בר מצווה רגילה לילדים מיוחדים // אבי בנטוב

הם נכנסו לאולם בתהלוכה, עשרה מלאכים, עם כיפות גדולות לראשיהם, פאותיהם מתבדרות, חיוך מרוח על פניהם, מאושרים מאוזן לאוזן, אצלם השמחה פנימית עילאית, אצלי העיניים נרטבו במידית (טור אישי)

אבי בנטוב | כיכר השבת |
שמחת בר המצווה (צילום: חסדי נעמי)

לא קל לראות ילד סובל, לא קל לראות ילד מתוק שבעבר היה כאחד הילדים בגן, ובשל תאונה ביתית עם נזק מוחי, היום הוא עם פיגור, לא קל לראות ילד עם פני מלאך אבל עם אוטיזם, או תסמונת דאון, הילדים האלה לומדים בדרך כלל במסגרות מיוחדות.

קיום המצוות לא חל עליהם, אבל לגיל בר מצווה הם מגיעים, המשפחות לא מתלהבות לערוך להם את שמחת בר המצווה אולי כי... לא נעים, או מה יגידו, ואיך יראה הטקס, מה נראה למשפחה, את הפיגור של הילד?

משה כהן מנכ"ל חסדי נעמי, הרים את הכפפה, הכניס אותי בסוד העניין, כל צוות חסדי נעמי נרתם לעניין, וההפקה הגדולה יצאה לדרך.

זה הרבה יותר מורכב ממה שאתם חושבים, הרגישו שם בכל צעד את הנשמה של הארגון, כולם התנדבו - הצלמים, התזמורת, הזמר, האולם והקייטרינג, נתנו יד עם ארמונות חן, הצוות החינוכי של בית הספר בו לומדים הילדים, השקיע בילדים תוכנית אומנותית, עם הצגה וסרטון מרשים, בו הילדים הם הכוכבים הראשיים.

נקבע תאריך, שעה, מוזמנים, בר מצווה לעשרה ילדים, עשר משפחות, כל אחת הזמינה את הקרובים-קרובים שלה, אט אט האולם החל להתמלא, משפחות רגילות, הורים אוהבים, הילדים של כולם משחקים עם כל ילדי הבר מצווה, כאילו הם שווים בן שווים, מתעלמים מנכותם, ורק שמחים בשמחתם.

אני סוקר את האולם במהירות, הורים, ילדים, בין כל המוזמנים, פה ושם מבצבץ פרצוף אחר, לא רגיל, אבל עם תום וטוהר, האופף את הילד, סוג של מלאכים קטנים, הם הבינו, ולא הבינו את התכונה סביבם, הם היו הם, לבושים חגיגית, ילדי בר מצווה שרוצים בכל נשמתם להיות כמו כולם, כמונו.

הם נכנסו לאולם בתהלוכה, עשרה מלאכים, עם כיפות גדולות לראשיהם, פאותיהם מתבדרות, חיוך מרוח על פניהם, מאושרים מאוזן לאוזן, אצלם השמחה פנימית עילאית, הליכתם סוג של מדדה כזו, קלמזית משהו, הייתה מלאה בחן נעורים שובב, אצלי העיניים נרטבו במידית, כולם צילמו, כי ככה זה היום, אני בהיתי בהם, כאב לי על מר גורלם, אבל גם אני חייכתי חיוך מר, שמחתי להיות שם יחד עם משפחת כהן המעטירה, שמחתי לפגוש את הרב יוסף כהן מייסד הארגון, שכילד, היה עובר אצלנו בשכונה/ברחוב בית שמאי בבני ברק, ומתחנן ברמקול הצרוד שלו, שיורידו לו מצרכים יבשים למען משפחות שידם אינה משגת לקנות עוף לשבת, היום חלפו להם כמה עשרות שנים, אני כבר לא ילד, יוסי כהן, כבר הרב יוסף, הוא נשיא המוסדות, בנו משה ממנכ"ל אותם, הוא מביא רוח חדשה, פרויקטים חדשים, הארגון שלו עוצמתי, אני שמח על כך שהייתי שותף קטן לפרויקט גדול.

לב נעמי היא עמותה הפועלת בהתנדבות מלאה למען החולים בישראל. תעזרו לעוד ילד לחייך

צפו גלריה המצורפת

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר