אאא

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, את עורכי הדין מטעם הבנקים שהגישו את בקשת הפירוק כמשקיפים בחברת יורוקום. "מהחומר שבפני עולה שהחברה אינה עומדת בהתחייבויות כלפי נושיה ובהיקף ניכר ומשכך קיימת עילה לכאורה של חדלות פירעון, מינוי משקיף יפיג את החשש של נושים מפני ביצוע פעולות בלתי הפיכות בחברה ושעלולות לגרום להם נזק ניכר".

על פי החלטת בית המשפט, עורכי הדין פנחס רובין, אמנון לורך ואורי גאון, מטעם הבנקים, ימונו לתפקיד משקיפים ובמסגרת זו יוכלו לקבל מהחברה את מלוא המידע מכל מין וסוג שהוא, לרבות דו"חות כספיים ונתונים הנוגעים לפעילותה, לנכסיה ולזכויות יורוקום בחברות הבנות.

הבנקים הגישו בקשה למינוי בעל תפקיד לחברה, לאחר שלא הצליחו להגיע ביניהם להסכמה לגבי מתווה העיסקה למכירת יורוקום לנתי סיידוף, למרות שהפועלים ודיסקונט סבורים שמדובר בגדול בעסקה חיובית. בנוסף, הבנקים מבקשים להוציא צו פירוק ליורוקום.

עוד מוסמכים המשקיפים לשקול ביצוע פעולות דחופות ולהמליץ עליהן בפני בעלי התפקיד המוסמכים של החברה. "המשקיפים", כתב השופט בהחלטתו, "מוסמכים לפקח על פעולות החברה, ישתתפו בישיבות של הדירקטוריון, ישיבות הנהלה וכדומה ויהיו רשאים להסתייע בבעלי מקצוע".

לפי השופט אורנשטיין, מינוי של משקיף לחברה במצבו שבו היא נתונה בקשיים הוא פחות דרסטי מאשר פעולות נוספות עליהן יכול להורות בית המשפט כמו מינוי מפרק. "יש בסעד האמור כדי להפיג את החשש של נושים מפני ביצוע פעולות בלתי הפיכות בחברה ושעלולות לגרום נזק ניכר לנושים", כתב השופט. עוד ציין כי באמצעות משקיף ניתן להבטיח "התנהלות תקינה של חברה", ובייחוד כשמדובר במבנה תאגידי בעייתי, שמורכב מפירמידת חברות אחזקה.

"מכתבי הטענות ומדברי הצדדים", כך נכתב בהחלטה, "עולה שעסקינן בחברה שצברה חובות ניכרים העולים על מיליארד שקל. רוב רובם של החובות הינו לבנקים המבקשים וזאת בצד חובות לא מבוטלים לנושים נוספים, חלקם חובות מותנים. עוד עולה שהחברה אינה עומדת בהתחייבויות כלפי נושיה ובהיקף ניכר ומשכך קיימת עילה לכאורה של חדלות פירעון".