(צילום: ג'ייסון גילברט)
שולי רנד: "לפני שנתיים בערך השמיע לי אסף תלמודי כמה ניגונים נפלאים של מוזיקאי בשם אמיל קרויטר", מספר שולי רנד. "בין כל הניגונים זהר לעומתי ניגון אחד שנכנס לי בשמחה אל תוך הלב וקבע שם את מושבו. ניסיתי לכתוב לו טקסט, אפילו ניסיתי לשלב אותו במופע ׳תשליך׳ אבל הניגון סירב ודחה אותי בנימוס ובאמתלות שונות ומשונות.
לפני חודשיים באתי לאולפני "המאפרה" והשמעתי לתלמודי התחלה של שיר ותוך כמה רגעים הניגון פשוט היה שם. כאילו חיכה לרגע המתאים לבוא ולספר את הסיפור שלו. נכנס לתוך השיר, חיבר אותו, עטף אותו ומכאן הדרך ל׳עוקר הרים׳ הייתה קצרה.
׳עוקר הרים׳ הוא עוד נסיון לברור בין העיקר לטפל בעולמנו השפל, ולענות ולו במקצת, ובדרך השלילה, על אותה שאלה עתיקה ועיקשת: למה באתי לכאן בכלל, בשביל זה? לא יכול להיות".