אולי מדובר בתופעה שוביניסטית עתיקה שהשתרשה עמוק או בבורות מוחלטת אך המציאות היא שכאשר נתקלים בזוג ללא ילדים, מקובל לצאת מתוך נקודת הנחה שמקור הבעיה הוא באישה (כמעט כמו בכל דבר...)

יותר מכך, כשבני הזוג עצמם רוצים לפנות לעזרה רפואית, הדרך אל מומחה פוריות האישה סלולה ומהירה, בעוד הדרך אל מומחה פוריות הגבר משובשת או לוטה בערפל, דבר העלול לסכן את פוריותו, ולעתים אף את בריאותו של הגבר.

ובכן, מחקרים מצביעים על ממצאים מפתיעים המסמנים סביב התופעה הזו סימן שאלה גדול, כאשר ב- 50% מהמקרים הבעיה היא אצל הגבר, אם כגורם יחיד, ואם במשותף עם בעיית פוריות אצל זוגתו.

ליתר דיוק, מתוך כלל מקרי בעיות הפוריות בעולם, 20% - נותרים בגדר תעלומה ומוגדרים כ'עקרות בלתי מוסברת' כאשר שלל הבדיקות והטיפולים מצביעים על תקינות המערכות, הן אצל הגבר והן אצל האישה. מה שמותיר 40% של מקרי חוסר פוריות ל-2 המינים. כמו כן מגלים הנתונים כי 10 מכלל אוכלוסיית הגברים בעולם סובלת מבעיית פוריות ברמה זו או אחרת. במילים אחרות, אחד מכל עשרה גברים - מתקשה להביא ילדים לעולם.

הביצה או התרנגולת?

קשה להצביע ולדעת מה קדם למה; הערפל הנתון סביב תופעת אי פריון הגבר וחוסר המודעות לכך, או הבושה ונסיונות ההסתרה של בני הזוג כאחד -במקרה ואכן הגבר סובל מבעיה זו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בשורה התחתונה התופעה הזו אינה מדוברת, אינה עולה למודעות, וכשזוגות מגלים לתדהמתם כי בניגוד להשערתם - הגבר הוא ה"אשם" בציפייה הלא ממומשת לפרי בטן, הם יעשו הכל כדי לטשטש את העובדה הזו.

שירה (שם בדוי), בשנות ה-40 לחייה, זכתה לחבוק את בנה הראשון לאחר 14 שנות ציפייה קשות מנשוא. כיום כשהסוף הטוב מאחוריה היא מספרת על הקושי, על הכאב, ועל האמונה שהחזיקה אותה. אך מתוך דבריה הצלחתי להבין כי למרות שהבעיה הייתה אצל בעלה. בכל אותם שנים הם הניחו לכולם להסיק, בכוונה תחילה כי היא זו שסובלת מאי פוריות. כששאלתי אותה מדוע, היא היססה לרגע.

"התביישתי" היא אמרה לי לבסוף בלא מעט מבוכה. "דווקא בעלי דחף אותי לספר ולגלות. לא להפיץ ברבים כמובן, אך לפחות לקרובים ששאלו, או לחברות שמחוסר תשומת לב או רגישות, הביעו את התפעלותם מבעלי על כך שלא מתגרש ממני" היא מחייכת חיוך מר. "מבלי שאמרתי דבר, אנשים הסיקו מסקנות שהבעיה אצלי, והחלו בלי בושה לתת עצות וטיפים ללא כל בסיס של הכרות עם הנושא. השתיקה שלי היתה כהודאה. משום מה העדפתי שיחשבו שהבעיה אצלי ולא אצל בעלי".

כמה חבל חשבתי לעצמי, כ"כ הרבה עוגמת נפש ומבוכה היו יכולות להימנע משירה ומנשים כמוה, אם לא היו מושפעות כ"כ מנקודת המבט הרדודה והפרימיטיבית, המעמידה את בעיות הפוריות של הגבר באור פוגע ושלילי.

מה הקשר?

עולם השקר על שלל תככיו ופגעיו, מציע קריטריונים מעוותים לרמת ה'גבריות' כביכול, של הגבר. בסרטים ובספרים יוצג גבר הסובל מאי פוריות כ'חנון' או כאישיות שאינה תואמת את האב- טיפוס ה'גברי'. העיוות שבתופעה הזו מזדקר וזועק בבורותו. לא קיים שום קשר, אף לא מקרי, בין אישיותו של הגבר לבין יכולתו להביא ילדים, וחבל שבלי סיבה ומחוסר מודעות, גברים יפתחו בושה מבעייה רפואית נטו, הניתנת ברב מוחלט של המקרים לפתרון, בעזרת התערבות מקצועית נכונה.

לסיום, בשורת הרגעה: הרפואה המתקדמת בימינו מעמידה שלל מומחים, טיפולים, ותרופות לרוב מוחץ של בעיות הפוריות. ובהחלט ניתן לומר כי המושג "עקרות" כמעט שאינו תקף, כש-98% מהמקרים מסתיימים במחלקת היולדות.

]]>