רחלי גות וחרדיות בהייטק - נשים חרדיות בהיי-טק: החלום שהפך לניצול
רחלי גות וחרדיות בהייטק (צילום: יונתן זינדל ואביר סולטן, פלאש 90)
אאא

לפני כשבוע נבחרה רחלי גנות, מנכ"לית חברת ההיטק רייצ'יפ, להדליק משואה ביום העצמאות הקרוב כאות הוקרה על תרומתה לשילוב חרדיות בתעשיית ההיי־טק. ואולם לצד הברכות, גררה ההכרזה גל של תגובות זועמות שטענו, כי היא מצליחה על חשבונן על הנשים החרדיות שעובדות אצלה במשכורות נמוכות משמעותית לתחום וכי מגוחך להעניק פרס למי שמנצלת את העובדות שלה.

ב'דה מרקר' דווח הבוקר כי נשים חרדיות שבשנים האחרונות נכנסו לתחום ההיי-טק, מקבלות משכורות בסיס ותנאי העסקה מינימליים, הרבה פחות מהמקובל בשוק בו המשכורות נאות בדרך כלל. בין החברות שספגו ביקורת בשל כך נמנות רייצ'יפ ומטריקס גלובל. האחרונה, העוסקת בעיקר בפיתוח תוכנה, נחשבת לגדולה ביותר בתעשייה בישראל, ומעסיקה כ-900 נשים חרדיות רובן במשכורות נמוכות.

למטריקס גלובל יש משרדים באזורים שבהם ריכוזים גדולים של אוכלוסייה חרדית, כמו מודיעין עילית, באר שבע, ירושלים, חיפה בית שמש ותל אביב. באופן דומה, גם חברת רייצ'יפ של גנות, פרשה את משרדיה בבני ברק וחיפה ועורכת פעילות גם בירושלים. גנות היא מייסדת ומנכ"לית ריצ'ייפ, שמייצרת שבבים ומספקת שירותי פיתוח חומרה ותוכנה, פיתוח אפליקציות מובייל ו־ווב, בדיקת תוכנה ועוד.

רוב הנשים החרדיות שנכנסות לעולם ההיי-טק צועדות במסלול הכשרה הכולל לימודי הנדסאות: לאחר סיום לימודי החובה בגיל 18, הן ממשיכות לשנתיים נוספות של לימודי הנדסאות מחשבים בסמינר. בתום ההכשרה, יש להן שתי אפשרויות - לנסות להתקבל לחברת היי-טק חילונית שמציעה תנאים טובים, או לבחור באחת מחברות ההיי־טק שמיועדות לנשים חרדיות, כמו רייצ'יפ, מטריקס גלובל, טריבייס ואחרות. חברות אלה מציעות תנאים אופטימליים לאישה החרדית - קרבה לערים שבהן יש ריכוז גדול של חרדים, תנאי העסקה המתאימים לאמהות  - 90% משרה ועבודה בשעות 7:00–15:00, הסעות לעבודה וסביבת עבודה של נשים בלבד.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

רחלי גנות (צילום: יונתן זינדל - פלאש 90)
רחלי גנות (צילום: יונתן זינדל - פלאש 90)

אולם החיסרון העיקרי, מציינת הכתבה ב'דה מרקר', כפי שמעידות נשים חרדיות רבות שעובדות או עבדו בעבר בחברות אלו, הוא משכורת מינימום והיעדר כמעט מוחלט של אפשרויות קידום בתוך החברה לעתים אף מבחירה של העובדות שלא מעוניינות לעבוד יותר שעות.

לפי נתוני חברת סטארט-אפ ניישן סנטרל, כפי שמתפרסם ב'דה מרקר', נשים חרדיות מהוות רק 1% מכוח העבודה בתעשיית ההיי-טק בישראל למרות שמעל ל-70% מהחרדיות עובדות. בשנה שעברה סיימו כ-600 חרדיות את לימודי התכנות בסמינרים, מתוך 7,500 תלמידות בכלל המקצועות, ובמקביל, לומדות כיום כ-700 חרדיות לתואר ראשון במדעי המחשב.

