'מעולם לא ברח עבד ממצרים' כי בשביל לברוח מאיזור הנוחות, צריך להיות אד(ע)ם סגולי. בשמונה עשרה השנים הראשונות לחיים, נוצר איזור הנוחות של אדם, המצרים שלו. קשת רחבה של תפיסות חיים ותפיסת עצמי מעוצבות בשנים קריטיות אלו על ידי דמויות הסמכות (הורים בדרך כלל) וכשהן מעוותות הן עומדות חיץ בין האדם לבין החרות שלו לתפוס את עצמו באופן תקין.

ילד שחווה 'הורות מאוכזבת' - שם תואר להורים מאוכזבים כרונית, שהילד שלהם לא בלונדיני כמו הילד של השכן ולא חרוץ כמו הילד של השכנה, לא ספורטיבי כמו הילד על המסך וסתם ככה לא רופא. יפנים שהוא אכזבה והתובנה הזו, היא המצרים שממנה הוא יצטרך להחלץ.

ילד שחווה 'הורות סכנה' - שם תואר להורים שהילדים שלהם אף פעם לא יכולים לדעת מתי תתעופף לעברם צלחת, אגרוף, בעיטה או גרוע מכך כמובן. המצרים ממנה יאלץ להחלץ היא התפיסה שמסוכן כאן, שהאדמה רועדת ושאי אפשר לבטוח.

לקום ולצאת ממצרים זה קשה, כל כך קשה שהרוב מעדיפים להישאר ודי. לצאת ממצרים מצריך כוחות נפש אדירים ואורך רוח, אבל למי שנפשו חפצה במנוחה, בנחלה ובארץ המובטחת, אין ברירה! המסע הזה הוא הדרך היחידה להגיע שמה.

ומה לגבי אלו שאין להם כוחות נפש, סבלנות או אמונה במסעות ארוכים? ציפרלקס. ואפשר גם דיקור סיני ומדיטציות.

הזדמנות נוספת החגג הזה לצאת ממצרים..

חג חירות כשר ושמח!

]]>