בחור אחד, למדן, נראה טוב, אדיב וחייכן, חיפש שידוך. בכל פעם שהוא פגש מישהי, היא הורידה אותו. לקח להורים זמן להבין שהוא אמנם מתנהג יפה, אבל איננו מנהל שיחה אמיתית משותפת עם הבת. בלימוד תורה, האופקים שלו רחבים אך למרבה הפלא בשיחה עם הבת, נושאי השיחה והשפה שלו מצומצמים להפליא. על כל דבר הוא אמר: ברור... ברור... אבל לא המשיך לפתח שיחה. הדבר הכי ברור שקרה כאן, זה ששידוך לא יכול היה להתקדם, כי לא היה משהו שידביק אותם ביחד.
חז"ל אמרו: או חברותא או מיתותא, או שאתה בוחר בחיים ומתחבר עם בני אדם או שבמוות, אבל אז אתה לבד.
שורשי ההתנהלות הזו נמצאים בחלקם בקשר של ההורים עם הילד כשהוא צעיר. ילד שגדל בסביבה תומכת ונענית, יגדל גם הוא כזה. אם אחד ההורים הוא אדם לעצמו בלי לשתף אחרים ובלי להענות לאחרים, יש סיכוי שהילד עלול לחקות אותו. או במקרה אחר, אם ההורים נתנו לילד להסתדר בכל דבר בעצמו בלי להושיט לו יד, יש סיכוי שהילד ירגיש שאין לו אל מי לפנות אלא אל עצמו. וכך הוא מפתח אישיות נפרדת מדי ובודדה.
יש אנשים, שיש להם קושי לשתף הן בשיחה והן בחיי יום יום. ניסיתי ללקט מהשטח כאן כמה מאפיינים שאני פוגשת. אשתמש בלשון זכר, אבל זה מתאים גם לבנות.
1) הסתרה - בן אדם שמתנהל בהסתרה מחשש שידעו עליו ויגידו לו מה לעשות, הוא רוצה לשלוט בעצמו על חייו בלי התערבויות או דעות של אחרים.
2) מתנהג בהתנשאות כדי שירדו ממנו - מבחינתו להשתדך פרושו: נטל בלתי רצוי בשבילו. הוא יצא לפגישות כי הסביבה לוחצת אבל לא יצא מזה אף פעם שום דבר.
3) בחור שמתנהג יפה לפי קודים חברתיים רגילים, אך אינו מקבל את האחר, אינו מבין אותו, דוחה אותו כשהסיבה האמיתית היא הצורך להשתחרר.
4)בחור שמציב תנאים בלתי עבירים בענייני השידוך שלו. גם אם השדכנית תהפוך את העולם, היא תתקשה למצוא בדיוק בדיוק את המתאימה. ואם היא תצליח והוא ייפגש עם אותה בת, יחפש דרך מילוט ויאמר, הבחורה נהדרת ומתאימה, מה לעשות, אינני יכול להשתדך אתה כי אני לא ראוי לה.
5) משתדל לא להודות (להגיד תודה) על שום דבר כדי שלא יהיה מחוייב. אם הוא אומר זה מהשפה ולחוץ.
6) דורש מאחרים וכועס כשהם לא נענים, אך אינו דורש אותו דבר מעצמו. כלומר: אין הדדיות בקשרים שלו עם אחרים אינו רואה את האחר ואין לו יכולת או רצון ליצור אתו שותפות.
7) בודד וטוב לו. לא זקוק לשום דבר מהשני. עצמאי מאד. חי בנפרדות. וכו' וכו' כהנה וכהנה.
יש אנשים שרק בחלק מהאישיות שלהם הם בודדים, אבל יש להם חלק משתף ושמח. במקרים כאלו, הצד השני צריך להיות מבין ומאפשר כדי ליצור יחד חיי משפחה משותפים.
לסיכום: בשביל ה"ביחד", יש צורך להגיע לאיזושהי נקודת מפגש באיזשהו מקום. חובה של אדם שמחפש שידוך, מעבר לדאגה לעצמו, להיות מסוגל לתת משהו מעצמוכדי ליצור קשר אפשרי משותף.
הניה גולדברג פסיכותרפיסטית לענייני משפחה ושידוכים בנות, הורים זוגות, טיפול אישי, קבוצתי הרצאות: hgoldberg10@gmail.com
