מלך..  פורים  עמירן דביר  בית שמש
כיכר talk

ברוכים הבאים ל"כיכר טוק",
זירת הטוקבקים המשודרגת של כיכר השבת.

בימים אלה, כשהמתקפה על הציבור החרדי נמצאת בשיאה,
זה המקום לשתף את כולנו בתחושות ובאירועים שחוויתם.

תלמיד מרן
תלמיד מרןכ"ח בשבט תשעד 10:39

דעת הרב אלישיב על פאה נכרית

לאחרונ ה יצא לאור שו"ת "וישמע משה" חלק א, ושם חלק א עמוד שסז כתב: "הייתי נוכח כששאל הגאון רבי יוסף  אפרתי שליט"א בענין מורה בסמינר מסוים שהולכת עם מטפחת על הראש, והחברות מנסות להסביר לה שטוב שתוריד המטפחת ותלך כדעת החזו"א וכמו שרגילות לילך במקום ההוא, עם פאה נכרית בלי מטפחת, וגם בשכונה איפה שהיא גרה אומרים לה כך, ומתחלת לחשוש שתאבד פרנסתה בגלל המטפחת, האם צריכה להורידה? והשיב (הגרי"ש אלישיב): לא צריך".

 

קיבלתי באימייל

פתח/סגור הכל
זלמן וייס

מה העצבים? חפש בגוגל: "פאה או מטפחת"

כ"ב בטבת תשעב 21:34
יהודה המכבי

לדעת הגרי"ש אלישיב, מותר ללבוש פאה לכתחילה

הנה התמליל מהוידאו (כל אחד יכול לשמוע ולראות שהכל מדוייק)

לשאלת השואל "רוב בנות ישראל הכשרות נוהגות בפאה. זה בסדר גמור או לא"? ענה הרב "יש פאה שהיא כשרה, ויש שהיא לא כשרה". ושוב הקשה השואל, "זה בסדר גמור או לא? זה לכתחילה או לא"? ונענה "היה פעם גדול הדור... כאשר הגיע כאן לארץ, התנו עמו ואמרו לו 'הסכת ושמע, רבי, בירושלים לא הולכים עם פאה'... הוא אמר, אם כן אני לא נוסע לירושלים, אני נשאר כאן. הם הסכימו והוא עלה לירושלים עם הפאה. מה, ר' איצלה גר עם אשה בדיעבד? אבל הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין".

ובסוף שיחתו שם דיבר נגד הפאות האסורות לשיטתו, שיש בזה פריצות, ואף הראה בידו על מקום הנחת התפילין, כמראה על אריכות אותן הפאות האסורות. מצורפת תמונה - להמחשה של אורך הפאה שלדעת הגרי"ש אלישיב היא פריצות (שזה באמת אורך מוגזם).

 

כ"ג בטבת תשעב 16:42
יהודה המכבי

ולא יפה שאתה מסתיר את העובדה, שרוב גדולי הדור קבעו שזה עדיף ממטפחת

החזון איש: "לפאה יש יתרון"!

מרן החזון איש, סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א (חלק ב' פ"ח אות ט'). כמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.

ובספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב) מובא: "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו"א]... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת".

הגר"ח קניבסקי: "בוודאי לא היו עושים דברים שאינם לכתחילה"!

מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

ובספר מאיר עוז (סימן ע"ה) הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א: "וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה".

וכן מובא בספר "אורחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ג): "אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית".

הגרב"צ אבא שאול: "העדיף את הפאה וכך הורה לנשים אחרות"!

מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים:

בקונטרס "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח) מובא, "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות" (עיין בשו"ת אור לציון חלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, שם התיר במפורש).

ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בקונטרס הנ"ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף.

ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: "והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים".

התיר פאה במפורש בספריו!

ולאלה הממציאים בשמו שאסר ללבוש פאה, יעויין בשו"ת אור לציון חלק א' סימן י"א, שם כתב להתיר פאה, וחזר על זה בחלק ב' (פרק מ"ה הלכה ט"ז - קונטרס אחרון, פסקי הלכות בקצרה) ושם כתב:

"ראה בספר אור לציון תשובות חלק א' או"ח סי' י"א, במה שנתבאר שם ליישב דברי הרמ"א שכתב שמותר לקרות ק"ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב"ם ומרן השו"ע".

הגר"ש משאש: "מצוה וחובה על הנשים להתקשט, ולא להתנוול ע"י מטפחת"!

מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז):

"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".

ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".

ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

הגר"ב זילבר: "יש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר"!

מרן הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת "אז נדברו" (חלק י"ב סי' מ"א):

"גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה".

הגר"מ שטרנבוך: "האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד"!

מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת דת והלכה (סי' א'):

"וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".

הגרמ"י לפקוביץ: "בתעמולה נגד פאה יש סכנה לעיקרי הצניעות"!

הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ בית הלל י"ט:

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

אבל התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".

הגר"מ פיינשטיין: "פאה נכרית יותר טוב ממטפחת"!

הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'), מעיד על דברי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:

"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".

והוסיף על כך הגר"י עבאדי שליט"א - "ופוק חזי שדבריו צודקים".

הגר"י טשזנר: "המטפחת הרבה פעמים מחליקה"!

הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:

"חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".

