מאמרים

בלי פופוליזם: למה הירי במחבל הוא אולי לא חוקי, אבל מוסרי לחלוטין / דוד רוזנטל

כולנו נהנים הן ביטחונית והן מוסרית מכך שנפטרנו מנוכחותו של אותו מחבל שבא לרצוח, העולם הוא מקום טוב יותר, עם רוצח אחד פחות. דוד רוזנטל סבור שהירי במחבל מוסרי לחלוטין אך לא חוקי (דעה)

דוד רוזנטל | כיכר השבת |

התקשורת הכללית עסקה רבות בנושא החייל שירה במחבל הפצוע, כאשר הנרטיב המוביל הוא שמדובר ברצח ובמעשה לא מוסרי. סקרי דעת הקהל הראו שהנרטיב התקשורתי לא תפס, ורוב מוחלט מהציבור הישראלי מגבה את החייל. סוגיה שכזו עולה על הפרק מעת לעת, ובמקום מקבץ הפופוליזם הנדוש שתמיד נמהל בדיון בנדיבות, אני מעוניין לעשות סדר בדברים.

הירי במחבל המנוטרל הוא אכן בעייתי מבחינה חוקית פורמלית, אך מבחינה מוסרית זה בסדר גמור. אני מניח כאן הבחנה בין המנגנון החוקי, לבין התוצאה שלו בפועל. פעמים רבות יכול להתקיים מצב חוקי לחלוטין אך שאינו תקין מוסרית, וגם להפך – תתכן גם תוצאה מוסרית שנוצרת משבירת החוק – כמו שהיה במקרה הירי המדובר בחברון.

כמובן, ברוב המקרים מנגנון נכון ותקין מביא לידי תוצאה מוסרית, אך אין דרך לגרום לכך שהמנגנון יהיה מדוייק תמיד.

דוגמה פשוטה – רמזור בכביש. לכולנו ברור שמדובר באביזר חוקי חיוני, אשר מונע בוקה ומבולקה ושומר על חיי אדם. עם זאת, פעמים רבות רמזור מייצר מצבים שאינם ניצול זמן מיטבי, למשל יכול להיות כביש ריק, וברמזור עומד אדם אשר מאד ממהר להגיע נניח לטיפול רפואי, אך הרמזור לא מאפשר לו לנסוע למרות שאין רכב אחר. כלומר, יתכן שהרמזור דווקא פגע באנשים במצב זה. עם זאת, ברור לכולם שיש לציית לאורות הרמזור, כי אם נפרוץ את המשמעת נגיע למצב בו אנשים "מצפצפים" על החוק ונוסעים באור אדום, ואז נגיע ניצור כאוס וסיכון חיים. רוצה לומר, אנו מסכימים למצב בו נוצר חוסר יעילות מסויים, מתוך הבנה שבטווח הארוך חשוב לשמור על המסגרת החוקית.

ומכאן אל המציאות החוקית, החוק מעניק לבית המשפט סמכויות ותפקיד ברור - לשפוט על פי ראיות ולחרוץ דין על פי חוק קבוע מראש לכל סוגיה (עניין פורמלי בעקרון, אך עם הרבה אפשרויות לפרשנות בטווח מוגבל). עם זאת, כולנו יודעים שישנם מקרים רבים בהם פושעים נאלחים יוצאים לחופשי בגלל שאין די ראיות נגדם, וקורה גם שחפים מפשע מורשעים לשווא בגלל ראיות שגויות שקמו נגדם (אלה ואלה אינם נדירים כלל וכלל). במקרים אלו, אין ספק שהתוצאה איננה מוסרית למרות יושרו ותקינותו של המנגנון. בית משפט אינו שופט צדק, הוא שופט ראיות בלבד. אין לו לדיין אלא את אשר רואות עיניו, וגם כשהוא פועל בהגינות מוחלטת אף אחד לא יכול לערוב לתוצאה ולמוסריותה.

כלומר, חוק אינו בהכרח מוסרי, ומוסריות אינה בהכרח תואמת את החוק.

למרות זאת, ישנה חשיבות עצומה לשמירת החוק ולכיבוד המנגנון גם כאשר אנו מודעים לכך שהתוצר אינו בהכרח תואם את המוסר בו אנו מאמינים. נבואה ניתנה לשוטים, ועדיין אין לנו שופטים או טכנולוגיות בוחני כליות ולב. אין דרך ריאלית לדעת בכל מקרה ומקרה מה אמתי, נכון ומוסרי, ולפיכך אין לנו אלא לדבוק בהליך פורמלי, בו כללי המשחק, החוק, ידועים מראש לכל השחקנים. למרות שכולנו יודעים שבוודאות שיקומו עוולות, זה עדיף על פני הליך צדק לא פורמלי שנתון לשיקול דעת סובייקטיבי של כל שופט ושופט. גם אם בוודאות יהיו מקרים שהחופש מפורמליות חוקית יאפשר להגיע טוב יותר לאמת ולמוסר, עדיין ברור שהנזק מהיעדר כללים ידועים מראש גדול יותר מבחינה כמותית.

הירי במחבל (צילום: עימאד אבו שמסייה, "בצלם")

ומכאן לענייננו, אין ספק שכולנו נהנים הן ביטחונית והן מוסרית מכך שנפטרנו מנוכחותו של אותו מחבל שבא לרצוח. הזכות לחיים נסוגה מפני הזכות להגנה עצמית, ובכלל מי שלא שומר על חייהם של אחרים מאבד את הזכות לחייו שלו. כעת העולם הוא מקום טוב יותר, עם רוצח אחד פחות.

אבל, אנו על הסף הפוטנציאלי של מדרון חלקלק בו החוק - ההליך הפורמלי - יכול להתפרק, וכל חייל הופך לשופט ותליין. למרות שבמקרה יחידני בהחלט יתכן שנעשה הצדק והואר המוסר, עדיין חשוב לשמור על המכלול הרחב של שלטון החוק.

אלו שהעלו טענות על אי המוסריות שבירי על המחבל, הם טועים ומטעים. אין שום עניין מוסרי בשמירה על חייהם של רוצחים, ובטח לא כאשר הם מהווים סיכון. יחד עם זאת, בהחלט יש עניין לשמור על תקינות שלטון החוק. לפיכך שיח מטעה על "נפילה מוסרית" פשוט מסיט את הדיון למקום שטותי שרק סותר את תחושת הצדק הברורה של רוב הציבור, ובכך פוגם באפשרות לשמור על איכות ותקינות שלטון החוק ומנגנוניו.

כאשר נוצר פער גדול בין החוק לבין תפיסת המוסר של הציבור, זה פוגע מהותית באמון הציבור ובאפשרות להחזיק מערכת חוקית איכותית. על הפוליטיקאים ואנשים המתבטאים בנושא יש ליצור הפרדה ברורה בין המוסר, לבין חשיבות החוק.

ובמאמר המוסגר - אינני שולל שהחייל פעל כדין בגלל תחושת איום סובייקטיבית (ואת זה יש להשאיר לחוקרים והבודקים, וחשוב שיבדקו), אשר מקנה לו את הזכות המלאה מבחינה חוקית לפעול כפי שפעל, למרות שבמבט של צופה מן הצד יתכן מאד ששיקול הדעת שלו היה שגוי. בזה אינני פוסק ולא מתיימר להביע דעה, נותן קרדיט לגופים האמונים על כך.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר