למה הוא זורק את זה?

למה באמת? שאלנו את עצמנו לא פעם ולא פעמים כאשר צלחת הספגטי מצאה את עצמה על הריצפה כולל הספגטי, וכמובן כל החבטה החזקה והרוטב שהשפריץ לכל כיוון. ופצפון אחד שמביט בך במבט של "אבל מה אני עשיתי, אמא?" (תופעת ילדים)

נטלי פולג | כיכר השבת |
"נו למה הוא שוב זרק את הצלחת?", אנחנו שואלות את עצמנו את השאלה הזו לפחות שלוש פעמים בשבוע (מתוך עשרים שהצלחת לתפוס בדקהת התשעים ולקבל מדליית מהירות). אולי הוא לא אהב את האוכל? אבל שלשום הוא דווקא אהב את המנה הזו. אולי שיניים? אולי עצבני? אולי עייף אולי לא רעב אולי בכלל רצה את הצלחת עם 'המיקימאוס' ולא את זאת עם הנקודות? אויש כמה שטויות אני מדברת. אבל באמת, למה?

ובכן, יש לזה סיבה. ז'תומרת, ארבע סיבות מדוע הפצפון שלך החליט לזרוק את הצלחת או את מה שנתת לו ללעוס. ויש סיבה לזה למה הגננת מספרת לך שוב ושוב שהבן שלך הוא זורק צלחות ואוכל סדרתי ועושה לך פדיחות. אז, רוצה לדעת מה הסיבות? קבלי:

1. הנאה, פשוט הנאה...

לפעמים הקטנים הללו טיפה יותר חכמים ממה שאנחנו חושבים. יודעים למה? כי לפעמים הוא זורק אוכל מסיבה אחת. כי הוא נהנה לראות את אמא מתכופפת שוב ושוב להרים את זה. הוא פשוט נהנה לראות איך מפעולה קטנה שהוא עושה הוא מקבל כלכל הרבה תשומת לב! כן..כן, במיוחד כשאת מסתכלת עליו איך הוא בדיוק עושה את זה. נוכל קטן, אה?

2. קצת פיזיקה גברתי

הילד שלנו נמצא בשלב בו הוא מגלה ובוחן את חוקי הפיזיקה. ולפיכך הוא מתאמן עליהם שוב ושוב ובוחן את היכולות האדירות שלו, תחשבי לרגע כמה פלאי עולם נגלים בפניו אך ורק בזריקת הצלחת: מהירות הנפילה, כח המשיכה, רעש הנפילה, משקל הצלחת..

3. צומי בצלחת

תקלטי כמה צומי הוא מקבל רק בפעולה אחת פשוטה ומפנקת. זוכה לראות את אמא שלו במבט המום ואז מתחלף לכועס ומיד מתחלף לעצבני, ושוב מתחלף לצחוק כאשר את רואה את הפרצוף שלו הכל-כך תמים. זוכה לראות את אמא מנקה את הרצפה ולפעמים זוכה גם לראות אותה שוטפת את הרצפה (תלוי מה הוא בדיוק שפך) זוכה לשמוע תגובות על עבודתו היסודית, זוכה לראות את אמא שלו מתחננת לפניו שלא יעשה זאת שוב (והוא עונה לך כן, בטח..) בקיצור.. תראי כמה קילו צומי מצלחת אחת, המון!

4. מצ׳עמם לו פשוט

הילד מבחינתו סיים את הארוחה, נמאס לו לשבת בכיסא ובא לו להמשיך הלאה למעשי הקונדס שלו. אבל עדיין לא למד לדבר כמו שהוא מדמיין שהוא מדבר, אז איך הוא יתן לך להבין את זה? פשוט מאד! יזרוק את הצלחת הרחק ממנו, ואז את מבינה שאת הארוחה שלו הוא סיים והוא מעוניין להפרד ממנה כמה שיותר מהר..

אז, מה עושים?

ראשית כל, בקשר לנקיון, קחי שמיכה ותכסי את הריצפה הקרובה לתינוק בהיקף רדיוס הזריקה שלו, ככה לפחות חסכת עצבים וכעס מבחינתך, פחות בלאגאן מבחינת 'הריצפה', וככה תוכלי לחנך אותו רגועה יותר. הילד רוצה צומי? תני לו! שבי לידו מתי שהוא אוכל, דברי אליו תשמיעי לו קולות ותחייכי אליו בלי סוף ושמרי על אוירה נעימה, לא צריך ללכת לנקות את הבית ולא לחפש מתכונים אצל החברות. תקדישי לו את הזמן הזה, וככה חסכת לך גברת הרבה יותר.

ברגע הראשון שהוא זורק משהו על הרצפה, תגידי לו בקול מעט תוקפני "אנחנו לא זורקים דברים" תראו לו שאתם לא מרוצים ממה שהוא עשה. אבל אל תגידי לו "אויש אתה נודניק" ומשפטים כגון אלו, לא יעזור הרבה.. בדוק. אך גם אל תרימי את מה שזרק, תשאירי את זה על הרצפה לדקה שתיים ותני לו להבין שאת לא כלכך שמחה מהמראה המלבב הזה.

אם הוא ממשיך לעשות זאת ולזרוק, תגידו בקול "לא". וקחו לו את האוכל מהשטח שלו לדקה בערך, לאחר מכן החזירו את האוכל והמשיכו כאילו כלום לא קרה, הכל מהתחלה. אם תצעקי עליו ותזכירי לו כמה הוא ילדון רע, את בסך הכל נותנת לו מנת יתר של צומי, הוא ימשיך לעשות זאת שוב ושוב ושוב. כשאת לא יוצרת יותר מדי אינטרקציה איתו, הוא מבין שעשה טעות ולאחר כמה פעמים הוא לא ימשיך לעשות זאת.

בהצלחה:) והמון נחת..

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית