היסטוריה ואקטואליה

מי ה'גדול' הראשון שהטמין פתקים בכותל?

החוקר ישראל שפירא חוזר אל מנהג תחיבת הפתקים בכותל - ובקבר התנא בעמוקה; מה הגיב הגרב"צ מוצפי על המנהג ומי היה ה'גדול' בישראל הראשון שהטמין פתק בכותל? (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
הוצאת פתקים מהכותל. ארכיון (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

הכתבה אודות הפתקים שנטמנים על מצבתו של התנא האלוקי יונתן בן עוזיאל, ממשיכה להדהד בכל שדרות הציבור התורני, בעיקר בעקבות ציטוט מאת רבה של העיר העתיקה הגאון רבי אביגדור נבנצל שהתבטא כנגד מנהג דחיפת הפתקים בין אבני הכותל: "אין שום ענין בזה, הקב"ה אינו 'קורא' תפילה, אלא 'שומע' תפילה".

ספר 'סובו ציון' מהגר"א נבנצאל (נסרק באמצעות תוכנת "אוצר החכמה")

התייחס לכתבה אחד הגולשים, וזעם ביותר על כך שנשמע נימה של זלזול כנגד "תחיבת הפתקים" (בכותל ו)בקבר יונתן בן עוזיאל, ומיד קינא את קנאת ה', והגיב בחריפות: "חתיכת מטומטם. התנא הזה שורף עופות וקל וחמר חצופים כמוך. מנהג ישראל להניח קוויטלאך על קברי צדיקים. אבוי לנפשך. סע מהר לעמוקה לבקש סליחה אולי ירחם".

ההדים לכתבה הגיעו גם לאתר שו"ת הגרב"צ מוצפי, וקראתי שאלה מעניינת שכתב גולש (כנראה בעקבות שהוא קרא את הכתבה הזו).

שאלה: האם יש מקור לכתיבת הפתקים שתוחבים אנשים בכותל? פשוט עכשיו פרסמו שזה התחיל להיות גם בציון יונתן בן עוזיאל שכותבים לתנא פתקים... יש אחד שאפילו צייר ציור לתנא...?

תשובת הרב מוצפי: "תלמד תורה ואל תתעסק בתקשורת", (ומעניין מניין הגרב"צ שליט"א ידע שהנושא עלה בטור 'היסטורה ואקטואליה' באתר 'כיכר השבת').

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

ולכן חקרתי מעט את מנהג "תחיבת הפתקים" המקורי, שהוא כמובן, לא בקבר יונתן בן עוזיאל, אלא בשריד בית מקדשנו בכותל המערבי.

גדול ישראל מפורסם שנהג כך, היה האור החיים הקדוש, ששלח תלמיד לטמון פתק בכותל שנכתב בו: ''אחותי רעייתי אבקש ברחמים להשפיע על פלוני בן פלוני... חיים בן עטר".

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

האמת שניצוץ של המנהג ישנו ביומנו של הנוסע המפורסם ר' בנימין מטודלה, שביקר בארץ ישראל לפני 850 שנים, שם הובא מנהג פלא, והוא לכתוב שמות על גבי הכותל, על ידי נעיצת מסמרים בין סדקי האבנים בכותל[!].

את הדברים הללו העתיק ר' יהודה דוד אייזנשטיין בספר "אוצר ישראל" שהופץ לפני 120 שנים, וכך דבריו: "יושבי ירושלים יתפללו שם (בכותל) בקבלת שבת ויאמרו קינות לתשעה באב. ויש שכותבין שמותיהם על האבנים ותוחבין שם יתדות". (כאגב נציין שבקובץ תורני "ירושתנו" מכון מורשת אשכנז, בני ברק, תש"ע, הובא מאמר מקיף כנגד ספריו של הרב אייזנשטיין, ובין היתר נטען שאין לו מקורות מבוססים).

ר' יהודה דוד אייזנשטיין (מתוך ויקיפדיה)

לפניכם תמונה נדירה של השמות על גבי הכותל, אותם חרטו באמצעות מסמרים שריסקו את אבני הכותל שריד בית מקדשנו. מתוך סרטון שצולם לפני 102 שנים והופץ לאחרונה ע"י מאיר ברק, עובד והועלה לרשת ע"י יעקב גרוס.

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר