אילוסטרציה - בתוך עשור: שכר הרופאים הוותיקים זינק
אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
אאא

השכר הממוצע לרופא המועסק בבתי החולים הממשלתיים, בעל ותק של לפחות עשר שנים, עמד בשנת 2016 על 790 אלף שקל (ברוטו, שנתי), מזה 29% נובע מהרפואה הפרטית. שכר זה מבטא עלייה ריאלית חדה של 76% בהשוואה לשנת 2007, כאשר השכר שמקורו ברפואה הציבורית עלה ב-84%, והשכר הנובע מהרפואה הפרטית רשם גידול של 59%. כך עולה מסקירת הכלכלן הראשי שעסקה בשינוי בשכר הרופאים בעשור האחרון.

בפועל נרשמה ירידה של 4% מ-2017 ל-2016 בשכר הרופאים שנבע מרפואה פרטית (ל-29%) אולם ההסבר לכך, לפי הכלכלן הראשי הוא הגידול המואץ בשכר מהמגזר הציבורי בעקבות הסכם השכר מ-2011. עם זאת גם בין השנים 2007-2011 נרשם גידול ריאלי של 26% בשכר מרפואה ציבורית, זאת בזמן שהשכר הממוצע במשק נשחק ב-2%. למרות אותו גידול נטען באותה תקופה על שחיקה בשכרם של הרופאים שהביאה לאותו הסכם. במסגרת אותו הסכם אמורות להינתן תוספות נוספות גם השנה.

ניתוח לפי מקצועות מעלה כי בכירורגיה פלסטית היקף ההכנסות מרפואה פרטית הוא הגבוה ביותר ועומד על 74% מהשכר הממוצע (שם גם השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר ועמד על כ-1.4 מיליון שקל בשנה) .במקום השני נמצאת רפואת עיניים ואף אוזן גרון - שם 63% מהשכר הוא מרפואה פרטית ולאחר מכן כירורגיה אורתופדית עם 50%. במקום השני, מבחינת השכר, נמצאים הקרדיולוגים וכירורגית חזה ולב עם כ-1.1 מיליון שקל בשנה. אחריהם נהנים משכר גבוה של כמיליון שקל בשנה רופאים מרדימים למרות שיעור זניח כמעט של הכנסות מרפואה פרטית. במקום האחרון נמצאים נוירולוגים עם שכר של כ-600 אלף שקל בשנה שרק שיעור נמוך ממנו מגיע מרפואה פרטית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

פילוח לפי עשירונים של הרופאים מעלה כי שכרו הממוצע של העשירון העליון עומד על 1.9 מיליון שקל , שם רכיב הרפואה הפרטית מגיע ל-60% מהשכר. מדובר בשכר שגבוה פי 2.4 מהשכר הממוצע של כלל הרופאים וגבוה ב-700 אלף שקל מהשכר הממוצע בעשירון התשיעי. להבדיל, בשמונת העשירונים התחתונים משקל ההכנסות מרפואה פרטית לא עולה על 20% מסך ההכנסה. למעשה, במונחים נומינליים מצטברים, סך תוספת ההכנסות מרפואה פרטית בעשור האחרון של 223 הרופאים הנמנים על העשירון העליון בעשרת בתי החולים הממשלתיים שנבחנו, עומדת על 700 מיליון שקל, וגבוהה יותר מסך תוספת ההכנסות מרפואה פרטית בתשעת העשירונים הנמוכים גם יחד. עם זאת בכלכלן הראשי מעריכים כי מהלכים שנעשו בשנתיים האחרונות לצמצום כוחה של הרפואה הפרטית ומאפשרים בחירת רופא מנתח מתוך רשימה קבוע האטה את קצב הגידול בשכר העשירון העליון החל מ-2016.

הכלכלן הראשי מציג מספר אפשרויות להסביר את הפער הגדול בין העשירון העליון לאלו שתחתיו, כאשר משתנה הוותק מסביר רק חלק קטן יחסית, לפי הניתוח שנעשה כל שנת ותק מעלה בממוצע כ-14 אלף שקל בשנה, כאשר ככל שהוותק גדל התוספת נהיית שולית יותר. הסבר נוסף הוא שוני בתחומי ההתמחות, אולם בניסיון לאפיין את הפער בין העשירון ה-9 ל-10 נרשם שינוי משמעותי רק בהיקף המנתחים הפלסטיים (כמעט 6% מהעשירון העליון וכ-2% בעשירון ה-9) הסבר טוב יותר הוא תפקידי הניהול והפרופסורה. בעוד ש-70% מהרופאים בעשירון העליון הים בעלי תואר מנהל או סגן מנהל יחידה מחלקה רק 43% מעשירון התשיעי מחזיקים בתואר זה, ובעוד ששליש מהרופאים בעשירון העליון מחזיקים בתואר פרופ' רק 17% מחזיקים בו בעשירון התשיעי.

רופאי תל השומר נהנים יותר

המחקר נעשה על נתונים מעשרה בתי חולים ממשלתיים. בחינת פערי השכר בין בתי החולים הממשלתיים מעלה כי בעוד שלמרבית בתי החולים במרכז אין פער משמעותי מול בתי החולים בפריפריה, רופאי תל השומר מהווים 27.4% מהעשירון העליון של הרופאים בעוד שמתוך סך הרופאים שנבחנו שיעורם עומד על 16% בלבד.

לפי הכלכלן הראשי, לא רק שרופאי תל השומר עובדים פחות במגזר הציבורי בהשוואה ליתר רופאי בתי החולים הממשלתיים במרכז, אלא שהם גם מרוויחים בממוצע 16% יותר, מה שמתווסף לפער של 38% בשכר מרפואה פרטית ממנו הם נהנים. הפער, לפי הכלכלן הראשי החל בעיקר בעשור האחרון, אולם את הסיבה לו, לא הצליחו למצוא.