האם הגרמ"מ אפשטיין "עלה בכוח" לישראל?

הגרמ"מ אפשטיין, מימין - במסע הרבנים לארה"ב, משמאל - עם התרבוש האדום (צילום: מתוך ויקיפדיה, ישראל שפירא)

פרק ב': אנו עסוקים בהקמת העיר חדרה בידי ראש ישיבת סלבודקה-חברון הגרמ"מ אפשטיין.

ספר 'לבוש מרדכי' להגרמ"מ אפשטיין זי"ע ראש ישיבת סלבודקא חברון וממקימי חדרה (אוצר החכמה)

***

רבים סבורים בטעות שעליית ישיבת סלבודקה בראשות הגרמ"מ אפשטיין בשנת תרפ"ה (1925), הרי שהיה זה צעד שהגרמ"מ לא רצה, ונעשה בלית ברירה. ישנם שכתבו שהגרמ"מ עלה בכוח [!] למרות רצונו להישאר בחוץ לארץ.

בספר "כולו לב"[1] מאת הסופרת נ' שפרכר נטען כי היה צורך לשכנע את הגרמ"מ אפשטיין לעלות לארץ ישראל, כיון שהוא ראה את ישוב הארץ בצורתה של התנועה הציונית כ"שלילית ביותר".

במאמרינו נביא גירסאות שונות להשקפתו של הגרמ"מ אפשטיין.

יש לציין שראשי ישיבת סלבודקה בעליית בני הישיבה לארץ ישראל, קבלו סיוע בין היתר מהפעילים הציונים המפורסמים מנחם אוסישקין ופנחס רוטנברג, שסייעו רבות להביא לבני הישיבה אשרות כניסה שכונו בשם "סֶרטִיפִיקָט". נראה שלא יתכן שהגרמ"מ אפשטיין יקבל עזרה ממי שהוא סבור שישיבתו בארץ ישראל הוא שלילית ביותר.

ספר "כולו לב" (צילום: ישראל שפירא)

בפרקים הבאים נצא למסע היסטורי תורני מרגש, נחשוף מסמכים, ונגלה את הלוט מעל הקמתה של העיר חדרה, מיסודו של הגרמ"מ אפשטיין ועלייתה של ישיבת סלבודקה לארץ ישראל.

[1] מאת נ שפרכר בני ברק תשע"ג, עמוד קסח. יש לציין שהוסף בסוגרים שבספר תנועת המוסר ח"ב עמוד 89 הובא כי דווקא חדרה המריצה אותו לעלות לארץ, ובשנת תרפ"ג, כתב לבנו בארץ, שהוא רוצה לעלות לארץ עם ישיבה של 15 תלמידים.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com