טלטלה גדולה עברה ביממה האחרונה על ישיבת כנסת הגדולה, מאז המקרה המחריד בו דקר אחד מתלמידי הישיבה את חברו, ופצע אותו פציעות חמורות. "כיכר השבת" יצא להתחקות אחר מנהגיה, דרכיה וסודותיה של הישיבה השקטה, שעלתה לכותרות שלא מרצונה, בנסיבות כואבות ומזעזעות.
יודגש: אין לקשור בין סגנון והתנהלות הישיבה לבין המקרה הקשה שאירע אתמול (ראשון), שהכניס את תלמידי הישיבה להלם וזעזוע, כאשר לקראת תום סדר א' דווחו התלמידים כי אחד מחבריהם הצעירים, מ'וועד ב'', נדקר בידי תלמיד אחר, ופונה במצב קשה לבית החולים. הדוקר נעצר לאחר זמן קצר על ידי המשטרה, והיום שופטת בית משפט השלום האריכה את מעצרו בארבעה ימים.
פרקליטו של הדוקר, עו"ד בן מעוז, אמר הבוקר ל"כיכר השבת" כי מרשו סבל מבעיות נפשיות, ובשל כך הוא אף נשלח היום ביד בית המשפט ל'הסתכלות' פסיכיאטרית מיידית.
כפי שנחשף ב"כיכר השבת", שעות לאחר המקרה הקשה הורה ראש הישיבה הגאון רבי יצחק זאב זקס לתלמידי הישיבה לקבל על עצמם תענית ציבור, ובשיחה שנשא אתמול בפני התלמידים אמר: "קרה מקרה מצער, וצריך להתייחס לכך באופן אישי וגם באופן ציבורי - כי זה נעשה בציבור. צריך כפרה על זה".
- פרופיל נרחב
הישיבה שבמודיעין עילית, המוכרת לציבור הרחב בכינויה 'ישיבת ר' הלל', מאופיינת בקו שונה וייחודי משאר עולם הישיבות, ואפילו מהציבור החרדי בכללותו. הקו הפילוסופי שפיתח והוביל הגאון רבי הלל זקס זצ"ל, ראש הישיבה המיתולוגי, הינו קו של חשיבה עצמאית, יצירתית, וייחודית, תוך מתן כבוד, אנושיות והתחשבות.
בעקבות חשיבתו 'מחוץ לקופסה', חי ר' הלל בהנהגות שונות ומיוחדות, המאופיינות רק לו, הן במישור האישי והן בהתנהלותו הציבורית. ר' הלל היה 'אבא' של הבחורים. כל תלמידי כנסת הגדולה ידעו, שהם יכולים בכל רגע נתון להיכנס אל ביתו של רבם הנערץ (שהתגורר בטבורה של הישיבה), ולפגוש אותו להתייעצות בנושאים אישיים ובלתי פורמליים, כשהוא בבגדי בית קלילים בלבד.
מהות הישיבה, היא כמובן חלק בלתי נפרד מאישיותו של ראש הישיבה והמייסד זצ"ל, במיוחד באשר לדרך קבלת הבחורים לישיבה, שהתעלמה מכל סטיגמה חרדית אפשרית: 'מודרני' יותר או פחות, מבית וממשפחה כאלו או אחרים - כל זה לא עניין את ר' הלל. רק האישיות של הבחור, והשאיפה שלו לגדול, להבין ולהתפתח, הם שעניינו אותו. גם בחור שנראה כבחור 'מודרני' מאוד התקבל בזרועות פתוחות לישיבה, אם 'השקפה' ומהות החיים היו מרכז עולמו.
אף שכמו ביתר הישיבות, גם ב'כנסת הגדולה' ישנה חלוקה לפי גילאים בין בני השיעורים לבני ה'וועדים' הגבוהים (הקיבוץ), אין בה הבדלי מעמדות בין תלמידי שיעור ב' לבין תלמידי הקיבוץ. כך לדוגמה ניתן לראות בחורים משיעור ב' נמצאים בחדר אחד עם בחורים מהוועדים הגבוהים.
דווקא בני שיעור א' זוכים ליחס מיוחד, כאשר יש להם מתחם נפרד בחדרי הפנימייה. בנוסף, הם זוכים ליתר שימת לב מאנשי הצוות ולעין פקוחה. ביתר השיעורים לעומת זאת, סומכים רבני הישיבה על המשמעת העצמית של הבחורים ומפגינים כלפיהם יתר חופשיות ושחרור.
