וכבר קבלני המגזר יצאו עם השערות מחיר גבוהות, ואם לא די בכך רק היום נחשף בישראל היום כי שר השיכון אריאל אטיאס, מתכוון לשכור חברת חקירות פרטית בכדי למנוע אפליית על רקע עדתי בחריש.
על פי הפרסום, גורם במערך הדיור אמר כי כי יש ספרדים רבים שביקשו להתקבל לפרויקטים בעיר ונדחו ללא סיבה מוצדקת. החשש, לפי הגורם, הוא מהקמת "עמנואל 2". בקיצור עסקני המגזר המעורבים בפרוייקטים, צריכים לעשות חשבון נפש נוקב (ואולי גם קורס אחד או שניים בכלכלה), מחד ההשגים של משרד השיכון, ומאידך הפוליטיקה הצרה והנסיון לעשות קופה על גבו של ציבור הרוכשים.
בשורה התחתונה: הישגים יש, אך האב החרדי שמתאמץ לקנות דירה לחתנו בכדי שישב ויעסוק בתורה במנוחת הנפש, יצטרך להתאמץ יותר.
בנות הסימנרים - כישלון
האפליה הקשה בסימנרים היא עניין טעון הנושא בקרבו מאבקים וקשיים, החל במאבקים שהחלו בעיר עימנואל uזיעזעו את הציבור החרדי, וכלה בבנות הסימנרים היושבות בשעת כתיבת שורות אלו בביתן ללא פתרון אמיתי באופק.
מה לא נעשה בשנה החולפת? הכל. בתחילת השנה בית-הדין לדיני ממונות הורה לעיריית ירושלים להפסיק מיידית את התקצוב של סמינר 'דרכי רחל', מכיוון שסירב לקבל ספרדיות.
בראיון סיכום לשנת תשע"א, אמר ח"כ הרב אלי ישי את המשפט האלמותי הבא: "נאבק באפליה גם במחיר הוצאת בנותי מבית יעקב". מעט לאחר מכן יואב ללום ותנועתו "נוער כהלכה" הגישו את בג"ץ הסמינרים. משפחות המשיכו לשנות את שמם מאבוטבול לברקוביץ'. אך בנתיים המצב נותר על כנו, דבר לא השתנה, מנהלי הסמינרים מסרבים לקבל ספרדיות, והבנות עדיין בבית בוכיות.
ולא. אי אפשר לומר שלא נעשה די, כאמור ישנם מספיק שפועלים בכל הדרכים בכדי למצוא פתרון לבעיה הכאובה, אך כל הליך נעצר. גם ש"ס שהבטיחה להיות בחזית המאבק ויצאה למאבק בקול תרועה עם 'חוק האפליה', נתקלה בקשיים רבים החוק נתקע ובמהרה הפך לז"ל.
הגדיר את הבעיה טוב מכולם, ר' חיים כהן בראיון למרדכי לביא "למה עד כיתה ח' כולן יכולות ללמוד ביחד, ואחרי זה יש בעיה עם ספרדים? למה לא לעשות סמינר אזורי? למה כשניסינו לעשות סמינרים איזוריים, הראשונים שנלחמו במהלך היו מנהלי הסמינרים?!".
אך שלא כמו שמשתמע מהדברים, בעית הסימנרים אינה נחלתן של הבנות הספרדיות בלבד היא נחלת הציבור החרדי כולו, קשה להתקבל לסימנרים איכותיים, ועל בסיס דברים זניחים ביותר בנות נדחות מהסימנר בו הן מבקשות ללמוד.
לפני כשבועים דווח כאן בכיכר השבת, כי מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן מודע לבעיה החמורה ופעל כדי לעשות סוף לתופעה.
למקורביו, הוא העביר לאחרונה מסר ברור וחד-משמעי לפעול ככל יכולתם על-מנת שלא תישאר בת ישראל ללא סמינר ומקום לימודים. אולי אפשר לראות בדברים פתח של נחמה, אם כי נסיון העבר הפך אותנו ללמודי אכזבות.
כעת הסתיימה לה שנה, שנה בה אנשים טובים ניסו לסייע לעזור, ולהפוך את החברה החרדית לטובה יותר ואנושית יותר.
אך הם כשלו. הכישלון שלהם הוא כישלונה של החברה, הוא כישלון החינוך החרדי לחנך לאהבת חינם וליושר. נכון לכתיבת שורות אילו מאות בנות יושבות בביתן, מאות בנות שאצלן הימים הנוראים הם לא ימי תפילה וסליחה, אלא נוראים כפשוטו.