בבית הכנסת, בתפילת ראש השנה, פגשתי אותה. את אותה אימא. היא אמרה לילדה, שנכנסה לבקש עוד שקית של ביסלי: "תפסיקי כבר להיכנס כל הזמן לבקש דברים, את מפריעה למתפללות להתפלל!"

"טוב, סליחה!" גמגמה הילדה, אבל אחרי רגע נכנסה שוב. אימא הרימה את עיניה מהמחזור, חזרה ואמרה: "די, אמרתי לך להישאר בחוץ ולשמור על שמוליק, רגע, איפה הוא עכשיו? עכשיו גם הוא ייכנס לאבא ויהיה שם שמח!"

"אבל אימא, סליחה", - היא לחשה, "רק רציתי לדעת כמה זמן נשאר עד לסוף התפילה?" הילדה יצאה לרגע החוצה ונכנסה פעם נוספת. אימא שלה קמה ממקומה בחרון אף.

"אמרתי לך להפסיק להתרוצץ פה, את שומעת מה שאני אומרת או לא?" הילדה פלטה: "סליחה, אבל..." אימא סגרה את הסידור ויצאה עם הילדה החוצה. בדרך מלמלה כשהיא פונה אלי: "כל הזמן סליחה, סליחה, סליחה, מה שוות כל הסליחות שלה?".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ואני שקעתי שוב במחזורי: "סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו!"

מה שוות כל הסליחות שלנו? סליחה ועוד סליחה ושוב סליחה.

די, איך הקב"ה לא צועק לנו חזרה: "נמאס מכל הסליחות שלכם!" איך הקב"ה לא שואל אותנו: "מה שוות הסליחות שלכם אם אתם חוזרים כל הזמן על אותו דבר?

כל שנה על אותן סליחות בדיוק? הוא לא שואל.

הוא יודע שסליחות בלשון רבים הן, כי לא סליחה אחת עלינו לבקש, ברור לו שאנחנו בשר ודם, עם יצרים, עם תחבולות, עם אנוכיות ועם יצר רע. הוא יודע והוא בכל זאת סולח.

פעם אחרי פעם הוא סולח.

הוא בעצמו הזמין אותנו לסליחות. לבקשות של סליחה חוזרות ועולות. ואם אבא שלנו סולח לנו כל אימת שאנחנו מבקשים סליחה, אז אנחנו לא נסלח לילדינו שמבקשים?

כמנחת הורים אני נשאלת לא פעם: איך זה שאמרתי לילד אלף פעמים והוא לא מבין? איך זה שהוא חוזר ועושה מה שאמרתי לו שלא לעשות? כן, הוא חוזר ועושה, והוא יחזור ויעשה, הוא בשר ודם בדיוק כמונו.

השאלה אם אנחנו נכביד את ליבנו ולא נשמע את צעקתו, או שנלך בדרכי ה', מה הוא רחמן, אף אנו נהיה רחמנים?
השנה הזו כולנו רחמנים בני רחמנים, כולנו מסתכלים על ילדינו באהבה וברחמים, נכון, זה לא אומר שלא לחנך, שלא לכעוס, שלא לענות לילד כהלכתו, אבל זה כן אומר שבלב פנימה אנחנו צריכים להישאר חזקים ואיתנים באהבתנו לילדינו. כן, הם לפעמים מעצבנים, הם לפעמים עושים מעשים שלא ייעשו, התפקיד שלנו לגעור בהם, להיות להם למראה, אבל לא להפסיק לאהוב. אף פעם לא להפסיק לאהוב.

כי אם ה' שעיננו נשואות אליו הוא בעל הסליחה ובעל הרחמים, נדבק אנו בדרכיו, נסלח ונמחל, נרחם, נקבל ונאהב כפי שאבינו מלכנו אוהב אותנו תמיד.