הגר"מ גרוס: "ללכת עם פאה גם בבית"!

מרן הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":

"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".

הגר"ג ציננער: "יש מעלה לחבוש פאה"!

הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז):

"ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".

ועוד כתב: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה".

ועוד כתב: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות".

ועוד כתב: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".

הגר"י קאפח: "הלואי וכל בנות ישראל ילבשו פאה"!

הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, מגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר':

"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".

וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".

מוהרא"ש: "טוב מאוד לחבוש פאה"!

הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב, בספר "שיחות מוהרא"ש" חלק ט':

"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ".

ובספר שיחות מוהרא"ש חלק י"ג: "בקרב הספרדים נוהגות רוב הנשים לילך רק בצעיף משי על השיער (מטפחת), והסכנה בזה, שהצעיף מחליק מהשיער, ואז נתגלות השערות. ואז טוב יותר לילך בפאה".

ובספר אשר בנחל (חלק ל"א, תשובה ה'-כ"ד): "כפי שהיום הולכות הנשים עם שערותיהן בלי תגלחת, ואזי חצי ראש בחוץ בגילוי שיער, בודאי עדיף ללכת עם פאה שיכסה את השערות לגמרי, וזה ברור מאד מאד".

"אין איסור לאשה שתיראה יפה וחסודה"!

וכתב עוד שם, "ומובא בספר "שמש ומגן" מהצדיק הקדוש רבי שלום משאש, זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר מדבר מאד מאד בעד חבישת פאה, אף שהיה חכם ספרדי, והוא מסביר בהגיון למה היום כן כדאי לנשים לחבוש פאה ולא מטפחת... שעדיף כי תלכנה הנשים בפאה, ולכל היותר הן תראינה יפה יותר, אשר אין זה איסור לאשה שתראה יפה וחסודה" (חלק ס"ב, תשובה י"ב-תקצ"ה). מצ"ב צילום מתוך קונטרס של הצדיק מוהרא"ש שליט"א "אשה צנועה"

הרבי מליובאוויטש זצ"ל: "לא להסתפק בכובע ומטפחת"!

"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה" (אגרות קודש להרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה).

כל נשי חב"ד, ללא יוצא מן הכלל, צריכות ללבוש פאה!

"מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).

אשה צריכה לשכנע את חברותיה ללבוש פאה!

"במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').

גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה!

"ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

הוראה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת!

"יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה" (שם).

הגר"מ אשכנזי: "אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה"!

וכך כתב הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א, רב ואב"ד דכפר חב"ד, במכתב מיוחד שפירסם:

"ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. ע"פ הוראות כ"ק אדמו"ר, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה, והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שע"י חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה".

כ"ג בטבת תשעב 16:47
מאור בטאשוילי

זה כשהמטפחת היא ללא רדיד

אל תסלף עובדות ! 

והמתירים לא התירו פאות כמו שיש היום (לחלק לא לכולם) שמרבים פריצות וזימה.

 

ג' בשבט תשעב 13:12
ספרדי טהור

לא נראה לי שהבנת בעצמך מה כתבת

יש מישהי היום שלובשת מטפחת עם רדיד עליה? חוץ מנשות השאלים?

רוב הנשים לובשות היום מטפחת שלא מכסה כראוי, ועל זה העידו כל הרבנים, שאמרו שעדיף ללבוש פאה, והובאו כאן.

ואם לדעתך זה פריצות וזימה, הרי עשרות עשרות של פוסקים חולקים עליך, וסוברים שאין בזה לא פריצות ולא זימה (כמו שאפשר לקרוא בדיון הזה).

ג' בשבט תשעב 13:45
מאור בטאשוילי

חחח לא הבנתי ?

יש מחלוקת מפורסמת וכו' ... וצריך לדעת שיש אוסרים ויש מתירים.

אבל מר כבודו ישאל את עצמו, המתירים, באיזה אופן התירו ??? 

האם מה שהולך היום ברחובות , זה מה שהתירו ? יש דרשה מפורסמת מהרב שבדרון זצ"ל שראה בחורה ברחוב וחשב שהיא בחורה ולא נשואה בגלל הפאה . . . היום הפיאות מרבות פריצות שנשים שמות פאות ארוכות (!) בצבע אחר (!!) ויותר יפות מהשיער האמיתי שלהם (!!!) . האם זה מה שהתירו המתירים ? 

הראו לי תמונה של הרבנית חיה מושקא עליה השלום אשתו של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל זיע"א וניתן לראות איזו פאה קצרה וצנועה הייתה שמה, וכלל לא דומה למה שמוכרים היום שזה ביזיון שאין כדוגמתו שאשתו של אברך נראית כדוגמנית ממילאנו או פריז ! ודבר פשוט כל המביאים לראיה את דברי הרבי מליובאוויטש שאם הפאה תלך אחורה מבושה לא תחזיר, זה רק למי שלא שמה רדיד תחת המטפחת. ועל זה ורק על זה אמרתי שלשיטת הרבי מליובוואיטש אם תשים רדיד אז זה יהיה בסדר..

ותבין היטב ותפנים, מה שהתירו, יש אופן שהתירו , ומי ששם פאה לא שם בצורה שהתירו וזה דבר שרואים בעיניים מי שיוצא לרחוב (אני בטוח שכבודו יושב כל היום בכולל ולא מסתובב ברחוב ורואה..) שהפיאות של היום פריצות ! 

בקיצור אני מאוד מרחם על נשמת מי שלוקח את דברי הצדיקים הללו ומשתמש בזה להתיר את הפאות של היום דווקא (!!!) ש 99.8% מהם פריצות !

אבל יקירי, הכל בטל ומבוטל לפי פסק מרן פאר ישראל שליט"א רבי חכם עובדיה יוסף , שאמר וחזר ואמר וכתב ופסק והרעיש את כל העולם, שלנו , הספרדים (אולי אתה ליטאי אבל אני ממש לא רוצה להכליל) .. זה אסור בתכלית האיסור !!!

ג' בשבט תשעב 15:07
ספרדי טהור

במחילה מכבודך, הכנסת כאן הרבה דברים שאינם מדוייקים, מחוסר ידיעה

ע"פ דרשה של הרב שבדרון, שלא כתב שום פסק הלכה בנידון, ואמר בדרשתו ש"אשה נשואה עם פאה נראית לו רווקה",  אתה טוען שהמתירים לא התירו באופן שנשואה נראית בחורה רווקה... וזה לא נכון! זו בדיוק טענת האוסרים!

להלן פוסקים שאסרו פאה מסיבה זו (בדורות קודמים, שאז היה שייך מראית העין):

◄ מהר"י קצנלנבוגן, ראשון האוסרים: "ושלא יתקשטו בפאה נכרית, כי שיער באשה ערוה ולמראה עין יראה כאילו הוא שיער שלהם" (ספר י"ב דרשות, לפני יותר מארבע מאות שנה)
 
◄ תשובה מאהבה: "בזה נראין הן... כאילו יוצאות בשערות ראשן פריע פרעות בלי כיסוי כלל".
 
◄ ישועות יעקב: "וכיון שאינו ניכר (!) אם הוא משיער גופה או משיער נכרית".
 
◄ תפארת ישראל: "וקשה לי הרי אסור משום מראית עין, דמחזי כפרועת ראש".
 
◄ תורת שבת: "וכן הוא אצל פאה נכרית דנשי דידן, שאין אדם יכול להבחין (!) אם בשיער עצמה או בפאה נכרית היא מתקשטת".
 
◄ ר' שלמה קלוגר: "בזה הזמן הרבה פרוצות שהולכות בכוונה בשיער שלהן, א"כ אף ההולכות בפאה נכרית מה מהני זה, הרי הרואה לא יידע (!) ויסבור דשלה הוא" (לפני 200 שנה)
 
◄ ובספרו קנאת סופרים: "דהרי אי אפשר להכיר בלי הבחנה [=בלי להתבונן] אם הוא שיער שלה או של אחרת".
 
◄ שו"ת חסד לאברהם (לפני מאתיים שנה): "שנראה כאילו הולכות בשערות עצמן מגולות... שניהם דומין זה לזה ואין היכר כלל בין פאה נכרית לשערות עצמן".
 
◄ ברכת שלמה (דף ח', נדפס בתרפ"ח): "התחילו עתה ללכת בפאות העשוייין משערות קצרות תלויים באופן שאין ניכר כלל אם היא נשואה או פנויה, ונראה ממש כהולכת בגילוי שיער"...

וחבל שלא קראת את הדברים האלה, שכבר מופיעים כאן בעמוד הזה! כך שאתה חוזר על טענות שכבר נענו בהרחבה.

אתה טוען שהמתירים לא התירו פאות יותר יפות משיער. זה לא נכון! ומפורש בדבריהם להיפך!

וגם זה כבר הופיע בעמוד הזה... להלן כמה מדברי הפוסקים, שמוכח מהם שאין שום בעיה שפאה תהיה יותר יפה משיער:

◄ הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל (שו"ת רבי עזריאל חלק ב', אה"ע סי' ל"ו), כתב: "עתה אני שואל איזהו גבול ישימו בארוכת ורחבת הפאה, אתמהה" (משמע מדבריו שאין הבדל בין פאה ארוכה לקצרה)

◄ והגאון הספרדי רבי עובדיה הדאיה זצ"ל, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים וראש ישיבת המקובלים בית אל, בשו"ת "ישכיל עבדי" (חלק ז', אה"ע סי' ט"ז), כתב: "בדין פאה נכרית לנשים נשואות, אם דינה כמו שיער ראשה שאסור לגלותה משום הרהור, דלפעמים היא יותר יפה משיער ראשה ומייפה אותה יותר, ואתי לידי הרהור, וכן משום מראית העין, דהרואה נדמה לו שהן שערותיה ממש... קים להו לרבנן שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק בגוף האשה עצמה, היינו הדבר הדבוק בגוף הערוה עצמה, דאין שליטה להיצה"ר אלא בדבר שיש לו נפש חיונית, לא בדבר שאין לו נפש חיונית, ולכן בנתלש מגוף האשה, דניטל ממנו נפש החיונית, הרי פקע ממנו אותה הערוה שהיתה עליו בזמן שהיה דבוק בגוף האשה, דהרי הוא כפגר מת שאין להיצה"ר שליטה בו".

◄ וכן כתב מרן הגאון נר המערבי רבה של יהדות מרוקו, רבי שלום משאש ראב"ד ירושלים (שו"ת תבואות שמש אה"ע סי' קל"ח): "לא אסרו חכמים לאשה שתתייפה כל מה שתוכל, רק שיהיה בהיתר, ועל האנשים לשמור עצמם שלא יביטו בהם. ואם באנו לזה, הלא כמה נשים יפיפיות שאפי' יכסו ראשן במטפחת ובצעיף, הלא רק מחמת רוב יופיין יש גירוי יצה"ר, האם נאסור עליהם לצאת לשוק או נאמר להם לכסות פניהם כגויים כדי שלא יביטו בהם אנשים. וגם ישנם היום הלובשים איזה כובעים או מטפחות על ראשן יוצאים מן הכלל ובוחרין בזה יותר משערותיהן ויש בזה גירוי יותר מהשיער, האם נאסור להם? גם צורת המלבושים של היום נשתנו, ואע"פ שמותרים ע"פ הדין, יש בהם גירוי יצר שמייפין האשה מאד, האם נאסור להם? אלא ודאי כל מה שהוא מותר ע"פ הדין, בין אם תכסה בבגד, או בשיער, העיקר הוא שלא יהיה מגופה, הוי ליה מלבוש על ראשה, ואין לנו להיכנס אם הוא מיפה אותה או לא, דזהו ענין הגברים שחובתם שלא להביט, ואפי' תהיה מכוסה בכובע אין ראוי להביט".

◄ וכן כתב בתורת מנחם להגאון מליובאוויטש זצ"ל, בדרשה שנשא לפני כשישים שנה (תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד): "פאה נכרית הוא ענין שנוגע לבנים ובני בנים, לפרנסה ובריאות, כדאיתא בזוהר, שהדבר נוגע לבני חיי ומזוני... ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת, כיון שהיא יודעת שבנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר".

◄ וכן הביא בשמו הגאון רבי משה וינער שליט"א בספר "כבודה בת מלך", שיש להעדיף פאה על מטפחת, אפי' אם הפאה יפה יותר מהשיער הטבעי של האשה, וביאר זאת בתשובה שהשיב לו וזה לשונו: "הרי זה (שיער עצמה) פריצות ע"י גופה, וזו (פאה נכרית) ע"י דבר זר (דלבוש הראש דומה ללבוש הרגל וכו')".

◄ וכן כתב הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, בשו"ת אור יצחק אה"ע סימן ג':

"ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול. ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת.

והנה כתוב מפורש בגמ' (שבת צה.) ויבן ה' אלהים את הצלע, מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה אל האדם, ע"כ. הרי דהשערות כשהם קלועות הוי נוי, והרי היא מקיימת שני דברים, גם כיסוי הראש וגם שתיראה נאה, וכמו אלה שמכסות ראשיהן במטפחת או בכובע, וכידוע שגם באלה יש מכל המינים, יפים יותר ויפים פחות, ובוודאי שלא יעלה על הדעת לומר לאשה ללבוש מה שפחות יפה, וכל אשה עם הטעם שלה, והרי כל בנות ישראל בנות מלכים הן וראויות הן לאיצטלה היפה ביותר".

ועוד כתב, "ואף שיש פאה נכרית כזאת שבאמת האשה נראית בהם מנוולת על ידה, באופן שהשערות מפוזרות לכאן ולכאן ולכל ד' רוחות השמים, מ"מ הרי את ראשה היא כיסתה, והרי היא כלובשת בגד שמנוול אותה [שהרי אין זה שיער מחובר], וזה לא נוגע לדין כיסוי הראש".

◄ וכן כתב הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל (קונטרס "המשביר", אוסף תשובות מכת"י דף מ'): "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית". וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".

ועוד לפני מאות שנים, התירו הפוסקים פאה משיער טבעי יפה! והמקורות הובאו לעיל, ביניהם:

◄ הגאון רבי אהרן וירמש זצ"ל, רב ואב"ד בעיר מיץ, מתלמידיו הגדולים של בעל "שאגת אריה", בספרו "מאורי אור" (חלק "קן טהור" למסכת נדרים דף ל') כתב: "וגם החוש מכחיש, דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר. והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות. אלא על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה, ואינו תימהון דוקא במחובר. וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום. וכמה דברים שלא נגלו טעמם... אלא טעמם ונימוקם עמם".
 
◄ וכן כתב הגאון רבי סיני שיפפער זצ"ל בשו"ת סתרי ומגיני (חלק ב' סי' מ"ד): "וגם לחוש אחשדא שיסברו הרואים שהיא שערות עצמה היא חומרא גדולה, דכיון שיודעים העולם שיכולין עתה (בשנת תרצ"ב - לפני שמונים שנה) לעשות הפאה נכרית יפה כל כך שתיראה כשערות עצמה, אמאי נחשוד אותה". ועוד כתב, "דהפאה נכרית נעשית עתה בהדרת היופי".

יש הרבה גדולי דור ספרדיים שמתירים!

בניגוד למה שכתבת, המחלוקת בענין פאה, אינה מחלוקת בין ספרדים לאשכנזים. יש אשכנזים שאוסרים (בעיקר בדורות קודמים), ומאידך עשרות רבות של פוסקים ספרדיים מתירים.

המתיר הראשון של הפאה, היה ספרדי!

