נאמר בדברי קבלה [זכריה ח .יט] "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".
ופירשו חז"ל צום הרביעי הוא יום שבעה עשר בתמוז שהוא בחודש הרביעי. וחמשה דברים אירעו לעם ישראל ביום זה:
א. נשתברו לוחות ראשונות מפני חטא העגל.
ב. ובוטל קרבן התמיד בימי בית ראשון.
ג. והובקעה העיר בחורבן בית שני.
ד. ושרף אפוסטמוס את התורה.
ה. והועמד צלם בהיכל.
הימים שבין צום שבעה עשר בתמוז לבין צום תשעה באב נקראים ימי בין המצרים, על שם הפסוק [איכה א ג]: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים". ואמרו חז"ל שהם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב שבהם נכנסו האויבים לירושלים. ופרעו פרעות בישראל עד יום תשעה באב שבו החריבו את בית מקדשינו ותפארתינו .
ולכן נוהגים כמה ענייני אבילות וצער מיום שבעה עשר בתמוז עד אחר כמה מהם תשעה באב ונפרט כמה מהדינים.
א. להיזהר בימי בין המצרים שלא ללכת יחידי מתחילת שעה רביעית של היום עד סוף שעה תשיעית, מפני קטב מרירי שהוא שד השולט בימים האלה וכן יש ליזהר בימם אלה שלא ללכת ברחוב בין חמה לצל.
ב. וכן יש ליזהר שמלמדים לא יכו התלמידים אפילו ברצועה קטנה, [שכבר כתב מרן בהלכות ת"ת שבמשך השנה לא יכו התלמידים אלא ברצועה קטנה] וכן ההורים יזהרו שלא יכו את ילדיהם בשעות אלו מפני שיש חשש סכנה בדבר.
ג. כתב רבנו חיים ויטל, בשער הכוונות [דף פט] שבימים אלו מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבילות אחר חצי היום בכל אלו הימים ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית. וטעם לעשות זאת אחר חצות היום הוא, כי אז מתעוררים הדינים בסוד כי ינטו צללי ערב אשר לסיבה זו נשרף ההיכל אחר חצי היום ודבר זה עושה תועלת גדולה בנפש האדם וכ"ש בחצות הלילה.
והנה בשו"ת אור לציון ח"ג ע"מ רל"ח כתב שגם בשנת השמיטה שאין אומרים בארץ ישראל, תיקון רחל אמנם בחצות היום יש לומר תיקון רחל ועיין שם בביאורים מה שכתב בזה וכ"כ בחזון עובדיה בין המצרים ע"מ קכט. אמנם בערב ר"ח וכן בערב שבת וביום ר"ח אב אין אומרים תיקון חצות וכן המוהל הסנדק ואבי הבן אין אומרים תיקון חצות. כשאומר תיקון חצות יזהר שלא לישב על הקרקע ממש אלא ישים איזה הפסק בינו לבין הקרקע.
ד. בימים אלו נוהגים להמנע מלאכול פרי חדש או מללבוש בגד חדש כדי שלא לברך שהחיינו והגיענו לזמן הזה שהרי הוא זמן פורענות ושבתות שבימי בין המצרים, נחלקו הפוסקים אם אפשר לברך שהחיינו לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בחזו"ע בין המצרים ע"מ קכ"ט ןאילך אפשר לברך אמנם לדעת הגרב"צ אבא שאול באורל"צ ח"ג ע"מ רל"ה גם בשבת אין לברך שהחיינו וכן נהגו רבים מבני אשכנז.
ה.במילה ובפדיון הבן שחלו בבין המצרים פשוט שמברכים שהחיינו כיון שהיא מצוה בזמנה ואי אפשר לדחותה .