אאא

בית המשפט המחוזי בת"א דן הבוקר (ב') בבקשת הבנקים לפרק את חברת יורוקום תקשורת המחזיקה בבזק, לנוכח חובות של קרוב למיליארד שקל. הדיון התנהל לפני השופט המחוזי איתן אורנשטיין, שצפוי לקבל החלטה החלטה בהמשך.

"יש כאן חדלות פירעון מובהקת", אמר נציג בנק הפועלים בדיון, עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי, שביקש מטעם הבנק למנות משקיפים לחברה. מנגד ביקשה חברת יורוקום דחייה של שבוע כדי לבחון האם נתי סיידוף ייכנס כמשקיע, על פי ההסכם העקרוני שהושג אמר. בית המשפט ימסור את החלטתו בסוגיה בהמשך.

עו"ד רובין ציין בתחילת הדיון כי נסיונות להגיע להסדר על החוב הקיים של יורוקום לא צלחו. "נעשו ניסיונות כדי להגיע לפתרון למצוקה הפרעונית הזו ולא הצלחנו בכך. אין ספק שהחברה חדלת פירעון ולכן בלית ברירה צריך לעשות מעשה. הגשנו בקשת פירוק ובקשה למינוי בעל תפקיד. אנחנו רוצים שישמעו אותנו, שיתנו את הכבוד, אין בקשה להחליף את האורגנים ביורוקום אלא רק להכניס בעל תפקיד. בנסיבות המורכבות האלה, כדאי שהמשקיף לא רק יביט דרך משקפת אלא יבחן בזכוכית מגדלת על מה שקורה בחברות השונות. המשקיפים יבדקו שלא נעשות פעולות בתוך החברה, בתוך קבוצת החברות. בעלי התפקיד יצטרכו לבחון בזהירות כיצד לממש נכסים של החברה, אנחנו צריכים להיות שותפים במכירת הנכסים, בייחוד כשיש אינטרסים שונים. המהירות חשובה, אך צריך לנהוג בזהירות".

השופט אורנשטיין בירר מול נציג פועלים מה עומד מאחורי הרצון למנות משקיפים בשלב זה: "אתם מבקשים עד לדיון בפירוק, שיתקיים עוד כמה חודשים ואחרי פרסומים רבים, בטח באפריל או בסוף מרץ - בזמן הזה אתם מכניסים משקיפים ליורוקום תקשורת ומהווים סוג מייעצים?". על כך ענה עו"ד רובין בחיוב: "כן.. אולי נצליח לממש מיני דברים, אולי יהיה משקיע".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בא כוח יורוקום, עו"ד צורי לביא, ציין כי החברה ניהלה מו"מ עם הבנקים במשך זמן רב. "בסיס ההנחה שלנו, שהחברה הזו שהנכסים שלה, יש לה זכות של ממש לחיות. ההחזקות סובלות מסנטימנטים שליליים כמו החקירות. אנחנו מוכנים למשקיפים. שלא יהיה חוסר הבנה, במשך כל החודשים האחרונים היינו שקופים לגמרי. הגענו לאן שהגענו. יתכן שאנחנו נכנסים למסדרון ואולי זה יהיה לטובה. הניסיון מלמד שיש מצב של חוסר אמון ואם נתכנס תחת מסגרת אז אולי השד יהיה ניתן להכלה".

בעניין ההסכם העקרוני עם סיידוף אמר נציג יורוקום: "זה לא סוד שבימים האחרונים ממש מתנהלים מגעים עם משקיע שלפי התרשמות שלנו שרד את שלושת הבנקים, וייתכן שבימים הקרובים ממש יהיה פתרון, זה עוד לא ברור, מובן שאנחנו מוכנים לעניין הזה. היינו שמחים לדחות את המינוי של בעל תפקיד בשבוע כי יתכן שנוכל להגיע לפתרון בשבוע הזה. אני רוצה להיות זהיר, ואולי נוכל להימנע מהמינוי".

עו"ד לביא הוסיף עוד כי לחברה יש חובות לבנקים בהיקף של 970 מיליון שקל, לבנק מזרחי חוב של 250 מיליון שקל כשהנכס המרכזי המשובעד הוא לא מיורוקום תקשורת. לדבריו, אם יממוש חלקה של החברה בפרויקט מידטאון הדבר יכסה את החוב לבנק. בנוסף, יש לחברה ערבות של 2.5 מיליון דולר ל-HSBC שלא נפרעה עדיין.

לדברי עו"ד רונן מטרי, בא כוח בזק, לבעלת השליטה יורוקום יש חוב של 119 מיליון שקל לבזק. "מדובר בכספים שנחתו רובם או חלקם בחשבונות יורוקום תקשורת. הכספים נחתו שם וצריך להחזיר אותם לבזק".

