פרק ב': האלימות בישיבה פוניבז', מצערת רבים טובים שדואבים על חילול מקדש מעט וביזיון כבוד התורה שמושפל עד עפר. ישנם שסבורים בטעות כאילו המחלוקת היא של ראשי הישיבה האחד עם השני.
אנו נצא למסע היסטורי אודות המחלוקת שקרעה את אם הישיבות 'וולוז'ין' לשניים, בה נחלקו תלמידי ראש הישיבה הנצי"ב מוולוז'ין, עם תלמידי רעהו המשנה לראש הישיבה רבי יוסף דב הלוי סולובייצי'ק - הבית הלוי.
יש לציין שראשי הישיבה היו קרובי משפחה, שכן הרי"ז, אבי ה'בית הלוי', הוא בן ר' משה, חתן ר"ח מוואלאז'ין. הבית הלוי הוא נין של ר"ח מוולוזין, והנצי"ב היה נשוי לנכדה שלו. כלומר הוא בן דוד אחד וחצי של אשתו, וגם מחותן שלו.
הפרשיה הכאובה הובאה בספר 'הראשון לשושלת בריסק' תולדות חייו ופעליו של הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל בעריכת הג"ר חיים קרלינסקי, והודפס במכון ירושלים מיסודו של הג"ר יוסף בוקסנבוים זצ"ל.
חלקים מהספר התפרסמו בקובץ תורני הדרום (עמוד 188 והלאה) ממנו ליקטנו את מאמרינו (מומלץ לעיין במקור בו מובא באריכות רבה כל הפרשיה הכאובה).
ארע והיכל ישיבת וולוז'ין היה צר מלהכיל את המוני התלמידים שצבאו לפתחה, וראש הישיבה הנצי"ב מוולוז'ין סירב לקבל בחור למרות שהגיע עם מכתב המלצה מאת הגאון רבי אליהו חיים מייזל, רב העיר לודז', שמיועד לראש הישיבה המשני רבי יוסף דב הלוי – הבית הלוי, שיואיל לקבלו.
הבית הלוי שכיהן כמשנה לראש הישיבה, פנה לנצי"ב שכיהן כראש הישיבה הראשי כדי שיקבל את אותו בחור. הנצי"ב סירב, בטענה שאין לו תקציב ומקום פנוי לבחור זה.
כעבור ימים אחדים הנצי"ב מוולזוין קיבל בחור שהגיע עם המלצה מגבאי של הישיבה, מה שגרם לבית הלוי להתרעם על כך לנצי"ב, שלפי תיאור ספר 'הראשון לשושלת בריסק' הנצי"ב "ראה את עצמו בקלקלתו. מצב זה הביא אותו לידי רוגז וכעס ודיבר קשות עם ריד"ס על שהוא מעיז להכניס ראשו בענין לא לו".
הנצי"ב הזכיר לבית הלוי שהוא רק 'משנה לראש הישיבה' ואין לו להתערב בסמכות קבלת בחורים לישיבה, ורק הנצי"ב מחליט בכך.
ממשיך ספר 'הראשון לשושלת בריסק' וכותב שעברו הימים, והנצי"ב החל לדחוק את רגלי הבית הלוי ולהצר את צעדיו והתלמידים הבינו כי 'גבה טורא' בין שני ראשי הישיבה ואין שני מלכים משתמשים בכתר אחד. נעשו ניסיונות לפשרה, ואכן חלק מהזמנים, הישיבה המשיכה להתנהל על מי מנוחות וקול התורה בקע מחלונות אם הישיבות וולוז'ין.
המשך בפרק הבא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com