בוועדה • מצמרר

העדות של החובש: "כך הילד נעלם לי" • צפו

36 דקות של עדות מצמררת מתוך האסון, נשמעה אתמול בוועדת החקירה, ע"י חובש איחוד הצלה, שהיה במקום האסון, וכמעט נמחץ אף הוא, והסיפור על הילד שנעלם לו • צפו (ארץ)

נחמן שמואל כהן (צילום: לע"מ)

‏היום השלישי לעדויות בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, אתמול (שלישי), מיד לאחר העדות של הרב פרויליך, עלה לדוכן העדים העדים, נחמן שמואל כהן, בן 22, חובש איחוד הצלה, שהיה בעת האסון במירון והוא עצמו אף נפל מהגשר המפורסם.

נחמן שמואל כהן מספר על הדוכן, כי הוא עצמו עמד מתחת לתזמורת ברחבה של תולדות אהרן: "הגעתי חצי שעה לפני שהתחיל האסון - כמו כל שנה בה אני מגיע למירון, עליתי במדרגות, ועמדתי מתחת לתזמורת - עוד טרם שהחלה ההדלקה".

"אני כל שנה פה ולפתע התחיל דוחס שאני לא זוכר משום שנה שהייתי במירון, לא הצלחתי לנשום וניסיתי לצאת החוצה מהרחבה, והרגשתי שאני נע בתוך מעגלים בלתי פוסקים של אנשים, אמרתי שאני אחכה כמה דקות עד שהאדמו"ר ידליק ואז אני אלך".

"אני אסתמטי", מספר כהן, "ולכן הרגשתי צורך דחוף לצאת, כי לא הצלחתי לנשום. נתתי יד לדוד שלי שהיה יחד איתי וניסיתי להימלט, דוד שלי נעלם לי בין גלי אדם, והחלטתי להתקדם לכיוון היציאה הקרובה ביותר. בשלב מסוים התחלתי לצעוק. ראיתי אנשים נמחצים על הקיר - זה היו מראות לא אנושיים".

כהן ממשיך לספר: "מצאתי באמצע הדחיפות, ילד שאיבד את אבא שלו ותפסתי אותו. כל כמה שניות אני מרגיש עוד גל שדוחק אותנו. אני רואה אנשים שמנסים לעלות ואנשים כבר פרצו בצעקות שמע ישראל ובמקביל אנשים אחרים, ניסו לשלוף אותנו".

"כשהתחלנו להגיע לסוף הירידה. הילד שהחזקתי כבר נעלם לי, אני מרגיש שאני כבר לא הולך, אני פשוט נדחף, אחר כך ניסיתי להיזכר בילד שנעלם לי ואני חושב שזה היה הילד חיות שנהרג או אחיו".

"למעשה", מתאר כהן, "היו כמה בחורים שדחפו אותי אותי וכך ניצלתי, כאשר התחלתי להבין שמדובר באר"ן, הורדתי את החליפה, לבשתי את האפוד ורצתי לביתן של איחוד הצלה, אמרתי לשוטרים שהיו שם, שיש אנשים שחייבים חילוץ, הם התחילו להגיע למקום".

"כשחזרתי למקום האירוע, הבחנתי באסון הנוראי, ראיתי למול עיניי איך עשרות גופות נערמות אחת על השנייה וכל הזמן עוד ועוד אנשים שמגיעים, חשבתי שאצליח אולי להציל אדם אחד, אך לא הצלחתי והרגשתי שאני מאבד את השפיות. הרגשתי שאני משתגע, אני כבר לא זוכר כמה אלונקות סחבתי, לא הייתי מסוגל לעשות החייאה. הייתי חלש אחרי הריצות תוך כדי עובר לי בראש בן הדוד שלי שאיבדתי אותו. ראיתי אותו מעורפל ואז מצאתי אותו והוא היה פצוע קל".

"כשהגעתי לבית חולים זיו", מתאר כהן, "כבר התחלתי להקיא. עמדו שם מלא רופאים של בית החולים, שאמרו לי שהם רוצים לבדוק אותי כי גם אני נפלתי בגשר".

צפו בעדות המלאה

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר