היסטוריה ואקטואליה

הפסיכותרפיסט החרדי כ'מגרש שדים מזדמן'

הרב מרדכי (מוטי) יעקובוביץ, פסיכותרפיסט חרדי מומחה ת"ח, עוסק באופן עקיף בין היתר ב'גירוש שדים' ממטופליו; כעת הוא מספר על האתגר, המשימה ויש גם שו"ת מרתק על טיפול פסיכולוגי בראי התורה (מעניין)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
מוטי יעקובוביץ על ספת הטיפולים (צילום: באדיבות המצלם)

פרק ט' ואחרון: סדרת הכתבות אודות 'גירוש שדים ודיבוקים', עוררה את התעניינות ציבור גולשי 'כיכר השבת'. פנינו לשוחח עם הרב מרדכי (מוטי) יעקובוביץ פסיכותרפיסט חרדי מומחה ת"ח, שעוסק באופן עקיף בין היתר ב'גירוש שדים' ממטופליו.

הרב יעקובוביץ': "כמי שעוסק כבר הרבה שנים בפסיכותרפיה וטיפול רגשי, לא אחת אני מוצא את עצמי משמש בתפקיד מגרש שדים ורוחות או כמתקן ומחלץ דיבוקים. כמו המקרה (מובא כאן בשינוי פרטים כדי לשמור על פרטיות המטופל) של נער יתום שבמסגרת טיפול בחרדות גילה סודו שהוא נרדף זה שנים ע"י רוח או שד כלשהוא בלילות שגורמות לו לביעותי לילה וחרדות.

"מפאת חששו שיחשבוהו כהוזה או לחילופין כחולה נפש הוא הסתיר הדבר מאביו ומרבותיו, ובאופן עצמאי בחשאי פנה לכמה באבות ומגרשי שדים לעזרה ללא הצלחה. הוא גילה באזני שהוא מאמין בשדים ורצה לבחון אותי אם אני מוכן להאמין לו או שמא אשפוט אותו ואנסה להניאו מאמונתו ולהטיל ספק בחוויה שלו".

איזה תפקיד משמש הפסיכולוג במאה העשרים ואחת??

"התפקיד של פסיכולוג או מטפל נפשי, טוען החוקר מיכאל לאמברט מגדולי חוקרי תחום הפסיכותרפיה, שונה מזה של רופא. הרפואה מתבסס על מדע מדויק ופועלים לפי מתכון ידוע מראש, על פי כללים ברורים ומוכחים, לעומת זה בפסיכותרפיה לא ברור איזה מרכיב הוא הכח המכריע בריפוי, המסגרת הטיפולית לטענתו הוא תחליף למה שהיה נהוג בדורות קודמים כרפואה העממית, השמאנית והרוחנית. אם בעבר חולה נפש היה פונה לרופא האליל או לרב או לכומר לקורא בקפה או למתקשר, היום הפסיכולוג משמש בתפקיד זה. הפסיכולוג מגיש מסגרת טיפולית מעין טקס, משהו שנתפס ע"י המטפל והמטופל כמרפא, וזה משמש כמאפשר ריפוי.

"גם אם בעבר היו מטפלים בשדים ורוחות בכלים רוחניים, במסורת הישיבתית המקובלת נוטים היום לראות בתופעות האלו כמשהו נפשי, ולכן הטיפול יהיה גם נפשי. (כמו שידוע שכמה מהרבנים שנכחו בהוצאת הדיבוק אצל החפץ חיים ור' אלחנן וסרמן זצ"ל טענו שברור שגם הח"ח אחז שזה לא היה דיבוק אלא מחלת נפש ורק מפאת כבוד המשפחה הסכים להשתתף במעמד זה. עיין בספרו של ר' נתן קמינצקי עשיית הגדול עמוד 679 בשם ר' ירוחם ממיר, והרב מפונוביז', וכן בספר 'הלילה איננו אפל' סיפור חייו של ר' יצחק ברנשטיין תלמידו של הח"ח שם הובא כי היתה אשה חולת נפש ולא דיבוק)".

למעשה, הצלחת "לגרש" את השד מהבחור היתום האומלל?

