הפרקטי: "מורה גבוה עם השכלה גבוהה בן 29, רוצה בחורה סימפטית", לגיטימי לא? הוא גמיש בדרישותיו ומציין כי היא " יכולה להיות לא גבוהה, עד גיל 27, בכדי להסתדר יחד בחיים פרטיים ובעבודה." מטרה נעלה הלא כן?
‏‏הקלאסית: "האוהב אתה עיניים ירוקות?" שואלת פקידה 'שטינית' נחמדה, "בת 21 עם עבודה קבועה הרוצה בבעל עד גיל 35, מסודר." דומה כי מטרת העל הנחשקת ביותר דאז היתה 'להסתדר'. מילה המופיעה שוב ושוב בהטיות כאלה ואחרות כמעט בכל המודעות. ובכן, לא זה מה שכולנו רוצים גם היום? להסתדר? ‏המתלהבת: "האין זה מרהיב?" מכריזה בלהט ד"ר ל'חימיה' "בת 27, שגמרה אוניברסיטה במקצוע החימיה", ובכן ברור לעין שלא התמקצעה בעברית ולשון. "היא רוצה בחור עד 40, מסודר", איך לא? "ו--- הפלא ופלא לא חשובה השכלה גבוהה." (אולי כדי שלא 'יעלה' על שגיאות הכתיב?) ‏‏ הגרושה המיואשת: "אתה בחור מסודר?" זועקת כותרת אחרת. "גילך פחות מ-40? תופרת בת 30, גרושה יפה וגבוהה חולמת על שכמותך." אין לה הרבה חלומות לאותה תופרת. רק להסתדר. פשוט. כמו כולם... ‏המתפשרת: "ודרוש בחור סימפטי ודתי עד גיל 35, עבור פועלת בבית חרושת, בת 25 שחרחרות ויפה עם קצת כסף". שחרחורת יפה - שכחת את העיקר! שיהיה מסודר! הלא כן? ‏הפשוטה: "ודרוש עוד מסודר אחד בשביל אחות מטפלת בת 28 עם עבודה קבועה וקצת כסף." במילים אחרות, ה"מסודר" של אז = "שפיץ" של היום. ‏הנשמה: "הבט ללב ולכסף אל תפן" זועקת מודעה אחרת, שמסתמן כי הדברים שיכלה להציע העומדת מאחוריה לא כללו הון רב, " וביחוד כשמחוץ ללב, היא בחורה בת 24, בעלת בית טובה, יפה (בלונדינית) עם נדוניה בסך 100 לירות, המבקשת בעל מקצוע מסודר." טקסט כזה בתרגום חופשי לשפת דורינו היה נשמע בערך כך: נכון אין להם הרבה כסף להציע, אך היא בחורה זהב , יפה, בלונדינית, ונשששמה טובה.היפה: "התחשוק באישה יפת תואר"? שואלת בחורה שסביר להניח כי יופייה היה התכונה הבולטת שבה. "אם כן - הרי המיועדת לך היא פקידה בת 21, עם נדוניה קטנה, אך יופי יוצא מן הכלל הבוחרת בחור עד גיל 27", ו---- "מסודר."
האידיאליסטית: "חיי משפחה צנועים ושלווים עם ילידת הארץ בת 33, רצינית, עם 100 לירות הם האידיאל" תכלס…
‏ה'משתכנז': "בעל הון רב בן 28 נמצא 10 שנים בארץ, ספרדי אך מבלה לרוב בחברת אשכנזים, רוצה להכיר בחורה אינטלגנטית עד גיל 24, הבדל העדות אינו מפחית" מסקרן לדעת אם בעבר היה לו קל יותר להשיג את מבוקשו, היום בכל מקרה, סביר להניח: שטיעון על בילוי בחברת אשכנזים - ודאי שלא היה מספיק לו. ‏התחמנית: "יפהפיה שחרחורת!" קוראת הכותרת "גבוהה, בריאה, בת 22, דתית, מרומניה - האין זה די בשביל בחור דתי עד גיל 30 שאינו מחשיב את הכסף?" זו שיודעת איך להציג את מעלותיה באופן המחפה על חסרונותיה, ניתן להבחין רק ברמז כי מדובר בבחורה דלת אמצעים, אך היא אינה מציגה זאת כחסרון אלא כמעלה בבחור שמצליח להתעלות על הגשמיות ולא להחשיב את הכסף…הגביר: "בחיי רווחה תרצי? בעל מקצוע המרוויח 20 לירות בחודש באופן קבוע יוכל לתת לך" הוא מבטיח אך יש לו דרישות: "תמורת זאת ירצה נדוניה בסך 500 לא"י ולבל תעלי על גיל 26 כי הוא עצמו בן 30." המצב לא השתנה. כסף הולך עם כסף…
‏הדורש: "אינטליגנט ומסודר! עד 38, רוצה אחות רחמניה במוסד רפואי מפורסם, משכילה, עם עבודה קבועה, ו-50 לירות, בלונדיניות ויפה" יש לו דרישות לבחור... אולי כמו כל 'ישיבישער' מצוי שרוצה בחורה מסמינר מפורסם, חכמה, בלונדינית ויפה וש---נותנת כסף.העקשנית: "נהג הבו לי!" במילים מליציות אלו מבקשת בחורה "בת 24, בעלת בית ו-300 לירות, משכילה וסימפטית שישדכו לה בחור "עד 20 ודווקא נהג ולא אחר" אולי הנהג של פעם הוא הע"וד של היום... מי יודע?
‏הגבר המפנק: "מהנדס בחברת חשמל המרוויח 15 לירות בחודש עם הון של 500 לירות, בן 28, הוא יתן לבחורה חיים נוחים! מטבח חשמלי, כביסה חשמלית, רדיו, פטיפון - החשמל בחינם! אך הוא רוצה שבחורה זו תהיה בערך בגילו, יפה ונעימה ובעלת כסף".הבטוח בעצמו: "האין זה נהדר?" שואל בחור צעיר ועשיר בן 28, "עם הכנסה חודשית של 50 לא"י… דתי ורוצה לשתף בחייו בחורה יפה עד גיל 23, עם כסף"
‏הנואש: "להסתדר!" זועקת המודעה המבשרת על בחור שכל רצונו הוא למצוא את חציו השני ו"להסתדר בעזרת בחורה. התוכל מי לסדרו?" ‏המכובדת: "מה בעיניך השחרחורת?" שואלת היא בטון סמכותי, "היא מורה (מקצוע מכובד!) בעלת השכלה גבוהה, 300 לירות ובסך הכל בת 31 (צעירונת) "לעומת זאת היא רוצה בגבר אינטלגנטי כמובן מסודר טוב, עד גיל 38 אפשר גם במושבה ולא חשוב היכן".]]>