הפוסק הראשון שהתיר פאה נכרית והעלה נדון זה על שולחן הפוסקים, היה הגאון הספרדי רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, שנולד בספרד בתקופת מרן רבי יוסף קארו זצ"ל, בשנת רל"ב לערך, ובהיותו אברך צעיר גלה בגירוש ספרד (שנת רנ"ב) לארץ איטליה. בגאונותו העצומה, חיבר בצעירותו את הפירושים החונים על דף הגמרא, אשר הם לעיניים לכל לומדי התלמוד, הלא הם "עין משפט נר מצוה" המציין לכל הלכה ברמב"ם ולכל מצוה בסמ"ג, פירוש "מסורת הש"ס" המציין היכן מופיעים דברים מקבילים במקום אחר בתלמוד, ושם הובאו גם הערותיו והגהותיו על הש"ס, ו"תורה אור" המציין מה מקורו של כל פסוק המובא בגמ'. וכל התורה היתה מונחת בכיסו, כמשה בדורו. ובספרו הגדול "שלטי הגיבורים" על הרי"ף, הביא את דברי הראשונים, וחידש מדעתו חידושי דינים בהלכה, ושם במסכת שבת (סד:) כתב באריכות להתיר מסברא לבישת פאה לנשים נשואות, והביא ראיה וסמך לזה מהגמ' שם ומהגמ' במסכת ברכות (כד.), והניף ידו שנית בהגהות עין משפט למסכת נזיר (כח:).

ובדורו לא חלק עליו איש, ולא מצינו אף אחד מגדולי הדור ההוא שערער על מנהג הנשים לצאת בפאה נכרית. ובאותו הזמן, לפני כחמש מאות שנה, כבר רווח המנהג לצאת בפאה נכרית, כי הש"ג כתב "סמך לנשים היוצאות", ומשמע שהיו נשים רבות שנהגו כך בזמנו, ולכן ראה לנכון ליישב את מנהגן. ולאחר שהתפרסמו דברי הש"ג, נהגו כל הנשים הכשרות במדינתו לצאת בפאה נכרית, באופן שאין הבדל בין נשואה לבתולה, וכמו שהעיד הגאון רבי יעקב פארדו בספרו "אפי זוטרי" (על השו"ע אה"ע סי' כ"א ס"ק ט'. נדפס בשנת תקנ"ז), ובין דבריו כתב שם: "וכבר נתפשט המנהג בכל איטליה כדברי שלטי הגיבורים".

ורוב גדולי הדורות הבאים אחריו הסכימו עמו, מי בשתיקה ומי בפסק הלכה, כרמ"א שפסק כמותו ב"דרכי משה" סי' ש"ג, והביא דבריו בשו"ע סי' ע"ה, וגדולי מפרשי השו"ע והטור, הסמ"ע שפסק כמותו בספרו "פרישה" על הטור סי' ש"ג, וביאר את דבריו, והמג"א שהביא ראיה לדבריו בסי' ע"ה ודחה בתוקף את דברי החולקים. ואחריהם באו שאר הפוסקים החונים על השו"ע, ורובם פסקו להתיר בהלכה זו. ובכל דור ודור שהתעוררה בו הלכה זו, כתבו עוד ועוד פוסקים להתיר, עד המאספים לכל המחנה, משנה ברורה וכף החיים, ופוסקי דורנו, ובראשם נר המערבי סבא דמשפטים מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו.

האם אתה יכול לומר שכל אלה בטלים ומבוטלים לגר"ע יוסף שליט"א? הרי זה זלזול עצום בכבודם של ענקי עולם שהאירו את העולם בתורתם!

לסיכום: אנחנו לא פוסקים הלכה לפי איך נראתה אשתו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל. אלא לפי מה שהוא כתב. ובפרט שאי אפשר לדרוש מצעירה ללבוש פאה של אשה מבוגרת, ואין קשר בין הדברים. האם פאה מכוערת מותרת ופאה יפה אסורה?

אין גם איסור לאשה להיראות "דוגמנית". היא יכולה להיות יפה, במסגרת ההלכה. כמו שכתב הצדיק מוהרא"ש שליט"א:

"ומובא בספר "שמש ומגן" מהצדיק הקדוש רבי שלום משאש, זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר מדבר מאד מאד בעד חבישת פאה, אף שהיה חכם ספרדי, והוא מסביר בהגיון למה היום כן כדאי לנשים לחבוש פאה ולא מטפחת... שעדיף כי תלכנה הנשים בפאה, ולכל היותר הן תראינה יפה יותר, אשר אין זה איסור לאשה שתראה יפה וחסודה" (ספר "אשר בנחל", מכתבים, חלק ס"ב, תשובה י"ב-תקצ"ה).

אין גם איסור לאשה עם שיער כהה ללבוש פאה "בלונדינית". האם אשה שנולדה עם שיער כזה, היא פרוצה?

גם בפאות ארוכות, כמו שהובא כאן, הגדר הוא שאסור רק פאה בולטת ויוצאת דופן באורך שלה. ורוב הנשים לא לובשות פאה כזאת.

לכן הטיעון שהמתירים לא התירו וכו' אינו נכון, ובפרט שעשרות מתירים חיו ממש בימינו אנו, בחמישים השנים האחרונות, וראו את כל פאות ה"קאסטם" (=שיער טבעי אירופאי).

ג' בשבט תשעב 15:34
מאור בטאשוילי

רחמנא לצלן...

אני מדבר על תופעה שאישה מרגישה צורך להרגיש יותר יפה ולכן היא שמה פאה שיותר יפה מהשיער האמיתי שלה מתוך כוונה שיסתכלו עליה ויתבוננו בה...

תתן רשימה עוד יותר ארוכה, אני שומע למרן פאר ישראל שליט"א שאמר וכתב ואמר שזה אסור . 

כל המתירים תכתוב זה לא ישנה אצלי ואצל כל הספרדים כלום שאנחנו נשמעים להוראות מרן ! 

אולי בזה אלכוד את דמיונך, תנסה לחשוב על שרה אימנו... או שתתן לילדה הקטנה שלך דף ועט ותבקש שתצייר את שרה אימנו, היא תצייר אותה עם כיסוי ראש, או עם פאה ?

ג' בשבט תשעב 15:37
ספרדי טהור

גם זה כבר הובא בדיון הזה

ויהודה ענה על זה וכתב ששרה אמנו לא גלשה באינטרנט, לא דיברה בפלאפון, ולא קנתה חצאיות וחולצות של מותגים ידועים. אשה שתתלבש כמו שרה אמנו, בדור שלנו, תהיה יוצאת דופן, ותבלוט במלבושה הזר והמוזר. אי אפשר לקחת משרה אמנו רק את ה"פאה" שלא היתה לה, ולהמשיך ללכת בחצאיות וחולצות ונעלי עקב.

ואתה בוודאי יכול לשמוע לגר"ע יוסף שליט"א. אבל אל תדבר על "כל הספרדים", שהולכים אחרי פוסקים אחרים, כמו מרן הגר"ש משאש, הגרב"צ אבא שאול, הגר"ע הדאיה, כף החיים, הגר"ב טולדנו, ועוד ועוד רבים שהתירו פאה.

והתופעה שאשה מרגישה צורך להיראות טוב, זה לא רק לגבי פאה - אלא לגבי כל פרט לבוש.

ואדרבה, יש להביא ראיה להיתר הפאה מהא דאסור להסתכל בבגד צבעוני של אשה, דאיתא בגמ' (עבודה זרה כ:) "ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי' מכוערת, ולא בבגדי צבע של אשה... א"ר יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין על גבי כותל". וכתב רש"י, "לא בבגדי צבע של אשה - שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בהן שמייפין אותה ומהרהר אחריה"

(וראה עוד ביבמות (דף עו.) "אמר אביי: מעברינן קמיה בגדי צבעונין", ופרש"י: "בגדי צבעונים של אשה, והוא מהרהר באשה ונקרי").

ולמרות שזה גורם הרהורים ומייפה את האשה, וגם האשה לובשת זאת בכוונה שיסתכלו בה הגברים (כדכתב רש"י בפרשת ויחי עה"פ "בני אתונו": "וצבעונין הוא לשון סותה שהאשה לובשתן ומסיתה בהן את הזכר ליתן עיניו בה"), לא אסרו לאשה ללבוש בגדי צבע, וכן הביא הבית יוסף (או"ח סי' תקכ"ט): "ובפרק ערבי פסחים (קט.) תנו רבנן, חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל... ר' יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן, אנשים בראוי להם, ביין. ונשים בראוי להן, תני רב יוסף בבבל בבגדי צבעונין". וחובת הגבר הוא שלא להסתכל בזה. ורק בגד אדום נאסר ללבישה, מפני שהוא בולט לעין.

ג' בשבט תשעב 15:49
מאור בטאשוילי

מאותו דין של בגדי צבעונין של אישה אסורים בהסתכלות

כבודו שכח את ההמשך , שאכן אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אישה אפילו בחבל , אבל ההמשך הוא שאסור לאישה ללבוד בגד אדום (ויראת שמיים תחמיר בכל מה שבולט בעין).

נמצאת למד, שאמנם הגבר צריך לשמור על עיניו, אך האחריות על האישה גם כן שלא תגרום לגברים להתבונן בה. ובדיוק ההפך הפאה עושה שגורמת לגבר להסתכל אמנם ירא שמיים לא יסתכל, אבל למה לאישה כן לגרום לכך ? 

בקיצר זה דבר שנתון למחלוקת הפוסקים, כל הספרדים ויוצאי עדות המזרח נשמעים למרן פאר ישראל שליט"א שהזכיר וכתב והזכיר (יש לי דה ז'ה וו , רק מלכתוב זאת כל פעם) שזה איסור מוחלט ... ואני יכול גם להביא רשימות של עשרות פוסקים ספרדיים שאסרו את זה מהאחרונים ... אני מנסה להבין את הראש, ברגע שיש מחלוקת קיימא לן שירא שמיים יחמיר למה להיכנס לפינה המסוכנת הזאת  ? 

באמת זה נראה לך תקין שאשת אברך תיראה כמו דוגמנית ממילאנו ? ! 

רבותי כל מי ששולח לי הודעות פרטיות, אין לי אפשרות לקבל, יש לי כבר 10 הודעות כתוב ואני לא יכול למשוך, בפרופיל שלי כתוב את המייל תשלחו למייל לא פה באתר 

ג' בשבט תשעב 16:06
ספרדי טהור

בדיוק! בגדי צבעונין אסורים בהסתכלות, ולמרות זאת מותרים בלבישה!