"במסגרת הטיפול בבחור היתום, כמובן שלא נכנסתי לוויכוחים אתו האם החוויה שלו דמיון או מציאות, אלא נתתי לו תחושה שאני אתו בחוויה שלו. ביחד עם זה כאשר במסגרת הטיפול הגענו לנקודה הכואבת של רגשי אשמה כלפי אמו שנפטרה ועל שלא מספיק כיבד אותה, אחרי שנתנה לו האפשרות לעבד רגשות אלו, באופן פלאי השדים והרוחות נדמו ונעלמו.

"ואם כן צדקו דברי החוקר סקוט ד. מילר שהמתחרים הכי קשים לפסיכולוגים הינם המתקשרים והקוראים בקפה. בסקר ענק שנעשתה בארה"ב התברר שהפונים למתקשרים ומגרשי שדים למיניהם מרובים הם פי כמה מהפונים לפסיכולוגים...".

שו"ת מרתק בענייני תורה ופסיכולוגיה עם הפסיכותרפיסט הרב מרדכי (מוטי) יעקובוביץ

שאלה: קראתי בכמה ספרים שגדולי ישראל התנגדו לפסיכולוגיה וסברו שזה כפירה, איך מטפל חרדי מתמודד עם זה?

תשובה: "אכן הרבה גדולים התבטאו נגד הפסיכולוגיה, אבל יש להבין שהפסיכולוגיה והטיפול הפסיכולוגי של היום שונה מן הקצה אל הקצה מהפסיכולוגיה שהגדולים התבטאו נגדו. ההתנגדות הייתה בעיקר נגד הפסיכולוגיה של פרויד שכפר בהרבה מיסודות הדת, והחשיב את האמונה כנוירוזה (מחלת נפש). בזמנם היו פסיכולוגים שניסו לתקן את מטופליהם ולשכנע אותם לעזוב את האמונה הדתית. לעומת זאת היום ישנם מגוון גדול של שיטות טיפול, ומטפל ירא שמים יכול לבחור בשיטות טיפול שאינם מנוגדים לערכי היהדות".

מוטי יעקובוביץ

שאלה: פסיכולוגים נוטים לייחס התנהגויות לא רצויות לטראומות או לסביבה או לכשל בגישת ההורים לילד, האם אין זה מנוגד לעיקרון הבחירה?

תשובה: "נושא הבחירה הוא נושא מורכב שצריכים ללמוד אותו בכובד ראש. אבל בקצרה, הרב דסלר (מכתב מאליהו ח"א עמוד 113), מסביר שלכל בן אדם נקודת הבחירה שלו, יש דברים שהם מתחת לנקודת הבחירה של האדם, אם מתוך אופי מולד שלו או מתוך הרגל או מהסביבה שמשפיע על האדם ובזה אין לו כרגע יכולת להתנהג בצורה אחרת, ויש דברים שהם למעלה מנקודת הבחירה שבזה אין לו אפילו הוה אמינא להיכשל, נקודת הבחירה הוא נקודה אמצעית, ששם הוא נלחם בתוכו עם היצר, ובידו לבחור בטוב, ובהמשך להעלות את נקודת הבחירה.

"הרב וולבה (עלי שור ח"א עמוד קנה) גם כן מאריך בנושא ומביא מהרבינו יונה שכח הבחירה הוא כח נרכש, והוא דבר שאדם צריך לפתח לעצמו באופן יזום. אם לא יעבוד על עצמו להיות "בוחר" הרי שיכול לעבור כל חייו בלי באמת לבחור אף פעם. לפי"ז טיפול פסיכולוגי הוא דווקא כלי שעל ידו יכול בן אדם להגיע לבחירה, דרך הטיפול האדם יכול להכיר את עצמו, מה מניע אותו, ואיזה מכשולים ניצבים לפניו ועי"ז לעשות החלטות יותר מושכלות".

שאלה: האם אין להעדיף טיפול אצל "יועץ תורני" שלמד טיפול ממקורות תורניים מאשר פסיכולוגים ומטפלים שלמדו באקדמיה או שלמדו משיטות הפסיכולוגיה הכללית?

תשובה: "כמובן שתלמיד חכם ומבין מדעתו ושימש תלמידי חכמים יכול להוציא מהתורה דרך טיפול יעיל, ואני מכיר כאלה שמטפלים בתור יועצים תורניים ומצליחים מאוד. מאידך כל תלמיד חכם בוחר לו דרך לעצמו, ומחזיק את עצמו מומחה בתורת הנפש, ועובדים בלי פיקוח ולעתים גורמים להרבה נזק למטופליהם, לעומת זה מטפלים ופסיכולוגים מקצועיים עובדים על פי שיטות שנבדקו ונוסו על מטופלים רבים והוכחו כיעילים, ולרוב עובדים תחת פיקוח ותוך התייעצות עם מדריכים ועמיתים, ולכך יש להעדיף מטפל ירא שמים שיכול להתאים טיפול למטופל התורני מתוך שיטות הטיפול המקובלות ובאופן שיתאים לרוח התורה".

