אאא

מול המשבר במלחמת רוסיה אוקראינה, יוקר המחיה והאינפלציה - הממשלה איבדה את היכולת לקבל כל החלטה ביצועית. זו השורה התחתונה.

מדובר בממשלה שכל סחטן, עסקן וזוטר מהאפרוריות הפוליטית מקבל פנקס צ'קים פתוח עבור הישרדות. כל הממשלה הזו, מהבסיס שלה בנויה על "רוטציה שלטונית" (הם כל כך מאוחדים, שהם לא יכולים לסכם על ראש ממשלה אחד), על לבסיס של "הישענות מבחוץ" ותמיכה בממשלת מיעוט נעדרת רוב. הממשלה הזו היא לא ממשלת מיעוט קלאסית, אלא ממשלת מיעוט שאפילו את הבסיס המינימלי של ראש מחנה - אין לה.

ראשי המפלגות המרכיבים אותה העיקריים - בנט, ליברמן, לפיד וגנץ: נעדרי בחירות פנימיות במפלגותיהם. הפרדת הרשויות בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת גם ככה גרוע וכעת - יש פה ממשלה שרובה בפועל - נקבע ע"י כמה אישים בודדים. לעומת זאת, באופוזיציה - המפלגה היחידה שאין לה מנגנון מינימלי של השפעה אזרחית - זה בעיקר רק איתמר בן גביר. (לציונות הדתית, לש"ס ויהדות התורה, יש מגנון פוליטי פנימי שאמנם איננו פריימריס, אך מורכב מכמה עשרות משפיענים בציבור שלהם)

הסיבה היחידה לקיומו של הממשל, היא פחד "מבחירות" - הממשל אומר בעצם "אנחנו מפחדים שהציבור יביע את דעתו". מדובר בממשלה שלא יכולה להראות את הפנים שלה מול משפחות שכולות, ממשלה שנבחריה לא יכולים לצאת לרחוב אפילו, כשכל "הכוורת" עוזבת. הם נאחזים בקרנות המזבח, ואנחנו משלמים את המחיר. בסוף דמוקרטיה זו המצאה אנושית לניהול ביורוקרטיה - אם ערך הרוב קובע מתבטל, כל הנגזרות שלו מחירות הפרט עד להוגנות משפטית; קורסים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

מהרגע שהממשלה הזו לא מסוגלת לקדם חקיקה ומפסידה פעם אחר פעם לאופוזיציה בכנסת - יכולים לקרות 2 אירועים: או שיתוף פעולה עם האופוזיציה, או בחירות. או לוותר על "רק לא ביבי", או בחירות. אין אמצע. הממשל הפסיק להיות רלוונטי - וכעת צריך לחשוב מה עושים.

זכותם לסמן את נתניהו כשטן, זכותו של הליכוד שבוחר בנתניהו להגיד: "אנחנו אופוזיציה". אי אפשר גם לקרוא לאופוזציה מכונת רעל וגם לצפות שהיא תקום עם אנרגיות לשיתוף פעולה פוליטי. במקום להגיד "הנאשם נתניהו" ו-"ביביסטים", שיהיו פחות סוציופתים וקצת אחראיים לנוכח המעמד שבשליטה ברשות המבצעת.

אם הממשלה מסרבת לקבל החלטה או לשתף פעולה עם האופוזיציה, או לצאת לבחירות - היא עריצות שדואגת אך ורק להמשך ימיה, בצורה הכי צרה שיש. הנהגה ראויה וקשובה דמוקרטית הייתה מודה בפה מלא שאין ביכולתה לשלוט יותר והיא מניחה את המפתחות על השולחן וחוזרת לציבור לומר את דעתם.

טופז דויטש רם - נשיא עמותת ערכים ליהדות ולציונות