למרות שבגדי צבעונין אסורים בהסתכלות, מותר לאשה ללובשן, והאחריות היא על הגבר שלא יסתכל (כל עוד לא מדובר בבגד אדום ש"צועק" למרחוק. כך כתבו הגאונים שהבאתי לעיל, וכך כתב הגאון רבי בנימין זילבר בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ז):

"אשה מותרת לצאת בבגדי צבעונין, אף שמדינא אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה, אפי' בתלויות בכותל... וכן ביו"ט משמחה בבגדי צבעונין, ולא אמרו שצריכה להתלבש בחוץ בבגדים שחורים. וכל הפרק במה אשה יוצאת המדובר באיסור יציאה בשבת בתכשיטין, משמע דבחול שרי ולא חוששין להסתכלות, דלאו ברשיעי עסקינן שמסתכלים בכוונה על נשים". עכ"ל.

◄ ועוד כתב, לחלק בין איסור הסתכלות לאיסור לבישה, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סימן מ"ח): "ומה שמעכ"ק [האדמו"ר מזוטשקא] שליט"א כותב פשיטא שגורם הרהורים רעים שאסור מן התורה "ולא תתורו" וכו', הלוא גם בגדי צבעונין של אשה גורם הרהורים ואסור להסתכל גם כשתולין בחוץ, והלא אין לך דבר שגורם הרהורים יותר מיופי האשה שע"ז נאמר בעיקר ולא תתורו, וגם אסור משום "ונשמרת" כמבואר בע"ז (דף כ') באשת איש אפי' מכוערת, ואפי' הכי נשים יוצאות בגילוי פנים".

מטפחת - כיסוי ראש שנוי במחלוקת

האם אתה חושב שמטפחת זה הידור לכולי עלמא? אתה טועה. רק מטפחת המכסה את כל הראש בשלימות, זה הידור, והנשים שלובשות כיסוי כזה, הן בודדות. אולי בעדה החרדית, כאשר הן מקפידות לגלח את ראשן וללבוש מטפחת מיוחדת. אך רוב הנשים, בכל המגזרים, לובשות כיסוי שאינו מכסה את כל הראש. עכ"פ לזמן קצר הוא מחליק. כדברי הרבנים שהבאתי והביאו כאן.

◄ אוסרי הפאה אסרו בזמנם את הפאה מטעמים שונים שלא קיימים בזמננו (ואם תרצה, אאריך כאן במובאות וציטוטים מתוך דברי הפוסקים, מדוע טעמים אלה אינם קיימים כיום, אפילו לשיטת הגר"ע יוסף). האיסור דאז היה "מדרבנן" – כמו שהביאו רוב האחרונים האוסרים.
 
◄ מאידך, איסור גילוי שערות הוא איסור דאורייתא, שלא תלוי בכל מיני טעמים דרבנן, ואינו משתנה לפי הזמן והמנהג, ואינו "דת יהודית" אלא "דת משה".
 
◄ אין שום מקור (!!) להתיר גילוי שתי אצבעות, את המתירים גילוי שתי אצבעות אפשר לספור על שתי אצבעות, והם: הגאון הרב משה פיינשטיין שהתיר בדיעבד (ואמנם מסיבה זו העדיף פאה על מטפחת כמו שהעיד בשו"ת אור יצחק סימן ג'), והגאון הרב עובדיה יוסף, שדבריו הובאו בילקוט יוסף אוצר דינים לאשה ולבת, ושם כתב, מהו טעם ההיתר? כיון שגילוי טפח מהראש אסור מדאורייתא, וגילוי פחות מטפח אסור מדרבנן, ואם רוב טפח מכוסה, ורק "פחות משתי אצבעות" מגולה, מותר (ולא מובן מדוע).
 
◄ דברי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל הובאו בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א' סי' נ"ח:
 
"ולכן לדינא אף שמן הראוי שיחמירו הנשים לכסות כדסובר החת"ס הואיל ויצא מפומיה דגאון גדול כמותו בין בדין הראשון בין בדין השני, ובדין השני הא איכא גם מעלה דצניעות דקמחית שכתב הד"מ, אבל פשוט שאלו הרוצות להקל בשני הדינים אין להחשיבן לעוברות על דת יהודית ח"ו, ואין להמנע אפילו לת"ח ויר"ש מלישא אשה כזו אם היא יראת שמים ומדקדקת במצות ובעלת מדות. אבל הוא רק ערך ב' אצבעות בגובה שהפנים הוא ערך אורך ב' טפחים ויהיה בצרוף פחות מטפח ויותר אסורה".
 
◄ והגר"ע יוסף החמיר יותר ממנו, וכתב להתיר בדיעבד גילוי פחות משתי אצבעות, כמובא בילקוט יוסף שובע שמחות, וכתב שם את טעמו כנ"ל.
 
