מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים המאפשרת לבתי הדין הרבניים לדון במקרי עגונות מכל העולם.
בהצעת החוק מוצע להסמיך את בית הדין הרבני, בהוראת שעה לשלוש שנים שבצדה חובת דיווח לכנסת, לדון בתביעה של אישה יהודייה המבקשת לקבל גט מאישה היהודי, אף אם אין להם זיקה לישראל, ובלבד שהם התחתנו על פי דין תורה ומתקיים אחד מאלה: 1, אין בית דין שיכול לדון בגט במקום מושבם. 2, בן הזוג לא התייצב לדיון בבית הדין מחוץ לישראל במשך ארבעה חודשים . 3, בית דין מחוץ לישראל קבע שעל האיש לתת גט לאשתו אך למרות מאמץ סביר לא ניתן לאכוף את הגט.
כמו כן, מוצע לתקן את החוק ואת חוק בתי דין רבניים, כך שמועדי הדיונים בכל הנוגע למתן גט ולהטלת סנקציות לשם אכיפת גט, כאשר הנתבע הוא תושב חוץ, יהיו מקוצרים.
בדברי ההסבר נכתב: "ועידת רבני אירופה וגורמים נוספים העלו לפני הנהלת בתי הדין הרבניים את הקושי הקיים במצבים שבהם גברים שנישאו לפי דין תורה ברחבי העולם נמנעים מלהתיר את נשותיהן ומשאירים אותן עגונות בלא אפשרות להינשא מחדש. בחלק מהמקרים אותם גברים אף מתעלמים מפסיקתו של בית הדין הרבני המקומי שבאותה מדינה, בהעדר סמכות שיפוט לבית הדין הרבני המקומי לחייב את הבעל בגט ולהטיל עליו סנקציות כדי שייתן גט לאשתו.
"מרכזיותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי וחשיבותה בחיי היהודים בעולם, אל מול חוסר היכולת של נשים יהודיות ברחבי העולם למצוא פתרון לבעיות של סרבנות גט ועגינות, מצדיקים מתן סמכות זו לבית הדין הרבני בישראל. אמנם יש כיום מדינות בעולם המאפשרות הסתייעות בהליכים אזרחיים בהתמודדות מול סרבנות גט, אך לא אחת מתברר כי אין בכלים אלה די כדי להושיע אותן נשים מהעגינות".
מי שהיה הגורם המניע מאחורי הצעת החוק החשובה, נשיא 'ועידת רבני אירופה' הגאון רבי פנחס גולדשמידט, הגיב לאישור החוק, ואמר: "'החקיקה החשובה הזו תגרום לכך שסירוב לתת גט ייחשב כעבירה פלילית, ויוכל להוביל גם למאסר. בל נשכח כי יהודים רבים בגולה, במיוחד מאירופה, רואים את הבריחה לישראל כצעד ריאלי מאוד שייתכן ויצטרכו לקחת בעתיד. הסימבוליזציה שבהפיכת הסירוב לעבירה פלילית על ידי ישראל, תהווה מסר חזק לכל אותם אנשים, כי התנהגותם אינה מקובלת בעליל, ותגרום לקהילות היהודיות להחרים אותם".
יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי, שהציג את ההצעה, אמר: "הוועדה השקיעה מאמצים רבים בין הקריאה הראשונה לקריאה השניה והשלישית במטרה לייצר הסדר ממוקד שיסייע ככל הניתן לנשים עגונות ומסורבות גט בתפוצות, אך מבלי להרחיב מעבר לנדרש את סמכויות בתי הדין הרבניים ואת ההתערבות בעניינים שבסמכותן של ערכאות שיפוט במדינות אחרות.
"אני מאמין כי בזכות מאמצים רבים מצד גורמים שונים בכנסת ובממשלה הצלחנו להגיע לחוק אשר יאפשר לנו, באמצעות בתי הדין הרבניים, להתיר עגונות ולשחרר מסורבות גט מסבלן, בברכת 'כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם ומלואו'".
ח"כ מיכל רוזין: "ההצעה הזו בעצם נותנת לבית הדין הרבני סמכויות בין לאומיות. זו המצאה חדשה – בית דין בין לאומי ליהודים. גם ככה יש לנו קושי גדול עם העובדה שבארץ על נושא הדין האישי מוחלט רק על ידי בית הדין הרבני, אין בחירה חופשית, כמעט חצי מיליון אזרחים בין מבחירה ובין אם הם לא יכולים להינשא על פי דת משה, מוצאים את עצמם מתחתנים בחו"ל. קודם שבית הדין יפתור את בעיית המסורבות פה בישראל, לפני שהוא רוצה לפתור בעיות של עגונות בחו"ל".
ח"כ יעל כהן פארן: "האם הרבנות ובתי הדין הרבניים כל כך מצטיינים בפתרונות למסורבות גט בארץ? יש בארץ המון נשים אומללות שהממסד הרבני לא מצליח לפתור את בעיותיהן ולהביא לגט והן כלואות. אז ההצעה הזו מתיימרת להשית את אותן יכולות נפלאות של בתי הדין הרבניים גם בחו"ל?".
בקריאה שלישית תמכו 42 התנגדו 24 נמנעו 2.