דף קכב
*מפרכסת. *ביטול חצאין בעור. *עורותיהן כבשרן.
א. דין בהמה המפרכסת ושווין בה ישראל ששחט בהמה טמאה לגוי וכן גוי ששחט בהמה טהורה לישראל 1. בטומאה, מטמאה טומאת אוכלין מיד וטומאת נבילות רק כאשר מתה או עד שיתיז את ראשה. 2. אמרינן דבכדי שתקבל טומאת אוכלין צריכה מחשבה להאכילם והכשר מים ממקום אחר, ואף דכל דבר שסופו להטמא טומאה חמורה א"צ הכשר כגון נבלת עוף טהור, מיהו הכא יכול לגוררה ולהעמידה על פחות מכזית. 3. שחט שני סימנין ומפרכסת לחזקיה אין בה איסור אבר מן החי ולרבי יוחנן איכא, ואם בעודה מפרכסת פרש ממנה אבר או בשר אסור לגוי אף אחר שתצא נפשה. 4. שחט סימן אחד אינה מטמאה טומאת אוכלין, וכן אם נחרה ועודה מפרכסת אינה מטמאה כלל. 5. ישראל ששחט כראוי ומפרכסת יכול לחתוך כזית בשר מבית שחיטתה ולמלחו ולהדיחו יפה ולהמתין עד שתצא נפשה, ומכיון שמותר לישראל שרי אף לגוי. 6. בעי בשהה ודרס בה האם הויא כשחיטה או נחירה, וקאמר דצריכה הכשר שחיטה כבהמה טהורה לרבות בדיקת סכין. 7. אם יש בתוכה כזית מן המת ונמצאת באהל, אינה מצילה שהרי מטמאה טומאת אוכלין. 8. הרובעה חייב כיון שאינה מטמאת טומאת נבילות.
ב. רב הונא דקאמר דשני חצאי זיתים שנמצאים ע"ג העור מתבטלים, ומקשינן אליבא דמאן, דלרי"ש העור אינו מבטל ולר"ע העור מבטל ופשיטא 1. אליבא דרי"ש פלטתו חיה אינו בטיל אבל פלטתו סכין בטל, וקשיא דרב הונא קאמר אליבא דר"י דאלל המכונס מטמא טומאת נבילות דווקא אם כנסו וע"כ אתי כרי"ש ש"מ שלדעתו פלטתו סכין אינו בטל. 2. למסקנא רב הונא קאמר כר"ע וקמ"ל דטעמא דר"ע מפני שהעור מבטלן ולכן אף פלטתו חיה בטיל.
ג. אלו שעורותיהן כבשרן 1. עור האדם, ופליגי אי טומאתו מדאורייתא או מדרבנן גזירה שמא יעשה אדם עורות אביו ואמו שטיחין. 2. עור חזיר של ישוב ולר"י אף חזיר הבר, דסובר שאף הוא רך. 3. עור חטרת של גמל הרבה וזה כל זמן שלא טענה, ובעי בהגיע זמנה ולא טענה או בשלא הגיע זמנה וטענה, ועלתה בתיקו. 4. עור הראש של עגל הרך וזהו בן שנה או כל זמן שיונק, ואמרינן דזהו יחידאה ולעולם אינו מטמא. 5. עור בית הפרסות, ופליגי האם זהו הפרסות ממש או ארכובה הנמכרת עם הראש. 6. עור בית הבשת. 7. עור השליל. 8. עור שתחת האליה. 9. בעורות שמונה שרצים פליגי, לת"ק עור אנקה כח לטאה וחומט הם רכים, לר"י עור הלטאה קשה. תנא דברייתא מוסיף תנשמת שנאמר אלה לרבות ולמינהו למעט חלד עכבר וצב, ולר"י בן נורי כל שמונת השרצים עורן חלוק מבשרן. וכל העורות שעבדן או עשאן טלאי או הילך כדי עבודה שזהו ארבע מילין טהורין מלבד עור האדם.