ברשות לחדשנות מסבירים, כי מספר הלומדים מדעי המחשב ומספר העובדים בתחום התוכנה לא עלה כבר עשור ולמרות ריבוי המשרות בתעשיית ההיי-טק והשכר הגבוה - קיים מחסור של כעשרת אלפים עובדים בענף. אך למרות זאת, העובדות החרדיות מנותבות למסלולים של חברות כוח אדם שמנצלות את העובדות במשכורות נמוכות תמורת תנאים המתאימים להן מבחינת המנטליות וההלכה.

"בזמן שההיי-טק הישראלי סובל ממחסור חמור של כוח אדם מיומן, הוא מפספס מאגר בעל איכות ופוטנציאל גדול - הנשים החרדיות", טוען אוהד רייפן, סמנכ"ל אסטרטגיה בסטארט-אפ ניישן סנטרל בשיחה עם דה מרקר. "הן מנותבות בעיקר לעבודות בפריפריה של ההיי-טק, עם המשכורות הנמוכות והיכן שאין מחסור בהון אנושי כמו בבדיקת תוכנה - במקום שינתבו אותן לעבודות פיתוח מאתגרות ולאן שיש מחסור מורגש באנשים איכותיים. הנשים החרדיות מפוספסות בהיי-טק בגלל הפערים בין החברה החילונית לחרדית".

נשים חרדיות אף מרוויחות פחות מנשים חילוניות ללא ניסיון, כך על פי נתונים של יחידת המחקר של אתוסיה, חברת השמה במקצועות ההיי-טק והביו-טק. כך למשל, שכרן של מתכנתות חילוניות בסביבת ווב יהיה כ–12 אלף שקל בחודש, לעומת שכר של 8,500 שתקבל מתכנתת חרדית (כל הנתונים מותאמים לאחוזי משרה מלאה). שכרה ההתחלתי של מתכנתת חילונית וללא ניסיון למובייל יהיה 13 אלף שקל - לעומת 9,000 שקל לאישה חרדית בעלת ניסיון זהה. השכר ההתחלתי של בודקת תוכנה חילונית ללא ניסיון הוא 13 אלף שקל, לעומת 10,000 של בודקת תוכנה חרדית.

כדי לקבל פרופורציה עד כמה מנוצלות הנשים החרדיות, באינפיניטי לאבס, זרוע ההכשרה של מטריקס, מכשירים עובדים חסרי ניסיון לתפקידי פיתוח תוכנה במשך שישה חודשים ומבטיחים להם משכורת של 16.5–10.5 אלף שקל בחודש בשנתיים הראשונות - פי שניים משכרן של הנשים החרדיות שעובדות כאמור 90% משרה ושכרן לא אמור להיחתך ככה.

לדברי ימית נפתלי, כלכלנית במכון ירושלים למחקרי מדיניות, הפספוס נובע לא רק מהפערים החברתיים אלא גם מחוסר השקעה נכון של המדינה בניסיון לסייע ליותר נשים חרדיות להשתלב במסגרות שלא ינצלו אותן. "מהמחקר שערכנו עולה שכ–70% מהתקציבים של המדינה מושקעים במאמצים לשלב גברים חרדים בשוק התעסוקה. יש פה שוב פספוס - כי הנשים החרדיות כבר נמצאות שם. הן משתתפות בשוק התעסוקה באחוזים יותר גבוהים, אבל הבעיה היא שמתייחסים אליהן כסוג ב'. רובן עוסקות בתחומי הוראה ועזר ברפואה, ויועסקו בתנאי שכר נמוכים וללא אופק בעבודה".

מסלולי ההכשרה שאליהן פונות החרדיות הם גם אחד הגורמים לרמת ההשתכרות הנמוכה, לדברי נפתלי. "בהיי־טק יש הכשרות - בוטקמפים, תוכניות מיוחדות של מכללות ומסגרות של הכשרה מהירה. אבל לנשים חרדיות יש חסמים תרבותיים, הן רוצות לעבוד קרוב לבית, בשעות אחרות, הן יוצאות לעבודה כדי לפרנס ולא מעניין אותן קידום, כי זה דורש יותר שעות. מכשירים אותן למקצועות הבסיסיים יותר של עולם ההיי-טק ולכאלה שרמת השכר בהן נמוכה. המדינה אינה מנסה לשפר את מעמדן של הנשים החרדיות שכבר נמצאות בשוק העבודה", אומרת נפתלי.

לדבריה, "חייבים להנגיש אותן לכל סוגי התעסוקה, שלא ייגשו רק דרך חברות כוח אדם, אלא בהעסקה ישירה דרך חברות גדולות - ובכך לשפר את תנאי העסקה שלהן. יש נטייה למדינה ללכת לפינות קשות - הניסיון לשלב יותר גברים חרדים בשוק התעסוקה הוא מאבק בין תרבויות. זה לפעול מול זרם גדול, כשבעצם הנשים כבר שם. אם הן יגיעו יותר לתעשיית ההיי־טק שאינה מנצלת אותן, רמת השכר תעלה - גם איכות החיים שלהן תעלה, הפריון יגדל והתרומה למשק תגדל".

מרחלי גנות, מנכ"לית רייצ'יפ, נמסר בתגובה ל'דה מרקר': "הטענות המובעות בכתבה אינן נכונות. הנדסאיות ומהנדסות חרדיות מתפרנסות מצוין, ואם זה לא היה רווחי עבורן - הן לא היו לומדות במסלולים האלה. העובדות ברייצ'יפ עוסקות בפיתוח פרויקטים מאתגרים, צוברות ניסיון מעולה והן מאוד מבוקשות בחוץ. אם השכר לא היה טוב, נשים לא היו נוהרות לחברה שלנו כל שנה בהמוניהן.

"רייצ'יפ וחרדיות בהיי־טק הם סיפור הצלחה. תעשיית ההיי־טק מחפשת בעיקר את המקצועיות, הידע, הכישורים והניסיון. חסרים בארץ מומחים והחברות מוכנות לעבוד עם מומחים מכל העולם - ואף אחד לא בודק מה הדת שלהם, צבעם או מינם. לכן אני לא מקבלת את הטענה שמפלים מישהי כי היא חרדית. יש מאות חרדיות שהשתלבו בהיי־טק במשכורות היי־טק כמו כולם. החזון של החברה שלי הוא לקדם את המהנדסות החרדיות מקצועית וכלכלית, ואנחנו פועלים ומשקיעים בהכשרות מקצועיות ואישיות כדי לעמוד בסטנדרטים של המצוינות בהיי־טק. אני מאמינה שאנחנו מגשימים את החזון".

ממטריקס גלובל נמסר בתגובה: "מטריקס הקימה לפני למעלה כ–14 שנה את מיזם תלפיות שהיווה פריצת דרך בכל הקשור בשילוב חרדיות בהיי־טק. עובדות במרכז הפיתוח מגיעות לתלפיות מן הסמינרים, לרוב בתואר מקביל להנדסאי תוכנה. העבודה בתלפיות אינה דומה לעבודה בחברות היי־טק אחרות. מקום העבודה מתחשב בצורכי העובדות: הן עובדות בבניין ייחודי מותאם לאורח החיים החרדי, מקבלות הסעות למקום העבודה, קורסי הכשרה, והיקף שעות עבודה נמוך בהשוואה למקובל בהיי־טק. כמקובל בענף ההיי־טק, גם בתלפיות העבודה היא על פי חוזי עבודה אישיים. המשכורות מותאמות לכישוריה ותפקידה של המועסקת. יש לא מעט דוגמאות לעובדות המרוויחות 20,000 שקל ויותר. כל ניסיון להציג את תנאי ההעסקה במרכז הפיתוח תלפיות כלא הוגנים אינו משקף את תמונת המצב כפי שהיא".

אולי יעניין אותך גם: