כעורכת דין לענייני משפחה, אני פוגשת אנשים שונים ומשפחות מגוונות. לכל משפחה יש את הגוון שלה, הייחודיות והשוני שלה. בשעה שבית המשפט נדרש לקבל החלטה בנושא כל כך רגיש, גורלי וחשוב, עליו לקבל החלטה הנקייה מכל אג'נדה אשר אינה עומדת בקנה אחד עם טובת הילד וכל כלל שמצמצם שיקול דעת-הוא פסול.

חזקת הגיל הרך הינה חזקה המצמצמת את שקול דעתו של בית המשפט משכך, יש לבטלה לחלוטין. הותרת חזקת הגיל הרך על כנה הינה פגיעה אנושה בטובת ילדים רבים, שעה שאימהות זוכות ליתרון מובנה בזכות לגדל את ילדיהם אף כאשר הדבר עומד בניגוד לטובת הילד.

עם ביטול חזקת הגיל הרך הרי שהקריטריון היחיד של בית המשפט יהיה טובת הילד. שכן חזקת הגיל הרך יוצרת מצב בו היא מעדיפה אם שאינה מיטבית לילדיה רק בשל היותה אישה. במקרה שהאימא היא ההורה הטוב והמסור יותר לילדים, היא לא זקוקה לחזקת הגיל הרך. חזקת הגיל הרך בא לידי ביטוי רק במקרים בהם האם היא הורה הפחות טוב מהאב וטובת הילד לשהות אצל האב, או במקרים שטובת הילד הורות משותפת.

משפחת לוי היא משפחה בעלת גוון מיוחד. הגברת לוי היא אשת קריירה אשר משקיעה את מרבית זמנה בעבודה, היא מפרנסת בכבוד רב את משפחתה, אבל בכל הקשור לגידול ילדים היא פחות מסתדרת. ואילו אדון לוי נמצא בבית, הוא מגדל את הילדים, מחנך אותם ונמצא שם בשבילם. אדון לוי אפילו יוצא לחופשת לידה כי מבחינתה של גב' לוי אין שום סיכוי שהיא נשארת בבית. בין בני הזוג לוי נתגלע סכסוך קשה והם מבקשים להתגרש.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מאחר והסכסוך בין בני הזוג לוי כ"כ קשה, הם לא מצליחים להגיע להבנות והסכמות ביניהם והם נאלצים לפנות לבית המשפט.
במצב דברים זה, הרי אך טבעי ונכון לכולם שהמצב הקיים ישמר וכל אחד ימשיך בתפקידו למרות הפרידה. אבל לבני הזוג לוי נכונה הפתעה. בבית המשפט נפסק כי הילדים יישארו במשמורתה של הגברת לוי השופט הסביר להם בקצרה כי החלטתו מתבססת על "חזקת הגיל הרך" מושג שכלל לא הבינו.

משלמדו בני הזוג לוי את הנושא גילו הם כל אחד בנפרד כי החוק בישראל קובע כי כאשר האב והאם נפרדים זה מזה, ולא מצליחים להגיע להסכמות בעניין המשמורת על ילדיהם, הערכאה השיפוטית (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני) תכריע בחזקת מי יגדלו הילדים בהתאם לנסיבות השונות. עד כה, כאשר היה מדובר בילדים עד גיל שש, חזקת הגיל הרך קבעה כי הילדים "יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות (העדר מסוגלות הורית של האם) להורות אחרת.

גברת ואדון לוי הופתעו וחקרו את הנושא לעומקו והם גילו כי חזקת הגיל הרך לא בהכרח מתחשבת בטובת ילדיהם ומבחינתם התוצאה המידית להחלטת בית המשפט היא משפחה ממורמרת להפליא! כאשר ילדי הצדדים הם הנפגעים העיקרים.
בני הזוג לוי השכילו להבין כי מוטב שיקבלו הם את ההחלטות על חייהם והגיעו להסכמות עם חתימת הסכם גירושין.

בשעה שבית המשפט נדרש ליתן החלטתו בכל הקשור לקטינים עליו ליתן את החלטתו לאור עקרון טובת הילד בלבד. ברירת המחדל של בתי המשפט צריכה להיות הורות משותפת, מהסיבה הפשוטה שילד זקוק לשני הוריו.

התעקשותם של חברות וחברי כנסת אשר על פניו חרטו על דגלם לקדם את ציבור הנשים בישראל, להותיר את חזקת הגיל הרך על כנה תמוהה ביותר שכן חזקת הגיל הרך מנציחה את הפערים המגדריים ומותירה נשים בביתם כאשר האחריות לגידול הילדים רובצת אך ורק על כתפיהן.

אז אם בחרת לפתוח חיים חדשים, לאחר הגירושין וברצונך ללמוד ולפתח קריירה, עצרי! חזקת הגיל הרך קובעת כי עלייך לגדל את ילדייך. אז כאם, וכאישה הדוגלת בפמיניזם ליברלי, אני מאמינה כי מקומה של חזקת הגיל הרך מחוץ לחוק!

הכותבת הינה שותפה מייסדת בדקל יחזקאל ושות' משרד עו"ד וגישור, אין באמור יעוץ משפטי או תחליף לו.

]]>