דף קכה
*קולית. *טומאה בקולית המת.
א. דין קולית 1. קולית של אדם ושל קדשים הנוגע בהם בין סתומין ובין נקובים טמא. 2. הנוגע בקולית של נבילה ושרץ סתומים טהורים שנאמר בנבלתה, ניקבו טהורים שנאמר הנוגע, וטומאת משא ילפינן שנאמר הנוגע והנושא דכל שבא לכלל מגע בא לכלל משא, ואמרינן דאם חישב לנקוב הוי כנקוב ואינו דמחוסר מעשה. 3. וכן דין קולית שרץ וביצת שרץ המרוקמת שנאמר הטמאים, דווקא רקמה שנאמר השרץ, ובעינן נגיעה שנאמר הנוגע יטמא ולמעט שאינה נקובה, ושיעור הנקיבה כחוט השערה.
ב. הטומאה בקולית המת 1. מטמאת בנגיעה ולא באהל ואיירי שיש מול מבפנים פחות מכזית וש"מ דאינו מעלה ארוכה מבחוץ, והמח' במת שבו עצם כשעורה מטמא אבל במוקדשין איירי שיש כזית וקמ"ל דמטמאין בגלל ששמשו נותר ונבילה בעינן ניקבה אף שיש בה כזית. 2. לעולם מח מבפנים מעלה ארוכה מבחוץ ואיירי ששפה לרחבה דאז טהורה מלטמא באהל. 3. איכא כזית מוח מבפנים ואיירי במתקשקש וקסבר מוח מעלה ארוכה מבחוץ.
שאלות לחזרה ושינון
א. דין קולית (3)
ב. הטומאה בקולית המת (3)