השנה הגרועה בתולדות המוסיקה החסידית מגיעה לסיומה.
תשפא -עם ובלי קשר לקורונה - תיזכר כשנה השחונה והשכונה ביותר שהיתה במוסיקה החסידית בשנים האחרונות.
אפשר להצטדק ולומר שזה קשור לקורונה ולחוסר המזומנים שיש לאומנים (בשל מיעוט הופעות וחתונות), אבל בעידן של היום שאפשר להוציא שיר בשעה וכשלכל ילד יש אולפן,זה לא עילת העילות.
בואו ננסה להזכר מה היה לנו כאן:
פריד? שמענו עליו רק בגלל הדואט עם האביב.
מבד המלך? בשדה אבל לא המוזיקלי.
שוואקי ניסה להחזיר עטרה ליושנה אבל למרות הסאונד המושלם שיש לאלבום ולקול היפה שלו, לדעתי אם אתה חוזר לחסידי תחזור ליוחי. המוסיקה לא תפסיד.
ליפא? מצייר
בערי? פתח ישיבה
ריבו? חוץ מלהפציץ עם שיר השנה "סיבת הסיבות", לא היה רצוף באהבה.
לפידות? עזב למדיה (למעלה מעשור שלא הוציא לחן חזק וחבל)
יונתן רזאל? נרדם
אהרן אחיו? בבני ברק
מוטי שטיינמיץ? מוטי מי???
גד גד גד אלבז לאן נעלמת.
שלמה כהן, אורי דודי, היום השמיני, רולי דיקמן, בני פרידמן (תתעורר מהר אחי), סאמעט, אורלב, האחים דסקל, שלומי גרטנר, זאנוויל, שולי רנד (למעט בהופעות) לוי פאלקוביץ, שרולי ורדיגר, איציק אשל, יניב בן משיח לא בא, אוהד מושקוביץ ומי לא. כולם ב-HOLD ולא הוציאו כלום ושום דבר השנה.
אפילו מרדכי שפירא שהוא ככל הנראה הזמר הגדול ביותר היום בענף, הבליח עם אין עוד מלבדו ומעבר לזה
ששששששששששש
בגזרת הילדים? כולם בבידוד. לא מיאמי ולא קינדרלך לא ילדי פלא ולא נערי פלא.. הלו, אין שיר אחד ואין ילד אחד ששר השנה?
גם בגזרת המלחינים והמעבדים העסק קפא השנה:
יוסי גרין, קליין וברי, יואלי דיקמן, משה לאופר.
החזנות? נעלמה עם פטירתו של מרדכי סובול ז"ל.
25 שנה שאני מקבל מדי יום עשרות סינגלים, קליפים הקלטות וחומרים מוזיקליים ומאזין מדי יום בקשב רב לכל פיפס שיוצא גם השנה -ובפרט לקראת סופה- אבל השנה האיכות לא הגיעה. רק הכמות.
חפשו שיר חתונות שיצא השנה, שיר רגש שנכנס, איזה להיט שיכנס לפנתאון.
נאדה פון נאדה. כלום ושום דבר. בהרקדות שרים לאופר של שנות ה-90 וכשמתרגשים הכי רחוק שנשיר זה שוואקי (בעידן יוחי).
אז האם זה בגלל הקורונה? חילופי הסגנונות/הדורות שציינתי? סוף עידן האלבומים? החובה ליצור קליפ יחד עם השיר דבר שמרחיק בשל העלות ? גם וגם??
לא יודע...
----
השנה עברנו גם לז'אנר חדש ומשובח. מילים מקוריות (שיינפלד שארחיב בהמשך ומשה פלד המצוין למשל שזכה אצלי בתחרות המלחינים..גילוי נאות).
היו שנים של פרחי ושנים של רוק, שנים של קומזיץ ושנים של חצרות החסידים, שנים של אלקטרוניקה ושנים מזרחיות...הזאנרים במוסיקה הורכבו ממוסיקה חסידית מזרחית חזנות אינסטרומנטל.
לפני 20 שנה בערך, כשאהרן רזאל/שולי רנד/אודי דוידי וכו' באו לעולם וניסו להיכנס לציבור החרדי והדתי עם המוסיקה המקורית המוצלחת שלהם, המצאתי לז'אנר (חלק מהם לא אהבו את השם..) הזה שם "מוסיקה אלטרנטיבית". היום המוסיקה החסידית נהיתה המוסיקה האלטרנטיבית, המיינסטרים (האלטרנטיבי דאז) הוא המקורי.
בעקבות הצלחת ישי ריבו וחנן בן ארי נכנס הסגנון של הכתיבה המילים העומק והלחנים הישראלים. כל אחד כותב מילים וכל זמר מחפש מילים. גם האמריקאים ששירים במבטא ישראלי (מגוחך לפעמים), לא זזים בלי עברית ודומה שספר התהילים מוצה ואם דוד המלך היה חי, KD לא היה מקבל תמלוגים מאקום השנה.
---
ועדיין מילים טובות מגיעות ל:
לתחנות הרדיו, קול חי מיוזיק. אמריקה! שאפו לישראל אזולאי (וכמובן לאבי רוזן)
קול פליי. פחות דיבורים ותתנו פייט למיוזיק
לאתרי המוסיקה
לאתרי החדשות על פרגון למוסיקה. מה שהעיתונים החרדים לעולם לא עשו ולכן הרייטינג שלהם מוגבל ובירידה מתמדת, עושים האתרים ובמיוחד אכסניה זו, כיכר השבת, שתמיד מעדכנים בתרבות המקסימה שלנו.
ליחצ"נים, למפיקים שנלחמו על כל אירוע ולאמרגנים.
ועוד 5 מילים טובות:
1. הקול הבא 3- די סיטי (שוב גילוי נאות) על עונה אדירה.
2. כרחם אב של שרגי גשטטנר שזכה לעדנה בשל הטרגדיה במירון (חפשו את הקולולם עם איחוד הצלה ושוב גילוי נאות)
3. ל5 זמרי החתונות שקפצו מדרגה:
מוטי ויזל שמראה כי שכח את אהרן הלוי.
משה קליין עם אלבום ראשון (גילוי וכו) בעיקר עם השיר הפשוט מעולה "שיר פשוט".
קובי גרינבוים הוותיק עם כמה שירים משובחים, אילסון שהתעורר לקראת אלול ולקובי ברומר עם שירים חדשים, שיפוט מעולה בקול הבא ועם ים אנרגיה (זמן לאלבום ראשון יקובי).
4.יונתן שיינפלד המשובח ביותר (אם יתמיד יהיה אחד הגדולים בסגנונו) עם עבר מפואר כילד פלא, מפיק משובח מאחוריו, עם טון של כישרון , למרות קול לא מושלם (פיתוח קול ישדרג אותו) פורץ שיינפלד בצניעות ובכשרון את קו המים של המוסיקה, מוציא שיר אחרי שיר אחרי שיר בצבע ומראה ש"באתי לגני" הנדיר לא היתה הבלחה חד פעמית.
5. לאמנים שכן פינקו באלבומים.שמילי אונגר/.שוואקי/ קאליש/ זאנויל שהוציא לנו אלבומים שלמים, ממש כמו פעם..למרות הקורונה
-------
תארים:
3 שירי השנה:
1. כרחם אב שרגי גשטטנר ז"ל
2. סיבת הסיבות ישי ריבו
3. די רבה איז דא יהודה גרין
זמר השנה: הזמר מספר 1 בישראל והיחיד שהוציא שירים כל הזמן, חיים ישראל
מלחין השנה: אלחנן אלחדד
מעבד השנה: יהודה גלילי
תגלית השנה: מוטי וייס: אקוד, מחשבות, קטנות, הבחור מרתק.
טיפ השנה למרדכי שפירא!
תוציא שירים ומהר....
נער הייתי וגם זקנתי. היו הרבה כוכבים זמניים שחשבו כי יגיעו לרמת הקונצנזוס של שוואקי/מבד/פריד. היו טובים ואז התאיידו...
מעולם לא היה דיסוננס שכזה בין זמר עצום וענק בארצות הברית שמופיע ערב ערב, מוערך מאד ומרוויח יותר מכולם, לבין מצבו בארץ. כמעט ולא מכירים אותו. למרות הנ"ל, העיניים והציפיות שלי ממנו הן גדולות ואני תקווה שהשנה יוציא כמה שירים בעיקר לקהל שלנו כאן בארץ כדי שיטביע חותם כזמר ברמה של הגדולים. אם לא, הוא יזוז ברגע שיגיע להיט חדש.
ומילה אחרונה:
למרות הביקורת, תודה לכל אחד שהוציא משהו השנה ובמיוחד השנה כדי לשמח אותנו. שניפגש בשנה הבאה עם פחות מאומתים ויותר להיטים.