מליאת הכנסת אישרה בשבוע שעבר בקריאה טרומית את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון - שינוי חזקת הגיל הרך), של חבר הכנסת יואב קיש וקבוצת חברי כנסת נוספים. זהו גלגול נוסף של הנסיון לנגוס ב"חזקת הגיל הרך" הקיימת כיום והמעניקה הטיה מובנית לטובת האישה בקבלת משמורת על ילדים בגיל פחות מ-6 שנים.

חזקה זו שבעבר נראתה "טבעית" הולכת ומשתנה ולאור הפסיקה המתחדשת, מוצע בהצעת החוק לצמצם את חזקת הגיל הרך כך שתעניק את החזקה לאמהות לילדים עד גיל שנתיים בלבד. כאמור, ההצעה עדיין בתחילת הדרך החקיקתית, אך היא מהווה רוח גבית למהפכה שכבר התחילה בפועל בבתי המשפט ומקרבת את הקץ על "חזקת הגיל הרך".

בחרנו להתעמק בסוגייה הרגישה בראיון עם הרב פרופ' עו"ד יצחק כהן מנהל אקדמי בקריה האקדמית אונו.

מהי חזקת הגיל הרך? ומדוע היא מושכת אש בשנים האחרונות?

חזקת הגיל הרך נמצאת בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, והיא קובעת כי אם לא באו ההורים לידי הסכם.. רשאי בית המשפט לקבוע את ענייני האפוטרופסות, המשמורת, וזכויות ההורה הלא-משמורן כפי שייראה לו לטובת הקטין, "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."

העובדה שהחוק קובע כי ילדים עד גיל שש יהיו אצל אמם הפכה להיות ברירת המחדל הקבועה בישראל, ואף הביאה לכך שגם הילדים מעל גיל שש הלכו בעקבות הילד מתחת לגיל שש ועברו לידי המשמורת של אמם לאור השאיפה שלא להפריד בין הילדים. בנוסף, גם כאשר הקטן בגר ועבר את גיל שש נשארה המשמורת בידי האם, לאור המגמה של יציבות בחיי הילדים והשאיפה להימנע משינויים באורח חייהם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

צריך להדגיש כי האפוטרופסות, כלומר, האחריות המשפטית, נותרת של שני ההורים, אך החזקה בפועל עברה לידי האם, כשהאב זוכה בהסדרי ראיה. נקודה חשובה נוספת היא שהאב חייב במזונות ילדיו מכיוון שבמדינת ישראל נוהג הדין האישי – הדתי, אבות חויבו בכמה אלפי שקלים בחודש, ואם ניסו לבקש משמורת משותפת ובכך, בין היתר, להקל מעליהם את חוב המזונות, לא עלה הדבר בידם וחזקה זו עמדה להם לרועץ.

ומה עמדת ההלכה והמשפט העברי בענין?

חזקת הגיל הרך אומצה בחוק הישראלי היישר מההלכה. וכך נאמר בשולחן ערוך (אבן העזר פב, ז): "שלמו חדשיו וגמלתו, אם רצתה המגורשת שיהיה בנה אצלה, אין מפרישין אותו ממנה עד שיהיה בן שש שנים גמורות, אלא כופין את אביו ונותן לו מזונות והוא אצל אמו; ואחר שש שנים יש לאב לומר: אם אינו אצלי לא אתן לו מזונות. והבת אצל אמה לעולם, ואפילו לאחר שש".

חזקה הגיל הרך היתה קיימת גם במדינות השונות, אך עם השתלבותן של נשים במקומות עבודה, ועם המעורבות ההולכת וגדלה של גברים בגידול ילדיהם הלכה ונזנחה במדינות העולם המערבי, ותחתיה נקבע כלל כי כל מקרה ייבחן לגופו, בין היתר על פי חלוקת זמני השהות שהיתה מקובלת אצל המשפחה הספציפית לפני הליך הגירושין.

צמצום החזקה האוטומטית

ומה המחוקק הישראלי מחליט לעשות לטובת שינוי המצב?

בשנת 2005 מינה שר המשפטים ועדה בראשות פרופ' שניט לבחינת סוגיית המשמורת וחזקה זו. הוועדה קיימה לא מעט דיונים, שמעה אנשי מקצוע ומומחים בתחום המשפט והסוציולוגיה ולבסוף המליצה על ביטול חזקת הגיל הרך. כלומר, לא תהיה חזקה אפריורית שתעדיף את האם כמשמורנית אלא כל מקרה ייבחן לגופו.

האם המלצות ועדת שניט התקבלו בחקיקה, האם גובשה הצעת חוק בעקבות המלצותיה?

המלצות הוועדה גובשו להצעת חוק הורים וילדיהם, התשע"ד –2013, המעמידה במרכז את המונח "אחריות הורית" במקום משמורת וחזקה, והקובעת כי במקרה שלא הגיעו הורים להסכם הורות רשאי כל אחד מהם או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש האחריות ההורית, ובית המשפט יקבע הסדר הורות על פי טובת הילד תוך הבטחת אחריות הורית משותפת, ככל הניתן.