נציג בנק מזרחי, עו"ד חג אולמן, ציין כי החוב כלפי הבנק עומד על 260 מיליון שקל, ובעלות החוב הן יורוקום נדל"ן ויורקום תקשורת. העמדה של מזרחי טפחות היא שעל הבטוחות שניתנו לו ימונה משקיף מטעמו - ולא לתת סמכות למשקיף כללי על בטוחות אלה.

"ישנם שני שעבודים מרכזיים בפרויקט מידטאון, זהו אירוע מורכב שבו יורוקום היא רק שותפה וצריך יהיה לטפל בעדינות בנכס הזה. נאמר שממימוש הנכס יתקבלו כ-200 מיליון שקל אבל זו הערכה שהיא לחלוטין על העץ. זה פרויקט והכספים צריכים להגיע למעלה, יש מסים משמעותיים ויש בעיה למכור את הנכסף מדובר בנדל"ן בתהליך בנייה. יש שם נכסים מסחריים שהחברה מתקשה למכור, יש מימון של בנייה עם כל ההיבטים שלו ויש שותפות – של ישראל קנדה ואלקטרה. זה אירוע מורכב", אמר אולמן.

השופט אורנשטיין שאל בשלב זה האם קיימת אפשרות למכור רק את חלקה של יורוקום, הבטוח של מזרחי טפחות. עו"ד אולמן הבהיר כי חלקה של יורוקום הוא 67 אחוז בפרויקט. "אפשר למכור, אבל זה מורכב, צריך הסכמה של השותפים ושל הבנקים. מדובר בעיתוי בעייתי. אם הנכס לא ינוהל נכון אז לא יהיו עודפים. יש לנו שעבוד שני על מניות חלל שנמצאות רובן בבעלות יורוקום תקשורת. אין ספק שהחברה חדלת פירעון וזה לא הוכחש. החוב הועמד לפירעון מיידי ולכן אנחנו עומדים על בקשת הכינוס".

לדברי אולמן יש למנות כונס מטעם הבנק כי הוא נושה מובטח על נכס מובטח. "הנכס המובטח מבחינתנו הוא מניות חלל ואנחנו לא סומכים שמישהו אחר ישגיח על כך. לא נוכל להגיע לפירעון החוב המובטח מבלי למכור את המניות. אלו שני נכסים מסובכים שצריכים לנהל את מכירתם כדי להגיע לפירעון מלוא החוב ועם כל הכבוד, לא נוכל לתת בידי המשקיפים המיועדים לנהל את האירוע הזה עבורנו".

בשלב הזה העלה השופט אורנשטיין לדיון את בקשת הדחייה בשבוע שהגישה יורוקום כאמור, לצורך בחינת האפשרות להכנסת משקיע. עו"ד רובין, נציג בנק הפועלים, אמר כי לשיטתם הדחייה אפשרית תמורת הפקדה של 5 מיליון שקל מצד יורוקום. על כך אמר השופט: "אני לא אוהב את זה. אם אתם רוצים לנסות להגיע להסדר, אז תמחקו את הבקשה. ביהמ"ש לא צד להסדרים, תנהלו הסדרים ביניכם. תגידו שאתם מעכבים- אם תרצו לחדש – אז תחדשו".

נציג משרד התקשורת שנכח בדיון אמר כי הוא אינו מתנגד למינוי משקיפים, אך הדגיש את ענייני המידע הרגיש שיש לקחת בחשבון בבחירת המשקיף. "כל עוד הסמכויות שינתנו על ידי ביהמ"ש לא יהיה בהם כדי להוות פגיעה באחזקה של בעלי ההיתר ובעלי השליטה, המשרד לא רואה בכך בעיה. יש לא רק את בזק אלא גם את חלל שיש בה רגישות גבוהה וצריך לקחת זאת בחשבון. זהות המשקיף יכולה להעלות שאלה לגבי מידע שיקבל".

בשבוע שעבר הגישו הבנקים הפועלים, דיסקונט והבינלומי בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לפירוק יורוקום, בעלת השליטה בבזק וכן בקשה למינוי בעל תפקיד שיממש את נכסי החברה המשועבדים. בבקשה נכתב כי דרישות שהועברו לחברה לפירעון חובותיה לא מולאו והיא לא הגיעה עמם להסדר ולכן הם מבקשים לפרק את יורוקום תקשורת שבבעלות שאול ויוסף אלוביץ'. מהבקשה עלה כי החוב של יורוקום לפועלים הינו 350 מיליון שקל, לדיסקונט 480 מיליון שקל ולבינלאומי 141 מיליון שקל. לאלוביץ' וליורוקום חובות בהיקף של 1.5 מיליארד שקל לשלושת הבנקים ולנושים נוספים. בימים האחרונים ביקש גם בנק מזרחי להצטרף כצד להליך. אמש נחשף ב"כלכליסט" כי הושגו הסכמות עקרוניות בין שאול אלוביץ' לנתי סיידוף למכירת הבעלות על חברת יורוקום לסיידוף. על פי ההסכמות, ירכוש סיידוף את מלוא הבעלות החברה שמחזיקה בשליטה בבזק.