תושבי אום אל חירן - קחו כסף, תקימו בית, עד שתסולקו גם מכאן
תושבי אום אל חירן (צילום: ישראל יוסף)
אאא

שכונה זמנית למשך 15־5 שנים על שטח של 70 דונם בין מיתר לחורה, בלי דרכים סלולות ובלי מבני קבע אלא מבנים זמניים בעלות של 50 אלף שקל כל אחד.

זה הפתרון שאישרה לפי שלושה שבועות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום לכ־70 משפחות שמתגוררות בישוב אום אל חירן, אותם מבקשת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים לפנות, כדי לאפשר הקמה של הישוב חירן ובו 2,000 בתים ליהודים, במקום שמוגדר כבעל אופי "דתי־תורני". את המבנים הזמניים יתבקשו התושבים לרכוש ב־50 אלף שקל שיקבלו מהמדינה לצורך העניין.

אף שאישרה את התוכנית, הוועדה המחוזית לא חסכה בביקורת עליה. ביום שני השבוע הוועדה דחתה בקשה נוספת של הרשות לעשות שינוי בתוכנית כך שמשפט הקובע כי השכונה הזמנית מיועדת לתושבי אום אל חירן יימחק, וכך יתאפשר להעביר לשם גם של אזרחים שיפונו מישובים אחרים.

ברשות להסדרת התיישבות הבדואים מסרו ל"כלכליסט" כי זו היתה בקשה "לשינוי טכני, השכונה מיועדת רק לתושבי אום אל חירן". לעומת זאת חבר בוועדה מציג גרסה אחרת לפיה הרשות ביקשה "להוסיף אחרים - כל מי שיש לו בעיית הסדרה יתנו לו שם פתרון זמני".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

שילכו למכרז, כמו כולם

המאבק של תושבי אום אל חירן להישאר במקום בו שיכנה אותם המדינה לפני 64 שנים החל כבר בשנות ה־80 והגיע לשיאו הטראגי בתחילת השנה כאשר שוטר ותושב הישוב נהרגו בעת ניסיונות לפנות את הישוב.

ב־1948 בני שבט אבו אלקיעאן התגוררו באזור שבו שוכן כיום קיבוץ שובל. ב־1956 עברו לשטח שבאזור נחלת יתיר בהוראת המושל הצבאי אז, ובו הקימו את הכפר אום אל חירן. אף שהמדינה היא זו שהפנתה את התושבים להתיישב בשטח, היא מעולם לא הכינה תוכנית שמסדירה מגורים במקום וכל המבנים נבנו ללא היתר.

ב־2002 החליטה הממשלה להקים על אותן אדמות ישוב יהודי בשם חירן וב־2003 הוצאו נגד בתי התושבים צווי הריסה. מאז הם ניהלו מאבק משפטי שהוכרע ב־2015 כאשר בג"ץ קבע כי המדינה יכולה לפנותם, אך דרש כי תגבש פתרון מוסכם.

חלק מהמשפחות עברו בהסכמה לחורה, אך כ־70 משפחות עם כ־400 תושבים מסרבים לכך. משפחות אלה מבקשות להמשיך לגור באזור במסגרת הישוב החדש שממילא מוקם שם, או בשכנות לו בישוב נפרד.

הרשות להסדרת התיישבות הבדואים מתעקשת לפנותם וטוענת כי כאשר יפורסמו מכרזים לרכישת קרקעות בישוב החדש חירן, תושבי אום אל חירן יוכלו להתמודד בהם, כמו כל תושב אחר. לטענה זו אנשי אום אל חירן מסרבים להאמין. ראאד אבו אל־קיעאן, יו"ר ועד תושבי אום אל־חיראן, אומר כי "האנשים שבראש הגרעין שעתיד להתיישב בשטח אומרים במפורש שלא יאפשרו לנו לגור בישוב, שמיועד ליהודים אורתודוכסים".

הרשות ניסתה לקדם פתרון קבע לתושבי אום אל חירן ובמסגרתו יועברו לשכונה בישוב חורה הסמוך, אך בחורה מתנגדים לכך בטענה כי הם זקוקים לשטח לצורכי ריבוי טבעי.

מעבר לא ראוי

כאמור, הוועדה המחוזית אישרה את התוכנית לשכונה זמנית, אך לא חסכה ביקורת על המהלך. בהחלטתה כתבה כי "הדרך הראויה להסדרת מגורים היא בדרך של מגורי קבע, ולא באמצעות מגורים במבנים זמניים".

גם בדיון על התוכנית חברי הוועדה לא חסכו ביקורת. סגנית יו"ר הוועדה ד"ר רחל קטושבסקי אמרה בדיון כי "המעבר הכפול הוא לא ראוי, אף אחד לא צריך לעבור פעמיים, אלא אם כן מתאים לו. זה לא יעלה על הדעת שנעביר, נכריח אנשים, לעבור למשהו זמני".

עפרי צפנת, נציגת משרד הבריאות טענה כי בדיון מוקדם שקיימה עם נציגי הרשות הוטעתה: "בישיבה המקדימה שעשינו בלשכת התכנון, בעצם אני מרגישה שהוצג לנו מצג שווא. כי ראשית הם אמרו: 'זה נורא־נורא דחוף, אנחנו צריכים את זה מחר בבוקר; ושנית הם אמרו 'יש לנו הסכמה של רוב התושבים', ופה פתאום זה לא כל כך ככה - פתאום התושבים בכלל לא מסכימים".

הגיאוגרף פרופ' אורן יפתחאל שנכח בדיון אמר כי "התוכנית הזאת היא לעג לרש. יש קהילה שרוצה לשמור על עצמה, היא יכולה להפוך לחלק מהישוב החדש עצמו ולחיות בשיתוף, זה יכול להיות אפילו דוגמה מעולה לעתיד".