אאא

מאגרים ביומטריים הופכים לאיום על פרטיות המשתמשים בהם: עיתון הטריביון ההודי דיווח שפרטים מ-Aadhaar, המאגר הביומטרי הממשלתי של הודו, זמינים לרכישה תמורת 8 דולר ברשתות חברתיות. כתבי העיתון רכשו שמות משתמש וסיסמאות מקבוצות ווטסאפ - והצליחו לקבל בעזרתם גישה למאגר, בו פרטי מיליארד הודים.

רשות הזיהוי החד ערכי של הודו (UIDAI), שאחראית על תפעול המאגר, הסבירה שמדובר ככל הנראה במקרה של שימוש בלתי ראוי בפרטי הגישה. Aadhaar משמש לניהול יוזמת תעודת הזהות הביומטרית החכמה בהודו באופן דומה מאוד למבנה המאגר הביומטרי של משרד הפנים בישראל; בין המידע שנשמר במאגר ההודי כלולים צילומי קשתית וטביעות אצבעות - כמו במאגר הישראלי.

הרשות ההודית דחתה את טענת הטריביון, לפיה פרטי הגישה יכולים לסייע לכניסה לא מאושרת לחשבונות בנק. "תצוגה פשוטה של פריטי מידע אינה מספיקה כדי לגשת לחשבונות בנק", כך נאמר בהצהרה ששחררה הרשות, "צריך גם את פרטי הזיהוי הביומטריים".

האופוזיציה ההודית לממשלתו של נרנדרה מודי כבר הודיעה שמדובר בהוכחה שהיוזמה של הממשלה היא סכנה, "האם אנחנו צריכים הוכחות נוספות כדי לעצור את הטירוף הזה?", טען גורם באופוזיציה. גם בית המשפט העליון במדינה החל לבדוק את הנושא, בעיקר בפן החשיפה של פרטיות המשתמשים.

בתוך כך, המאגר הביומטרי בישראל ממשיך בפעילותו וזאת למרות ההתנגדות של גורמי מקצוע רבים בתחום הסייבר. אם יש הוכחה לכך שמדובר במפעל שאינו יכול לספק את ההגנה הנדרשת לפרטיות האזרחים שמחויבים על פי חוק להעביר את פרטיהם למאגר, הרי שהמקרה ההודי מראה עד כמה בלתי אפשרי למנוע מגורמים זדוניים לקבל אליו גישה.