הצעת החוק, שהיא כמובן בשלב טרומי ולפני קריאה ראשונה, קובעת למעשה כי חזקת הגיל הרך תעניק עדיפות למשמורת בידי האם רק עד גיל שנתיים. אך אם הקטינים הם בני שנתיים ומעלה יתקיים דיון ספציפי לגבי משמורתם ללא חזקה אפריורית, כמעט אוטומטית, כי משמורתם בידי האם היא הטובה יותר. ארגוני הנשים ותומכיהם רואים בכך פגיעה באותה אפליה מתקנת, שעדיין נדרשת בהליכי גירושין לטענתם. מנגד, ארגוני הגברים רואים בכך צעד משמעותי בדרך לשיוויון בין המינים בסוגיית המשמורת. הורדת חזקת הגיל הרך לשנתיים, ולא ביטולה המוחלט, היא סוג של פשרה בין אלו לאלו.

ובינתיים, כל עוד מדובר רק בהצעות חוק, הנמצאות בהליך חקיקה, האם המלצות וועדת שניט הביאו לשינוי בפסיקת בתי המשפט?

שאלה טובה. בית המשפט העליון (בע"מ 1858/14) הבין את רוח התקופה, אך קבע: "אנו אין לנו אלא החוק כמות שהוא, ולפיו חלה בענייננו, בקטין שטרם מלאו לו שש, חזקת הגיל הרך."

כלומר באופן עקרוני, עדיין פועלים בהתאם לחוק, אולם הערכאות הדיוניות כבר החלו ליישם בשטח את ההמלצות בחלק מהמקרים, וכך למשל נאמר באחד מפסקי הדין: "המלצות ועדת שניט טרם הפכו לחוק מחייב והנן כאמור בגדר המלצות, אך לאמור בהן ראוי כי יינתן משקל רב" (תמ"ש 29024/06). כך נוהגים בתי המשפט וכך גם נוהגים גורמי הרווחה הלכה למעשה.

מהי השפעת ועדת שניט על גובה מזונות הילדים? והאם החיוב על האיש יוקל במידת מה, אם יתקבלו המלצותיה?

ברוח ועדת שניט הולכים ומתרחבים זמני שהות ילדים אצל האבות ומימוש אחריות הורית משותפת עד כדי שוויון מלא, בחלוקת זמני שהות אך לא בתשלום המזונות, שעדיין מוטלים על האב. לאור זאת קם קול זעקה בחברה הישראלית לשם שינוי ההתייחסות השיפוטית והחוקית בעניין המזונות, כך שבמקרים של אחריות הורית משותפת, השתכרות של שני ההורים או קיום יכולות כלכליות דומות מצד שניהם וחלוקה שוויונית של משאביהם, יילקח הדבר בחשבון במסגרת פסיקת המזונות. ענין זה הומלץ גם בדו"ח הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בישראלבראשות פרופ' שיפמן, משנת 2012.

ומה עמדת בית הדין הרבני בענין? האם הוא ער לרוח התקופה והשינויים?

בית הדין הרבני הוא אכן גורם משמעותי ביותר בנושא הגירושין בישראל, לכן השאלה חשובה מאוד. לאחרונה בתיק ‏995674/8 בית הדין הרבני בחיפה כתב כי גם בהלכה היהודית חזקת הגיל הרך אינה מוחלטת. בית הדין מצטט את דעת הרמ"א על הלכת השו"ע לעיל הכותב: "ודווקא שנראה לבית הדין שטוב לבת להיות עם אמה, אבל אם נראה להם שטוב לה יותר לישב עם בית אביה, אין האם יכולה לכוף שתהיה עמה. וכך מובא גם בתשובות דרכי נועם כי חכמי התלמוד אמרו על הסתם שהבת אצל האם, והבן גם כן בקטנותו, אבל אם ראו בית הדין שאין בזה תיקון אלא אדרבא קלקול, מחזירין אחר תקנתן כפי ראות עיני הדיינים. בית הדין הרבני ציין כי לאור רוח התקופה והמחקרים המראים כי יש חשיבות לשני ההורים בחיי הילדים יש לקבוע משמורת משותפת בין ההורים.

השרה גמליאל: ״שוויון כל הזמן״

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל אמרה כי היא מצטערת שלא מבטלים לגמרי את חזקת הגיל הרך. השרה הוסיפה ואמרה: "לא יעלה על הדעת שמדברים על שוויון רק כשזה נוח, צריך לדבר על שוויון כל הזמן. לכל ילד מגיע גם אבא וגם אמא. צריך לזכור שוועדת שניט שהוקמה על ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני. הוועדה קבעה שיש לבטל את חזקת הגיל הרך. היום זהו רק צעד ראשון וביטול החזקה עוד יגיע לפתחה של כנסת ישראל".

בעד הצעת החוק, בקריאה הטרומית, הצביעו 49 חברי כנסת ו- 31 חברי כנסת התנגדו. הצעת החוק תועבר לוועדת הכנסת שתקבע את הוועדה שתכין אותה לקריאה ראשונה.

]]>