פרויקט מיוחד

אל הרינה ואל התפילה:<br>רב שיח עם גדולי החזנים

אם לא לשמוע אותם - לפחות לשמוע מהם. החזנים נפתלי הרשטיק, יעקב מוצן ושלמה גליק, מדברים על חזנות, תפילה וימים נוראים, על הקטעים שהכי מרגשים אותם בתפילה וגם: כיצד הם מתכוננים לתפילות הימים הנוראים. כיכר השבת ממשיך בפרויקטים המיוחדים לחג

משה גלסנר | כיכר השבת |

בשעה שעם ישראל יצעד עוד רגע קט לבתי הכנסת, יתכנס בתפילתו, ינסה להתעורר מקולו של החזן, ולהגיע גם דרך זה לתשובה ולתפילה שלימה יותר, יהיו כמה אלפי יהודים ברחבי העולם, שהחזן שלהם יהיה איש מקצוע באמת. חזן, שחזנות היא מקצועו.

כולנו שמענו עליהם, אך רובנו ככל הנראה, לא ישמע אותם בימים הנוראים. במשך השנה כולה הם מופיעים בבתי כנסת אמידים בשבתות, עורכים קונצרטים בימות החול לחובבי החזנות (שאגב, מספרם בארץ ובעולם רושם בשנים האחרונות עלייה מתמדת), ואולי אף מוציאים תקליטים מפרי עבודתם. אלא, שרגע האמת עבור כל אלו, נמצא בימים הנוראים.

ראש השנה ויום הכיפורים הינם הפסגה המקצועית של כל חזן. במהלך הימים הללו הוא מגיע למיצוי כל יכולותיו, ואין המדובר רק מהבחינה המקצועית – ווקאלית גרידא, שהרי מלאכת הרגש, ובפרט בתפילות ימי הדין, הינה חלק אינטגראלי ובלתי נפרד ממלאכתו של בעל התפילה.

החזנים הללו, מופיעים כמובן רק במקומות היכולים להרשות לעצמם לשכור אותם. "בתי הכנסת בהם הקב"ה צוחק כשהם אומרים 'ראה בעניינו'..." היטיב להגדיר לנו אחד החזנים בציניות. עלותם של אלו מוערכת מהחל בכמה אלפי דולרים לחזן מתחיל, ועד לסכומים הנשמעים לרובנו כדמיוניים. מה שאדם עובד מן השורה לא ירוויח בכמה שנות עבודה, עשויים הטובים והמפורסמים שבקרב החזנים, להרוויח בתקופת חגים אחת. למרות שהמשבר הכלכלי כפה הורדות שכר דרסטיות גם בענף הזה.

מנגד, מחויבים החזנים הללו לסטנדרטים הגבוהים ביותר. ההכנות לתפילות ימי הדין והחגים, מתחילות עבורם זמן רב קודם לכן. ההקשבה ללחנים שונים, לימוד לחנים חדשים, שינון נוסחי התפילות, חזרות ממושכות, וכמובן גם ההכנות הפיזיות לקראת המאמץ האדיר והמרוכז הנדרש מהם.

בכירי החזנים סביב שלחן אחד

לשם קבלת מושג על עולמם של החזנים, קיימנו שיחה מרתקת עם כמה מהבכירים והידועים שבין החזנים, לצד גם נציג בכיר מהדור הצעיר העולה. את החזנים נפתלי הרשטיק ויעקב מוצן אין צורך להציג, לצידם צירפנו את החזן הכוכב העולה שלמה גליק, מי שבשנה האחרונה זכה פה אחד במקום הראשון ב'פסטיבל החזנות של ישראל', שנערך בהיכל התרבות בתל אביב, בהשתתפות אלפי שוחרי חזנות ואנשי מקצוע.

עבור החזנים הללו, לא היה עולם החזנות משהו שנפתח בשלב מאוחר בחייהם. הקשר שלהם עם עמוד התפילה ועם הקהל, החל באופן טבעי, בשלבים מוקדמים מאוד.

החזן נפתלי הרשטיק משמש כחזן עוד לפני שמלאו לו 18. "לפני זה התפללתי עם אבא שלי וכבר בבר מצווה ניגשתי בבית הכנסת הגדול בת"א".

גם החזן יעקב מוצן ניגש מגיל צעיר, מגיל 17. "הייתי חזן שני בגבעתיים במשך כל השנה, ובחגים הייתי חזן בבית הכנסת בשיכון וותיקים בר"ג, הקהל שם היה מורכב מהחכ"ים של חירות לפני עידן הליכוד, הרבה יוצאי לח"י ואצ"ל. שם הייתי שנתיים ואז הייתי שנתיים בגבעתיים ואח"כ חיפה ור"ג...".

