חיים יותר 'יולדים' פחות?

מחקרים רבים עסקו בנושא פוריות ותוחלת החיים ובדקו את הקשר הישיר בניהם. אין תשובה מוחצת למה במדינות מוכות רעב, הם מתרבים יותר לעומת מדינות בהם תוחלת החיים גבוהה יותר והילודה הולכת וקטנה. כרמית ראובן בצלאל מסבירה, למה? (הריון ולידה)

כרמית ראובן בצלאל | כיכר השבת |
פחות ילודה?
פוריות והלכה?

יותר נכון בעיות פוריות והלכה. לא הרבה אנשים יודעים את זה, אבל הרבנות נדרשת כיום לסוגיה מאוד רצינית שנובעת מהתפתחות הטכנולוגיה של טיפולי הפוריות. מבחינת היהדות, אין דבר יותר חיוני וחשוב מיהדותו של אדם, או קביעת היהדות שלו. משם הכל מתחיל הרי, לא?

וידוע שהיהדות נקבעת על פי האמא

בדיוק, אבל פה טמונה גם הבעיה. כיום יש לא מעט נשים בגיל צעיר, גיל שמוגדר 'גיל הפוריות' הגנטיקה שלהן מצויינת אבל תא הביצית פגום וכתוצאה מכך או שאינן מצליחות להרות או נוצר עובר לא תקין. במקרה כזה יש צורך בתרומת ביצית.

אוקיי, אבל אין בעיה מבחינת היהדות לקבל תרומת ביצית

נכון, הבעיה נוצרת כשתורמת הביצית היא לא יהודיה ואז מה? הביצית היא זאת שקובעת את יהדות התינוק, אז תינוק שנולד לאמא יהודיה, למרות שהיא גידלה אותו ברחם שלה תשעה חודשים וילדה אותו בעצמה, מבחינה גנטית היא לא אמא שלו ולכן, אם הביצית הגיעה מחו"ל, מאישה לא יהודיה, הילד לא יהודי וצריך לגייר אותו כדי שיהיה יהודי.

קצת קשה לגייר תינוק

ד"ר איליה בר, הוא יושב ראש המרכז הרפואי לפוריות אומר כי מסתבר שהיום יש טכנולוגיה חדשה שמאפשרת להעביר את הגנטיקה של האמא הלא פורייה לביצית הנתרמת ולאפשר לה ללדת ילד שנושא את המטען הגנטי, את ה-DNA שלה

אז במצב כזה הילד נולד יהודי?

זאת בדיוק הסוגייה החדשה שעומדת לפתחה של הרבנות. ד"ר בר שלח מכתב לרבנות וביקש לדעת מה, על פי דעת הרבנים והפוסקים, מה תהיה הזהות שלו – האם המטען הגנטי קובע את היהדות או תא הביצית עצמו. 'הכלי או התוכן שיש בתוכו'.

יש את מה שנקרא הפילוסופיה של הביולוגיה שקובעת שהגנטיקה מאפשרת לנו רק אחת משתי דרכים לשרוד כמין אנושי – או שנחייה יותר שנים, או שנתרבה יותר.

מה זאת אומרת?

זאת אומרת שתוחלת החיים עולה. אם פעם אנשים היו נפטרים בגיל 65-70 היום אלה גילאים מאוד חיוניים , גילאים של אמצע החיים ממש. תוחלת החיים שלנו מתארכת בארבע שעות בכל עשרים וארבע שעות כיום וכשאני אומרת שלנו, אני מתכוונת למי שחי בחברה המערבית, כמו כאן בישראל.

לא כל אחד נהנה מהעלייה הזאת בתוחלת החיים. ד"ר בר מספר באתר סמאללה שיש אזורים באפריקה למשל, אזורים מוכי עוני שבהם תוחלת החיים מאוד קצרה והיא עומדת על 44 שנים בממוצע בערך. כלומר אנשים מתים בגיל צעיר מאוד בגלל כל מיני מחלות אבל להרות ולהתרבות אין להם בעיה.

אז ממש ככה? ככל שחיים - יותר פוריים פחות?

כנראה, זאת תאוריה פילוסופית מדעית אבל המדע עדיין לא הצליח להבין את התמונה הגדולה. כנראה שלעולם לא נדע גם מה עומד מאחורי העובדות האלה – אבל ככל שחיים יותר פוריים פחות.

כרמית ראובן בצלאל, עורכת אתר חדשות הבריאות סמאללה

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית