אתמול בלילה, בשעת הדיון על חוק הגיוס, התקבצו להם כ-20 בחורי ישיבות לצפות במתרחש במו עיניהם ביציע האורחים בכנסת - שהרי אינה דומה שמיעה לראיה. עד מהרה גרם הדבר לסערה ברשתות החברתיות ואף להתייחסות של כמה חברי כנסת.
איני שופט אף בחור ישיבה על כמה זמן הוא יושב לצד הסטנדר ולומד תורה וכמה זמן הוא עוסק בדברים אחרים. בחורי הישיבות יושבים ולומדים בהמוניהם במשך כל שעות היממה ואל לנו לבדוק אחריהם על כל דקה ודקה לראות פן יפנו את מבטם מהגמרא לעסוק בדברים אחרים.
כיחידי, לבחור חרדי נתונה האפשרות לעשות (כמעט) ככל העולה על רוחו. ברצותו ילמד וברצותו ינוח. אין שום בעיה לבחור ישיבה לצאת ולהירגע בחיק הטבע. גם לא לשחק ספורט במגרש עירוני. כל עוד וסדרי הישיבה נשמרים והדבר אינו סותר את ההלכה - ישחק ויטייל הבחור להנאתו.
יתירה מזו, נניח שבחורי ישיבה יימצאו במקום שפחות ראוי לבחור ישיבה להימצא בו, ניחא. כל עוד והדבר נעשה בפרטיות ובצנעה ללא שיגרום לפרסום שלילי עוד אפשר לבלוע ולהמשיך הלאה. אך מה שקרה אתמול בלילה בכנסת הוא אחרת.
כשיושבים בחורים חרדיים במליאת הכנסת בזמן דיון על חוק רגיש ונפיץ כמו חוק הגיוס - זה פשוט חוסר אחריות. כשנוכחותם גורמת לכמעט כל חבר כנסת שעולה לנאום במהלך הדיון על חוק הגיוס לדבר על כך, ולהשתמש בהם כבסיס לנאומם ולטיעוניהם מדוע כן צריך לגייס את בחורי הישיבות - זה חילול ה'.
אשוב ואומר, מותר לבחורי ישיבות לעשות בזמנם החופשי כרצונם, ואפילו ללכת למליאת הכנסת לצפות בדיונים. כל בחור ישיבה עשה את זה לפחות פעם אחת, זה כיף. אבל לפעמים אנחנו צריכים לדעת שיש לנו אחריות. אנחנו מייצגים משהו. אי אפשר ללכת ולשבת בכנסת בזמן שדנים בחוק הגיוס. יש לזה משמעות. יש לזה אמירה מסוימת שהיא מאוד מאוד בעייתית לקבלה בעין לא חרדית.
ולראיה, כמה וכמה חברי כנסת התייחסו לבחורי הישיבות שביציע והשתמשו בהם בכדי לנגח. ח"כ יואל חסון פנה לבחורים ושאל אותם: "אתם בעד החוק או נגדו?". ח"כ רויטל סוויד אמרה שכל מי שיושב ביציע כרגע "היה צריך בדיוק בשעה זו לשבת בישיבה וללמוד".
מה שמכעיס אף יותר היא העובדה שח"כ חרדי עלה ליציע האורחים בכדי לבקש מאותם בחורים להבין את המצב ולעזוב, אך הם בשלהם לא טרחו לשמוע לו. לבטח מרגישים הם כי "הם יודעים מה הם עושים". כשאחד מחברי הכנסת פנה אליהם ושאלם האם הם היו רוצים להתגייס ולהשתלב בשוק העבודה, הניעו הללו את ידיהם בשלילה כאות מחאה. הנה, ההסברה החרדית במיטבה. מה היינו עושים בלעדיהם.
עוד ניתן להבין וללמד זכות עליהם כי לא חשבו על משמעות הישיבה שם, אך ברגע שטרח ועלה ח"כ חרדי להעיר להם והם בתגובה פשוט שתקו ונשארו שם - זו חוצפה וחוסר אחריות. מישהו צריך לשים לזה סטופ.
במונחי הספורט וברוח הימים האלה, מה שהם עשו נקרא 'גול עצמי'.