אם מידי פעם את מוצאת את עצמך לובשת את מה שהיה פעם טוניקה ארוכה וחגיגית בתור חולצת בטן, את חולצת הר''ח של הקטנה בצבע לא חגיגי במיוחד, או את עליונית המשי במין טקסטורה לא מזוהה בצבע שעוד לא הומצא, כנראה שאת לא נוהגת לקרוא את חוברות ההפעלה המוצמדות בדר"כ במיקום אסטרטגי במיוחד, בחלק הפנימי הצידי של הבגד, כן בדיוק איפה שנגמרת החצאית ומתחילה הבטן וזה מגרדדדדד...

מודה באשמה, גם אני תולשת את חוברת התוויות עבת הכרס הזו - שרק עניין של זמן עד שתחובר באמצעות ספירלה - עוד בחנות בתור לקופה, זה מגרד וזה מציק וזה בעיקר משמין.

אבל חוץ מלהיות תקוות הקונות עבות הכרס שבטוחות בחנות שהבגד יראה עליהן מקסים אחרי שיתלשו את הערימה הכבדה הזו, יש לתוויות הללו עוד תפקיד. נכון, זהו גם תעלול מכוון של רשתות הביגוד שנועד למנוע 90% מהחזרות המוצרים אחרי שהקונות האומללות והמגורדות תלשו ללא רחם את הסיכוי לכך יחד עם הפנקס העבה של הוראות הכביסה.

אבל אל תשכחו שאחרי הכל ההוראות הללו נועדו לקריאה. כשמן כן הן: הוראות כביסה. אז כדי לא להעמיס על הצד השמאלי של הגוף עם עוד מטען מיותר, וכדי לחסוך בהוראות מפורטות וארוכות, באו הסמלים לעולם. כל מיני צורות גאומטריות יפות למדי המביעות כל אחת בדרכה הוראה אחרת. אממה, עוד לא פגשתי את האישה שיודעת מה אומר כל סימן, ואני בספק אם מי שהמציא אותם זוכר.

מעצבן, מגרד ולא מובן...(צילום: שאטרסטוק)‏מעצבן, מגרד ולא מובן...(צילום: שאטרסטוק)

יותר מידי משולשים מרובעים ונקודות מופיעים שם על מקרא הסימנים שהבגד מחובר אליו יותר מאשר הוא מחובר לבגד (עד שהם כבר לא מחוברים בכלל), וגם אם אי פעם העפתי עליהם מבט, הם לא הסבירו לי איך לכבס את הבגד יותר מאשר איך להכין מרק דלעת מוקרם.

אז דבר ראשון, לפני המדריך המפורט שיבוא בהמשך (לא אמרתי מתי) וכדי להרגיש שאני לא הסתומה היחידה (או שכן), נראה אתכן, עד כמה אתן בקיאות בשפת הסימנים ההזויה הזו?

]]>