הכירו את הטוקופוביה
הפחד מפני היריון הוא פחד "מגונה". כל אחת מאתנו יכולה להודות בקלות שהיא פוחדת מנחשים או פוחדת לנאום, אבל מי מוכנה להודות שהיא פוחדת להיכנס להיריון וללדת ילד?
החשש מפני הלא נודע או הפחד מכאבי לידה הם דבר טבעי ואופייני כמעט לכל אישה, אבל ההבדל בינו לבין מה שנקרא טוקופוביה, כלומר חרדת היריון ולידה, הוא עצום. כשמדובר בחרדה, הפחד יכול להיות כל כך משתק שהוא בעצם מונע את ההיריון יותר טוב מכל אמצעי מניעה. האישה הולכת לרופאים ולבדיקות, בתוצאות לא רואים סיבה לעקרות, אך היא לא נכנסת להיריון.
הדבר הקטן היחיד שיכול לחשוף את הסיבה האמיתית לעקרות הזאת היא אותה אנחת רווחה קטנה ומוסתרת שלפעמים האישה עצמה בקושי שמה לב אליה. כי כמו שכבר אמרנו, לא נהוג לפחד מהיריון ולידה.
לכן האישה עצמה לרוב מתכחשת לפחד שלה. ניתן להגיד אפילו שכאשר האישה מפסיקה להתכחש לקיום החרדה הזאת, היא כבר בדרך לפתרון הבעיה. המודעות לפחד, הנכונות להתמודד אתו ולפתור בעיות פסיכולוגיות – זו כבר חצי דרך לטיפול בבעיה והורדת המחסום מפני היריון.
המניע הפסיכולוגי לפחד היריון
בטיפול בבעיה מהסוג הזה המטפל קודם כל מנסה להבין אילו פחדים רציונאליים עומדים מאחורי הפחד הכללי מפני ההיריון. היות וברוב המקרים האישה מתביישת בפחד שלה וסבורה שהפחדים שלה "לא רציניים", למטפל בדרך כלל מצפה עבודה לא פשוטה בחשיפת כל הפחדים הקשורים בטוקופוביה.
לעיתים קרובות הפחדים קשורים בסיפורי היריון ולידה שהאישה שמעה בתור ילדה קטנה. אם אמא של הילדה או חברותיה של אמא נהגו לספר על לידות קשות, על סבל ותסכול הקשורים בתקופה של היריון ומשכב לידה, הילדה עשויה לקלוט שמדובר בתהליך איום ונורא. ואז בגיל מבוגר, כשהראש שלה כבר יודע שבסך הכול מדובר בקשיים סבירים, התת-מודע שלה עדיין בטוח שמדובר בייסורים על-אנושיים ומנסה למנוע אותם מהאישה ע"י מניעת היריון.
קשר לא תקין עם האמא מונעת היריון
גם יחסים רעים עם האם, ללא קשר לסיפורי היריון, יכולים לגרום לתופעה הזאת. יחסים סבוכים עם האם יכולים לגרום לאישה לחשוב שעניין ההורות הוא עניין קשה, מדכא ולא רצוי. ושוב, אף שהיא יכולה להגיד שהיא מבינה שכל מקרה לגופו והיא לא חייבת לחזור על התסריט הקשה שהיה לה עם אמה, התת-מודע שלה לא "יקנה" את ההסברים האלה וישאף למנוע ממנה את הסבל הנפשי הקשור בהורות.
פחדים פחות נפוצים אצל נשים דתיות, אך עדיין קיימים הם פחד מפני שינויים גופניים, הכאב וההשמנה או פחד משינויים באורך החיים ויציאה ממעגל העבודה. נשים שמשקיעות מאמצים רבים בניסיון להתקדם בעבודה או לשמור על המראה החיצוני הן כמובן נשים שנמצאות בקבוצת סיכון, אך כאמור דווקא הפחדים האלה אופייניים יותר לנשים אחרי גיל 30.
טיפולי פוריות שיוצרים בעיית פוריות
ישנם גם מקרים מגוחכים כביכול, כשהפחד מפני היריון מתפתח דווקא בעקבות טיפולי פוריות. כלומר, טיפולים הקשורים לבעיה פיזיולוגית, הלחצים סביב העניין, המתח והפיכת הנושא לבעייתי ומתסכל גורם לאישה להתחיל לפחד ממנו בצורה מוגזמת ולא פרופורציונאלית.
סיפורי זוועה על לידות, מפחידות את הרחם שלך (אילוסטרציה: shutterstock)כך יוצא שאחרי שהבעיה הפיזיולוגית טופלה האישה עדיין לא מצליחה להיכנס להיריון. יש כאלה שסבורים שכישלונות חוזרים של הפריות חוץ-גופיות יכולים להיות קשורים בעניין החרדה. לכן היום רופאים רבים ממליצים לצד טיפולי פוריות לעבור גם טיפולים פסיכולוגיים ואלטרנטיביים שעוזרים להפיג את המתח.
טיפול רגשי נגד טוקופוביה
דרך אגב, אין הסבר חד-משמעי למנגנון מניעת היריון ע"י הפחד. ככל הנראה, כשהפחד גדול מדי, הגוף מייצר יותר מדי הורמונים שמונעים את קליטת ההיריון בגוף האישה. כשבעזרת הטיפול הפסיכולוגי סף הפחד יורד, והאישה מתחילה לנתח בהיגיון את הבעיות שלה, הויסות ההורמונאלי בגוף מתאזן ומאפשר היריון תקין.
אך הקשר המדויק בין המחסומים הנפשיים לבעיות גופניות עדיין לא ברור לאף אחד מן הרופאים, לא ברפואה הקונבנציונאלית ולא ברפואה האלטרנטיבית.
ההמלצה היא רק לשים לב לתחושות הנסתרות וה"מביכות" שמלוות את הכישלונות בטיפולי פוריות או ניסיונות טבעיים להיכנס להיריון. ואם הפחד ה"מביך" מראה את קצה אפו, לא להתבייש לפנות לפסיכולוג, למצוא את שורשי הבעיה ולטפל בהם.
]]>