לעומתם שלמה גליק, הינו בן דור הישיבות של היום, את הפעם הראשונה שלו ליד העמוד בימים הנוראים, עשה שלמה גליק רק לאחר נישואיו - בגיל 23: "הפעמים הראשונות שלי היו בבית הכנסת הגדול במרכז הכרמל בחיפה שם התגוררתי, משם עברתי לגרמניה לבית הכנסת הגדול של ברלין, אח"כ הייתי בניו יורק בבית הכנסת 'ישראל הצעיר'... וכן הלאה".

הקשר לחזנות לא התחיל במקרה אצלם. הרקע המשפחתי של רובם מראה על קשר של שושלת שלמה בעלת קשר חזק לעולם החזנות. גם אצל מיעוטם שאינם בני שושלות חזנים ממש, מדובר במשפחה מוזיקלית. הגנטיקה בעניין הזה, מסתברת כקובעת.

דע מאין באת

נפתלי הרשטיק: "לפי מחקר שעשה הדוד שלנו לפני שנים, אני כבר הדור ה-13 במשפחת חזנים, ויש כבר דור 14 ו-15, כי גם הנכד שלי כבר גם הולך בכיוון הזה. חוץ מזה אני גם מגדל דורות של תלמידים בתפקידי כמנהל 'מכון תל אביב לחזנות'. בין תלמידי נמצאים איצ'ה מאיר הלפגוט, דוד ויינבך, משה אשל מלונדון, שלמה גליק, סיימן כהן, חזקי קלנג, כך שמעבר לשושלת המשפחתית, יש ב"ה גם תלמידים".

יעקב מוצן: "אבי ז"ל היה בעל תפילה בחגים. סבי היה בעל תפילה בפרשבורג, גם הסבא רבא שלי היה חזן בעיירה קוסון. כך שבהחלט אני המשך של שושלת חזנות מפוארת, ולא אחד שמתחיל אותה".

שלמה גליק: אני לא בא ממשפחה של חזנים במקצועם, למרות שסבא שלי היה חזן בימים נוראים בשערי חסד אצל ר' שלמה זלמן אוירבאך. אבל יש אצלנו במשפחה אנשים מוזיקליים מאוד, מהם כנראה גם אני קיבלתי את התכונות הללו בירושה".

מקום התפילה בימים הנוראים, הוא כיודע חלק מהדירוג התדמיתי על פיו נמדד החזן בציבור. ולמרות זאת מסתבר, ישנם כאלו שטעמו את חו"ל ובכל זאת שבו לארץ. חלקם מכיוון שמצאו כאן ספונסרים שווים לקליינטים בחו"ל (אולי בחסות המשבר הכלכלי העולמי), וחלקם לאחר ששבעו כבר מעשרות שנים ברחבי הגלובוס, ובקשו לישב בשלווה לא הרחק מהבית".

נפתלי הרשטיק: "הייתי 30 שנה בבית הכנסת הגדול בי-ם, יצאתי כבר לפנסיה, אבל בימים הנוראים אני ממשיך לגשת. כעת אני מתפלל בבית הכנסת בכפר שמריהו".

יעקב מוצן: "אני אתפלל אי"ה בביהנ"ס במיאמי הקרוי 'וי שול' (ה-ביהכנ"ס), מדובר בקהילה חב"דית בראשות הרב ליפסקר. להערכתי יש שם כ-1200 מתפללים בחגים".

שלמה גליק: "כבר שנה שלישית שאני ניגש בבית הכנסת 'דובב עוז' ברמת גן. זהו בית כנסת עם קרוב ל-500 מתפללים. זה התחיל לפני שלוש שנים כשעשיתי אצלם שבת חזנות עם מקהלה, ביום ראשון הם התקשרו אלי והציעו לי לגשת אצלם, צחקתי ואמרתי שאני בניו יורק, אבל הם יתעקשו ואמרו שלא יקפחו את שכרי... מאז אני אצלם".

הקטע שמרגש אותם

לכל אחד יש איזה שהוא קטע מיוחד בתפילה המדבר אל ליבו ומרגש אותו, לאיזה קטע לכם כחזנים יש חיבור ורגש מיוחד?

יעקב מוצן: "אני משתדל להתרגש בכל התפילה. ולמרות זאת, הקטע של זיכרונות ושופרות בראש השנה הוא מרגש אותי, וביו"כ אלה אזכרה ותפילת עשרה הרוגי מלכות"

נפתלי הרשטיק: "קשה לי לומר על קטע מסוים. אני שליח ציבור ומנסה בכל מאודי להרגיש מה מרגש את הציבור. אני משתדל להיות מחובר לרגשות הציבור ולאירועי הזמן, לעיתים זה ועל המדינות בו יאמר, ולעיתים, אוחילה לקל".

שלמה גליק: "יש קטע שאני מאוד אוהב, זה הקטע של "מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו" שבהלחנת אלי יפה. הביצוע הכי יפה והכי מפורסם הוא של נפתלי הרשטיק. וזהו קטע שמאוד מאוד מרגש אותי".

מה שמעניין לשמוע מחזן, אלו הן חוויותיו מחזנים אחרים, ולמרות זאת מסתבר, לאף אחד מהם לא יצא קודם לשמוע חזנים גדולים. ההתחלה אצלם הייתה כשהם עצמם היו החזנים.

נפתלי הרשטיק: "לי יצא לשמוע את סבא שלי משה מנחם הרשטיק, שהיה חזן מעולה. במשך השבוע הוא עסק במסחר, ובשבתות וחגים שימש כחזן של בית הכנסת בצפון ת"א שהיה אז ברחוב דיזינגוף. מעבר לרקע המשפחתי בחזנות, היה גם תלמיד של החזן הידוע יהושע וידר. מה שלמדתי מסבי ז"ל בכל מה שקשור לימים הנוראים, היה דבר אחד חשוב: כל מי שאינו "בעל תפילה" שלא יעז להיות חזן..."

יעקב מוצן: "לדאבוני, מלבד אבי ז"ל ששמעתי, לא יצא לי לשמוע אף אחד, להוציא את האדמו"ר ממודז'יץ בעל ה'אמרי אש', שהייתי אצלו במקהלה שלוש שנים. אח"כ כבר הייתי בעצמי החזן".

שלמה גליק: "אני הייתי תמיד בישיבה, ומייד שהתחתנתי הוזמנתי להופיע כבר, כך שלצערי לא יצא לי אף פעם להיות מהצד של הקהל".

ההכנות לימים הנוראים

אז איך אתם מתכוננים לקראת הימים הללו, יש לכם איזה שהם הכנות מיוחדות?

יעקב מוצן: "כל שנה, למרות שזו השנה ה-43 שלי כחזן, אני מקפיד כמובן לעבור על הנוסח באופן מדוקדק. אני משתדל לעבור ולהיות בקי בפירוש המילים. זה גם מה שאני מציע לאחרים. הייתי פעם במקום כלשהוא ללימוד לחזנות, ושאל אותי מישהו, מה הטיפ שלי לתפילה טובה. אמרתי לו תלמד את פירוש המילים, הוא הסתכל עלי בתמיהה גדולה, אז הסברתי לו, כשמבינים מה מתפללים, הרבה יותר קל להתפלל".

נפתלי הרשטיק: במחזור, בכל התפילות, ובמיוחד בימים הנוראים, יש הרבה מאוד פסוקים המבוססים על המדרשים. אני משתדל לעבור על המדרשים הללו, להיכנס לתוכם, שהרי איך אפשר לומר את סדר העבודה, מבלי ללמוד את המשניות. כשאבא שלי היה אומר את סדר העבודה, הוא היה מתמלא רגש, עוצם את עיניו והיה נראה ככהן גדול בקודש הקדשים. שאלתי אותו איך הוא מגיע לזה, ואז הוא הראה לי איך הוא לומד קודם את המשניות של סדר העבודה"

שלמה גליק: אני מתפלל לקב"ה שיעזור לי לרגש את הציבור. כמובן אני עובר על הנוסחים והלחנים כדי להיות בקי בהם. ואני גם משתדל לשלב כמה שיותר לחנים וניגונים שאנשים מכירים ויכולים להשתלב בהם, וזהו כלל חשוב להצלחה בתפילות הללו".

אכן, אין ספק, עולם החזנות הוא עולם ממוזיקלי מדהים ומרתק, מדובר בחוויה יוצאת דופן, מרטיטה ומרגשת, אבל כשמדובר בימי הדין – יש לזכור, כי כל זה הינו רק הכלי להגיע לתשובה השלימה.

השיבנו ה' אליך ונשובה.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר