אחרי שממשל אובמה סיכל את הניסיון הישראלי לתקוף עצמאית באיראן, בירושלים סבורים כי ממשל טראמפ לא יסכל את מאמציה - כך עולה מתחקיר מקיף שהתפרסם בעיתון הניו יורק טיימס.
בראיון לעיתון הודה ראש הממשלה בנימין נתניהו כי קיימת אפשרות שטראמפ, כמו אובמה לפניו, יבקש להשיג הסכם בעניין תוכנית הגרעין האיראנית כדי להימנע ממלחמה. "אבל הפעם, היכולת שלנו להשפיע תהיה הרבה יותר גדולה".
התחקיר חשף בין היתר כיצד השמידה ארה"ב מתקן שדימה את הכור הגרעיני האיראני רק כדי לשכנע את ישראל כי היא פועלת בנושא, וכיצד הצליחו האמריקאים, בשיתוף עם בכירים ישראלים, לסכל את היוזמה.
לפי התחקיר, בנה הפנטגון העתק של המתקן להעשרת אורניום בפורדו, וערך ניסוי בתקיפתו עם פצצה חודרת בונקרים במשקל 13 טונות.
לאחר מכן, הראה שר ההגנה דאז לאון פנטה לשר הביטחון אהוד ברק סרטון של הניסוי, כדי להפיג את חששות ישראל ולהראות שממשל אובמה מחויב למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.
הניו יורק טיימס מספר על מצעד של בכירים אמריקאים, שבאו לישראל בניסיון להקל בלחץ ולשכנע את נתניהו וברק שארה"ב מתייחסת לבעיה ברצינות ושאיראן איננה קרובה לייצור פצצה.
הבית הלבן גם השתדל לשלוח לישראל בכיר אחת לכמה שבועות כדי "לעשות ביבי-סיטר", כפי שתיאר זאת בכיר לשעבר בממשל אובמה, ולמנוע מנתניהו להורות על תקיפה בזמן הביקורים.
"המסר שלנו היה 'אנחנו מבינים את הדאגות שלכם. בבקשה, אל תפעלו בפזיזות ואל תפתחו במלחמה, כי אתם ודאי תרצו שניכנס אחריכם'", אמרה ונדי שרמן, בכירה במשרד החוץ בתקופת אובמה.
לווייני ריגול אמריקאים עקבו אחרי מל"טים ישראליים ששוגרו מבסיסים באזרבייג'אן וטסו דרומה מעל לגבול עם איראן. המל"טים צילמו תמונות רבות של האתרים הגרעיניים האיראניים, ובדקו אם ההגנה האווירית האיראנית גילתה אותם.
קצינים אמריקאים בכירים ניסו לנחש אם הישראלים יבחרו לתקוף בימי החודש שבהם יש יותר או פחות אור, או בתקופה בשנה שבה סופות חול מתרחשות באופן פחות או יותר קבוע.
האסטרטגים הצבאיים ניסו לחזות כיצד איראן תגיב להתקפה ישראלית, וכיצד תצטרך ארה"ב להגיב: האם האיראנים יניחו שכל התקפה ישראלית קיבלה את ברכת ארה"ב ויתקפו את הצבא האמריקאי במזרח התיכון?
לפי התחקיר, מתנגד בולט אחר היה ראש המוסד מאיר דגן, שהוביל את המאבק החשאי של ישראל באיראן ושהמוניטין שלו כנץ לא היה מוטל בספק. גם ראש השב"כ יובל דיסקין התנגד לתקיפה. לנתניהו ולברק, אמר דיסקין, אין סמכות לצאת למלחמה בלי אישור הממשלה.
להתקפה התנגד גם בני גנץ, אז הרמטכ"ל. "אפילו אלה שלא ראו את המידע המודיעיני הבינו שזה יהיה עניין מסובך מאוד, ושאם נקח בחשבון את השפעתו על מדינות אחרות, זה גם עניין אסטרטגי ממדרגה ראשונה", אומר גנץ.
עם זאת, ראש הממשלה טוען גם היום שאיום ההתקפה הישראלית "לא היה בלוף אלא היה אמיתי. ורק משום שהיה אמיתי, האמריקאים באמת חששו ממנו". לדבריו, הוא חזר בו רק מפני שבממשלה לא היה רוב בעד תקיפה. "אילו היה לי רוב, הייתי עושה את זה", הוא אומר. "חד-משמעית".
באוקטובר 2012, התקיפה בוטלה. "זה דבר אחד לתקוף לבד, אבל זה דבר שונה לחלוטין לגרור את ארצות הברית לעימות שהיא לא רוצה להיות חלק ממנו", אמר ברק.
השגריר לשעבר, דן שפירו אמר לעיתון: "אני חושב שזה סביר הרבה יותר שטראמפ ייתן לנתניהו אור ירוק לתקוף באיראן מאשר שהוא יתקוף בעצמו". לדבריו, "אבל יש בכך סיכון גדול".