שאלה: האם טיפול פסיכולוגי הוא המצאה חדשה שלא היה לעולמים?

תשובה: "המסגרת הטיפולית הינו דרך ריפוי יחסית חדשה, מפגשים של מטפלים ומטופלים לצורך טיפול בבריאות הנפש באופן ובמסגרת קבועה הינו המצאה של פרויד וחבורתו. (ולזה חבים לו גם היועצים התורניים). אבל בכל הדורות פנו אנשים לעזרה בבריאות הנפש לרבנים ולמרפאים למיניהם וקיבלו מהם מענה".

שאלה: איפה המקור בתורה לנושא הטיפול הפסיכולוגי?

תשובה: "ישנם מקורות רבים, אבל לדעתי המקור המרכזי הוא מ"חנוך לנער על פי דרכו". הסבא מקלם (כתבי הסבא מקלם ותלמידיו ב, בני ברק תשנ"ב, עמוד תקנז) היה תמיד מדגיש שהחינוך ממשיך גם בבגרות, האדם ממשיך לחנך את עצמו – גם כי יזקין לא יסור ממנו - ממלאכת ההתחנכות. לפי התפיסה שלי לרוב הבעיות הנפשי מקורם בכשל מסוים בחינוך של הילד, כשאדם גודל בלי תמיכה, בלי הורות ובלי הדרכה מותאמת לצרכים הנפשיים שלו, זה גורם למחלות נפש. המסגרת הטיפולית בא כחוויה מתקנת וכהתחנכות מחדש, ולכן המרכיב הכי קריטי בטיפול הוא הקשר בין המטפל והמטופל".

שאלה: אתה באמת עוסק בגירוש שדים ובהוצאת דיבוקים?

תשובה: "ידוע שבימינו מקובל שרוב מקרי שדים או דיבוקים הם מפרי דמיונו של האדם, ולרוב זה משקף מחלת נפש, או לפחות לחץ פסיכולוגי חריף. הטיפול במקרים של הזיות, שמיעת קולות, דיבוקים וכדומה הוא בידי פסיכיאטר שיודע לאבחן את הבעיה ולרשום לו תרופות פסיכיאטריות שמדכאות נטיות אלו. במקרה מובהק של הרגשת נרדפות, ראיית שדים אני יפנה הבן אדם לליווי פסיכיאטרי. ביחד עם זה טיפול נפשי יכול מאוד לעזור גם במקרים אלו, כששורש הבעיה יושבת על טראומה או לחצים חריפים או כל תהליך נפשי אחר, תהליך פסיכותרפיותי יכול לסייע לשחרר מקור הבעיה עד לכדי החלמה מלאה".

שאלה: הפונים לטיפול פסיכולוגי האם זה מעיד על מחלת נפש של המטופל או על חולשת אופי או על שהוא בן אדם בעייתי?

תשובה: "כל בן אדם מתמודד עם חולשות, ואם אתגרים ייחודיים לו. אנשים מסוגלים להסתובב עם בעיה לאורך שנים בלי לפנות לעזרה, וזה מתוך פחד או בושה. כמה חבל שבן אדם יסבול ולא יוכל להוציא מעצמו את המיטב רק משום שפחד לפנות לעזרה מתוך גאוה, פחדנות או בושה. המסגרת הטיפולית מרשה לאדם להיפתח ולפרוק דברים במסגרת בטוחה ולא שיפוטית, ולמצוא את הדרך להתקדם בתחומים בהם הוא מרגיש תקוע. לדעתי כל בן אדם אפילו מי שחושב את עצמו נורמטיבי לגמרי, יכול לצאת מושכר מתהליך טיפול פסיכולוגי. לטעמי אדרבה, הפונים לטיפול הם האנשים האמיצים ואחראיים שמוכנים לצאת מאזור הנוחיות ולהיות כנים עם עצמם לצורך שיפור מצבם האישי, וראויים הם לכל שבח".

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר