שלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת - מנכ"ל משרד התקשורת הושעה ל-3 חודשים
שלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת (צילום: אוראל כהן)
אאא

הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה, רון דול, הודיע היום (ב') למנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, על השעייתו מהתפקיד לתקופה של כ-3 חודשים (עד ל-31 בינואר, 2018). ההחלטה ניתנה לאחר שהתקבלה חוות דעת ממשרד היועץ המשפטי לממשלה הנוגעת לחקירת רשות ני"ע נגד פילבר, בחשד שביצע עבירות מרמה והפרת אמונים ועבירות דיווח. הנציבות הודיע בנוסף לפילבר כי ההחלטה על הפסקה או המשך ההשעיה תבחן בהמשך בהתאם להתפתחויות בהליך הפלילי והמשמעתי נגדו.

החלטת הנציבות היא בהמשך למכתב ששלח פילבר אתמול לנציבות ובו הודיע שהוא מסכים להשעיה זמנית. זאת בתגובה למכתב שנשלח לפילבר מאגף המשמעת בנציבות ביום חמישי האחרון, ובו הוא התבקש להעביר "השלמת טיעונים לעניין אפשרות השעיה", הליך שנפתח נגדו בחודש יולי בעקבות החשדות שהתעוררו נגדו בחקירת רשות ני"ע במסגרת פרשת בזק. פילבר הודיע כבר בחודש יולי שהוא אינו מתנגד להשעיה.

אתמול הסתיימה הרחקתו של פילבר ממשרד התקשורת במסגרת התנאים המגבילים שהטיל עליו בית המשפט לבקשת רשות ני"ע. ההבדל בין הרחקה מתוקף צו בית משפט במסגרת חקירה, להשעיה זמנית שמטילה הנציבות, משמעותי עבור פילבר לעניין שכרו. בעוד שבעת הרחקה הוא אינו זכאי לשכר, כאשר הוא מושעה הוא זכאי לקבל מחצית משכרו. שכר מנכ"ל ממשרד ממשלתי עומד על כ-32 אלף שקל בחודש.

מעורכי הדין דרור ארד-אילון ויובל נחמני המייצגים את פילבר נמסר כי: "מר פילבר מצפה לסיום הבירור בעניינו ולחזרה לתפקידו לכל המאוחר בחודש ינואר הקרוב".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

החשד: הדלפת מידע רגיש לבזק וקידום האינטרסים של החברה

על פי החשד של רשות ני"ע נגד פילבר, הוא קידם בתוך משרד התקשורת אינטרס עסקי של בזק ושל אלוביץ' על חשבון האינטרס הציבורי. מדובר בקידום ההפרדה המבנית בין חברות הקבוצה, שהייתה שווה לבזק חסכון בתשלומי מס של מאות מילוני שקלים, ולאלוביץ' באופן ישיר עוד עשרות מילוני שקלים שיקבל מקופת החברה.

על פי ראיות שאספה הרשות פילבר, והעוזרת הבכירה למנכ"ל, עדי קהאן, עשו שימוש בתיבות הדואר האלקטרוני הפרטיות שלהם (הוט מייל וג'מייל) כדי להדליף מסמכים פנימיים וחסויים של המשרד לגורמים בבזק, ובהם המנכ"לית סטלה הנדלר. המסמכים שנשלחו לבזק, ועל פי הראיות שאספה הרשות הושבו על ידי הנדלר עם הערות ותיקונים מטעם החברה אשר קיבלו ביטוי בנוסח הסופי שלהם, נשלחו על פי החשד מתיבות מייל פרטיות ולא מהמייל הרשמי של משרד התקשורת כדי להסוות את הפעילות האסורה לכאורה.

בין המסמכים שהועברו באמצעות מיילים פרטיים לגורמים בבזק, היו טיוטות של המכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית בבזק ומסמכים נוספים. התנהלות משרד התקשורת סביב מכתב זה, גם עמדה בלב דו"ח ביקורת חריף שפרסם לאחרונה מבקר המדינה, יוסף שפירא.

במכתב ששלח אתמול לנציבות שטח פילבר את גרסתו לחשדות שעלו בחקירה. "מדובר בחקירה יוצאת דופן וחריגה בכל קנה מידה. לראשונה נבחן שיקול הדעת המקצועי של מנכ"ל משרד ממשלתי, במראה של הדין הפלילי, וזאת על אף שאיננו חשוד בכך שעמד בניגוד עניינים. באופן חסר תקדים המשיכה החקירה להתנהל על אף שהוכח במהלכה שהוא אינו חשוד בכך שקיבל או ציפה לקבל טובת הנאה או ששקל אינטרס אישי בגדר החלטותיו. זוהי חקירה המבקשת להוכיח כי שיקול דעתם בלבד של חוקרי הרשות בשאלה כיצד יש לנהל את משרד התקשורת יכולה להחליף את זה של המנכ"ל".

"בתמצית", נכתב, "החקירה מתמקדת בניסוח מסמכים וביתר פירוט בשאלות מדוע הניסוח הסופי אינו זהה לטיוטה כזו או אחרת. לצנינים הדבר בעיני החוקרים כי במקרים ספורים, כאשר ניסוח המכתב היה חלק מאותה 'אסדרה בהסכמה', נערך דיאלוג ובגדרו נשמעה גם עמדת בזק. לחדשות אין שחר עובדתי. הן ביטוי מובהק של העדפת הצורה על התוכן.

"מנהלים כללים של משרדים, גם של משרד התקשורת, ניהלו תמיד שיג ושיח עם המפוקחים בכתב ובעל פה, בפורמים רחבים ומצומצמים, והיו לא רק זכאים אלא חייבים לשקול עמדות", נטען במכתב. "העובדה כי במקרה מסוים העמדה הזאת בוטאה בדוא"ל, או במסרון, מחשבון או ממספר כזה או אחר, היא טפלה ואין בה דבר. המנכ"ל קיים דיאלוג עם כל גופי התקשורת.

"השאלה האמיתית היא האם ההחלטות שנתקבלו בסופו של דבר נעשו מתוך חתירה מלאה להגשמת תפקידו כמנכ"ל", נטען במכתב. "משאלה עקרונית זו החקירה 'ברחה'. בחינה מהותית של ההחלטות שקיבל המנכ"ל תלמד שכולן נעשו על מנת ליישם בצורה טובה ביותר ויעילה ביותר את מדיניות הממשלה".