פינת היועצת: "אשתי לא אוהבת אותי!"

שאלה:,היא קשוחה וקרה למרות שכשאני שואל היא אומרת שהיא מאד אוהבת אותי ויש דברים שהיא לא מסוגלת לדבר עליהם ולהסביר לי למה היא כזו וכזו וכו'. מה עושים???,להיות קשוב לטיפול זוגי,תשובה: שלום שואל יקר. שלושת הקיצורים האחרונים שכתבת שאישתך אינה יכולה להסביר לך למה היא "כזו וכזו וכזו" אולי הם המפתח לקושי.,ראשית, ניכר שלא רק אתה סובל מחוסר הקשר אלא מן הסתם גם רעייתך שאין ביכולתה לשתף אותך את הקורות אותה. מסתבר מדבריך שהיא חווה רגשות מסויימים שלא מגיעים אליך והיא נישארת עם מצבה זה בעצמה ובעצם מאוד בודדה בקשר כמעט כמוך ואולי יותר שכן אתה לפחות מבקש עזרה והיא כנראה עדיין לא עשתה זאת.,עולה מהדברים סוג של נתק רגשי ביניכם שבודאי משפיע על אלמנטים אישיים נוספים בקשר כולל האינטימיות הזוגית. ייתכן שהדברים נובעים אצל רעייתך מאכזבה, תסכול, מציפיות לא ממומשות, אולי מהתנהגויות זוגיות שאינן גורמות לה נחת וייתכן שאין ביכולתך להיות ערני להן ללא הכוונה או ייעוץ.,ראשית הייתי מציעה שתהיה יותר קשוב, אבל קשוב באמת. ליזום עם רעייתך שיחות נפש. לא בבית ולא ליד הילדים. אולי לצאת לסוף שבוע משותף ללא הילדים.,הכי נכון ליצור קשר עם יועץ נישואין שיוכל לזמן את שניכם לשיחה ולהבהרת המצב. לפעמים כשגורם מייעץ מעורב נוצרת פתיחות ואז קל יותר להגיע לפתרונות.,אמא'לה, מסתכלים עלי!,שאלה: אני כל הזמן מרגישה שכולם מסתכלים עליי. אני מרגישה ממש לא בנוח כשאני הולכת ברחוב. אני חייבת לדבר בפלאפון או ללכת עם מישהי, כי אני ממש לא מסוגלת ללכת לבד עם עצמי.ניסיתי כמה פעמים לענות על המחשבות הללו ולומר: למי אכפת ממני בכלל? למה שהם יסתכלו עלי דווקא? אבל התשובות הללו לא מעודדות אותי, אפילו להיפך. ,נולדתי ביישנית אבל עכשיו הביישנות הולכת לדברים מוזרים כמו ללכת ברחוב. נמאס לי מזה! אני מקווה מאד שה' יעזור לי דרכך.,,תשובה: את מרגישה שמיסתכלים עלייך וחשה מאוד לא נח בזה. את מציינת שזה קורה לך כל הזמן ואת מסדרת את השיער ומתארגנת ולא מבינה מדוע אנשים מעוניינים להביט בך. כל זה על פי תחושתך, זה לא אומר שהם באמת מביטים בך כל הזמן יותר מאשר על האחרים - ואת פשוט מנסה להעלים את עצצמך כמה שיותר.,הריון ראשון,שאלה: רינה שלום. אנחנו זוג צעיר. אשתי נכנסה להריון ראשון ואני מוכרח להודות שיותר מהתרגשות אני מרגיש פחד. אני חושש שאני לא מוכן לשינוי כל כך גדול בחיים שלי. מה יהיה? יש לי פחות משמונה חודשים להתארגן לדבר הזה... בבקשה, עצתך,תשובה: ראשית ברכותיי! זכיתם בהריון. לגמרי לא מובן מאליו. להיות בהריון וללדת ילד, לגדלו ולהיות אחראי לשלומו הגשמי והרוחני ובכלל לנהל משפחה זו אחריות מאוד גדולה וחשובה. יראת המצב אכן עולה משאלתך וחשוב להתכונן.הייתי ממליצה על כממה פעולות.,שב עם עצמך לחשוב ולברר מה בעצם הדבר שהכי מעיק? מהם הדברים שגורמים לתחושת הלחץ? לאחר מכן כדאי לשבת עם רעייתך ולשתף אותה במחשבות לאחר שכבר בררת את הדברים וניפית את אלה שפחות בעייתיים.,,ייתכן ותגלה שגם רעייתך מתמודדת עם אותם מחשבות של איך לקבל ביחד את הילד שייוולד בעזרת השם. אחריות היא תכונה עצומה בכלל ובודאי כשמגיע ילד. וכדי להתמודד עם הפחדים והחששות חשוב להגדיר אותן לתת להן מקום ולהתחיל יחד עם רעייתך לתת תשובות לכל הדברים שנראים היום ענקיים.,יש סיכוי שתוכלו לתת מענה האחד לשני בכל החששות. לדוגמא אולי לרעייתך יהיה פחות קשה לקום בלילה לתינוק/ת, ואילו עבורך זו תהיה בעיה. אם מתכוננים לכך מראש ומשוחחים על החששות מוצאים גם פתרונות. הביחד שלכם יכול להיות כלי נהדר לקבל את ניהול ההריון ללידה וגידול הילד מתוך שיח זוגי כנה וישיר.,עוד הייתי ממליצה לקרוא ביחד חומרים על הריון (לא צריך לקרוא סיפורי לידות אלא רק עובדות על מצב ההריון בכל כמה זמן)