חיים, תלמיד ועד שביעי ב'ר' הלל' מספר ל"כיכר השבת" על הנעשה בישיבה: "החופשיות והמרחב הניתנים לבחור בישיבה, הם גדולים ביחס לישיבות אחרות. פלאפונים, רישיונות נהיגה ומשחקי ספורט הם דברים המותרים לכתחילה, בישיבה ומחוצה לה. החזקת רכב אסורה באופן רשמי, אך מצוי כי בחורים המחזיקים ברשותם רכב יחנו אותו במרחק רב מהישיבה".
פלאפונים כשרים מותר להחזיק בישיבה מלכתחילה, אך בחורים בישיבה מציינים כי סמארטפונים פרוצים אסורים "בתכלית האיסור": בחור שייתפס עם סמארטפון, ייזרק מהישיבה לאלתר. אמנם, בחייו של ר' הלל אירע מקרה בו הוא החזיר תלמיד לישיבה, גם לאחר שנזרק ממנה בגין החזקת סמארטפון.
בחורים מתארים עוד בפני "כיכר השבת", כי כחלק מהשוני בו התנהלו חייו של ר' הלל, הרחק מהסטיגמות החרדיות, הוא החזיק בעצמו סמארטפון. באחת התקופות החליטו תלמידים לפנות אליו בבקשה להתיר להחזיק מכשירים עם הודעות טקסט (SMS), והוא מינה ועדה מיוחדת שתכריע אלו פלאפונים אין בהם אינטרנט ובמקביל ניתן לשלוח מהם הודעות טקסט, כשפלאפונים אלו הפכו לאחר מכן לנפוצים ברחבי הישיבה.
אחוז זעיר מתלמידי ישיבת כנסת הגדולה מורכב מבוגרי ישיבות תיכוניות ש"נשרפו", כמו ישיבת 'מערבא', ושאר הבחורים מגיעים ממשפחות 'מודרניות' או כאלו שמקורם ממשפחה ליטאית קלאסית אך התפתחו בעצמם עם השנים.
ד. תלמיד בישיבה, מספר בשיחה עם "כיכר השבת", על המרחב אותו מעניקה הישיבה לתלמידים: "ישנם בחורים שיוצאים לעבוד במקביל ללימודים בישיבה. מדובר בבחורים שעובדים בדיסקרטיות מוחלטת, תוך אישור של צוות הישיבה. כדי למנוע ממקרים אלו להפוך לתופעה, דואג צוות הישיבה למצוא עבורם עבודות פעוטות הקשורות לישיבה עצמה, דוגמת ניקיון בית המדרש וסידור הסטנדרים והספרים, כדי שהענין לא יבלוט".
עוד מגלה ד., כי ישנם בחורים ספורים שאף יוצאים ללמוד מקצוע ולעשות 'תואר', במקביל ללימודים בישיבה. לדבריו, בזה הישיבה מחמירה עוד יותר, ובשל כך בחור שייתפס כנוהג כך יסולק מהישיבה לאלתר במרבית המקרים.
בשלהי חודש טבת תשע"ה כבו המאורות: ראש הישיבה הנערץ רבי הלל זצ"ל הלך לעולמו בפתאומיות, כשהוא מותיר חלל עצום בקרב מאות תלמידי הישיבה ובוגריה. את מקומו תפס בנו הגאון רבי יצחק זאב, שכבר בהלווית אביו מונה ל'ממשיך', לאחר שבחייו שימש כר"מ בישיבה ואף יצא עמו למסעות התרמה בחו"ל בהם אספו כספים להחזקת הישיבה.
תלמידיו של רבי יצחק זאב, חתנו של הגר"צ רוטברג ראש ישיבת בית מאיר, מספרים על אדם שקט ומופנם, תלמיד חכם וגאון עצום. הוא נוכח במרבית שעות היממה בישיבה - בתפילות וב'סדרים'. לדברי התלמידים, הוא לא נוהג להתערב בחיי היום יום של הבחורים ולהיכנס לענייניהם הפרטיים, אך בדברים המהותיים, הגדולים, הוא זה שיקבל את ההכרעה הסופית.
כעת הוא נאלץ לצאת מאלמוניות היחסית, ולנווט את ספינתה הסוערת של הישיבה, שבוודאי יחלוף זמן עד שתתאושש מהמשבר האמיתי, והתדמיתי, לאחר הדקירה בין כתליה.