שאלות לחזרה ושינון
דף קכב
א. דין בהמה המפרכסת (8)
ב. אליבא דמאן אמרינן דשני חצאים ע"ג העור מתבטלין (2)
ג. אלו שעורותיהן כבשרן (9)
דף קכג
*שיעור החיבור בהפשט. *החשש שיחוס. *שיור בטלית ובעור.
א. השיעור דנחשב חיבור בהפשט עור של בהמה וחיה 1. לשטיח כדי אחיזה וזהו שני טפחים, ואם הפשיט יותר מכך לרב כל המופשט טהור ורבי מטמא את הטפח הסמוך לבשר כמו עור שכנגד הבשר, והא דמטהרינן טפח הסמוך לבשר זהו הסמוך לכדי אחיזה. 2. לחמת הוי חיבור עד שיפשיט את החזה. 3. המפשיט מהרגלים כולו חיבור לטומאה. 4. עור שעל הצואר לר"י בן נורי אינו חיבור ולחכמים הוי חיבור עד שיפשיט את כולו.
ב. טלית שהתחיל לקרעה כיון שנקרע רובה אינו חיבור וטהורה, ואמרינן דזהו רק בטלית שהטבילה ולא העריב שמשה ולא בטלית טמאה מכיון דחיישינן שיחוס עליה ולא יקרע רובה. והשמועות 1. אין לחוש שיאמרו טבילה בת יומה עולה לה, דקרעה מוכיח עליה. 2. בעולת העוף לר"א בר"ש דמצריך שימלוק רוב של שני הסימנים ולא את כולם לא חיישינן שמא לא יעשה רוב, דכהנים זריזין הן. 3. במשנתנו המפשיט יותר מכדי אחיזה ונגע בו טהור ולא חיישינן שיעשה רק כדי אחיזה ויטעה ויטמא, ותירץ דאיירי בטומאה דרבנן ובהמה טמאה היינו טריפה שמטמאת מדרבנן במוקדשין. 4. המפשיט בשרצים עד שיפשיט את כולו הוי חיבור, אין לדייק דבגמל אינו חיבור, אלא ממעטינן עור שע"ג הצואר ובשיטת ר"י בן נורי.
ג. טלית שקרע את רובה אינה חיבור וטהורה, ואמרינן דאם שייר כדי מעפורת לל"ק הוי חיבור ולל"ב אינו חיבור ופליגי האם בעור הוי חיבור כיון דחלים וחזק או כיון דחשיב. והשמועות 1. עור טמא מדרס שחישב עליו לרצועות נטהר לר"י כשנתן בו אזמל ולחכמים עד שימעיטנו מחמשה טפחים, מתרצינן לל"ק במקצע דרך סביבותיו דתו לא חלים ולל"ב כשצריך למושב הזב. 2. במשנתנו המפשיט יותר מכדי אחיזה טהור, תרצינן דראשון ראשון עושה ניפול. 3. עור שעל הצואר לריב"נ אינו חיבור אף דחלים, ותירץ דפליגי בשומר העשוי לנתק מאליו. 4. תנור שנטמא לת"ק חולקו לשלשה וגורר את הטפילה עד לקרקע ולר"מ סגי למעט מבפנים מד' טפחים, ותירץ דלכו"ע בכדי לטהרו מחלק עד שלא יהא חלים כלל, ופלוגתייהו במי שרוצה שתנורו לא יבא לידי טומאה. והא דאמרינן חולקו לשלשה זהו בנשבר לארכו, אבל נשבר לר"מ שייריו ארבעה ולחכמים ה"מ בתנור של שבעה אבל בתנור של תשעה נטהר בנשבר רובו אף שנשארו ארבעה.
שאלות לחזרה ושינון
דף קכג
א. השיעור שנחשב חיבור בהפשט עור בהמה וחיה (4)
ב. השמועות בחשש שיחוס ולא יעשה כראוי (4)
ג. המח' האם בעור נחשב חיבור כיון דחלים והשמועות (4)