◄ ואפילו על דברי מהר"ם אלשקר, שהתיר שערות חוץ לצמתן, כתב בשו"ת יביע אומר (חלק ד – אבן העזר סימן ג): "ודמי למ"ש מהר"ם אלשקר (סי' לה) להתיר במקום שנהגו הנשים לצאת בשערות שחוץ לצמתן. ע"ש. ואף שהצמח צדק מליבאוויטש בתשו' (חאה"ע סי' קלט), ובחי' הש"ס (פ"ג דברכות ד"ה ע"א) האריך לחלוק על המהר"ם אלשקר… בודאי שהנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן ע"מ שיסמוכו". והלשון "אין מזניחין אותן" בוודאי הוא לשון בדיעבד ולא לכתחילה.
 
◄ ומה שיש המזכירים את "מהר"ם אלשקר" וטוענים שע"פ דבריו אפשר להתיר גילוי הראש עצמו, אין זה נכון כלל, כי כל דבריו היו לגבי שיער שחוץ לצמתה, דהיינו שיער הצדעים וכיו"ב שאינו מתכסה ע"י המטפחת בשום אופן, ולא התיר מעולם גילוי מקצת שערות משטח הראש עצמו, וכמבואר בשו"ת דת והלכה סימן א':
 
"ובשדי חמד מביא עוד מספר "משא למלך" דקצת חכמים שלמדו בבחרותם ושנו ופירשו, רצו לפקפק בהסכמתם, ותלו עצמם באילן גדול המהר"ם אלשקר, אמנם טח עיניהם מראות מהשכיל לבותם, ותלו בוקי סריקי באיש אלהים קדוש, דכל השקלא וטריא שלו היא בשערות שיצאו חוץ לצמתן וכו' ולא בכל הראש או אפי' קצת שיער".
 
◄ ואכן, המעיין בשו"ת מהר"ם אלשקר יראה ש"משא מלך" צודק בטענתו, וזה לשון שו"ת מהר"ם אלשקר סימן לה:
 
"וכתב הרשב"א ז"ל בחדושיו בברכות זה לשונו, והא דאמר רבי יצחק טפח באשה ערוה ואוקימנא באשתו לק"ש, פירש הראב"ד ז"ל דאפשר במקום צנוע שבה, ועלה קאתי רב חסדא למימר דשוק מקום צנוע וערוה הוא אפי' לגבי בעלה, אף על פי שאינו מקום צנוע באיש. אבל פניה ידיה ורגליה וקול דיבורה שאינו זמר, ושערה חוץ לצמתה שאינו מתכסה, אין חוששין להם מפני שהוא רגיל בהם ולא טריד. ובאשה אחרת אסור להסתכל אפילו באצבע קטנה ובשערה ע"כ. וכן נמי כתב בעל אורחות חיים אבל פניה ידיה ורגליה ושערה מחוץ לצמתה שאינו מתכסה אין חוששין להם, מפני שהוא רגיל בהן. וכן שמעתי שכתב בעל המכתם. ואין זה צריך לפנים, דלדברי כולם אין בו צד איסור כלל, אדרבה, שהתירוהו בפירוש, ואפילו לק"ש, והעידו שנהגו לגלותו, ובודאי כי כן היו נוהגות בנות ישראל בימי חכמי המשנה והתלמוד ז"ל, ואפשר דאפילו בעודן על אדמתן, בזמן שבית המקדש קיים, כדאיתא בהדיא בפרק חזקת הבתים, דאמרינן התם עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט. מאי היא, רב אמר בת צדעא, שנאמר אם אשכחך ירושלם וגו', ופירש בעל הערוך ז"ל, דכתיב בתשובות כשהאשה קולעת שערה משיירת ממנו דבר מועט בין אזניה לפדחתה כנגד צדעתה, ומביאה סיד טרוף כשהוא חבוט, וטחה אותו שיער, ואינה קולעת אותו אלא מטילה כנגד פניה זה עושה בת עניים. אבל עשירה שורקתו בבשמים ובשמן טוב כדי שיתחברו שערות זו בזו ולא תהיה כאבלות ויתייפו ע"כ. וזה המנהג בעצמו הוא מנהג הנשים היום, שהאשה קולעת כל שערה ומשיירת שיער הצדעים יורד על פניה והוא הנקרא בלשון חכמים בת צידעא כמו שנתבאר".

◄ וההגדרה המדוייקת לחילוק בין שטח הראש (עיקרי השיער) לשיער שחוץ לצמתן, הובאה בשו"ת דת והלכה להגר"מ שטרנבוך, בשם החזון איש, וזה לשונו:

"ולפני הרבה שנים נתפשטה שמועה בעיה"ק ירושלים על אחד שם שהתיר גילוי שערות עד טפח, ונכנסתי לרבינו החזון איש זצ"ל ושאלתי אותו מהי דעתו בזה, והוא ענה מיד שכל השערות אסורין בגילוי מדינא, ואלו שיצאו חוץ לצמתן אסורין ממנהג ישראל דור אחר דור. ושאלתי אותו האם האיסור במקצת שערות הוא מן התורה, והשיב שכן, הדבר אסור מהתורה. ושוב ביקשתי ממנו לפרש מהו שערות שיצאו חוץ לצמתן, ואמר שהכוונה השערות בצדדין או במצח, אבל בראש גופא אסור מן התורה כל גילוי, ואמר לי שאוכל לפרסם דבר זה משמו".

ומכל מקום, שערות בודדות היוצאות חוץ לצמתן מותרות מעיקר הדין ואסורות ממנהג ישראל, ולא זה העדיפות של פאה על מטפחת – אלא גילוי שטח הראש עצמו.

◄ וכל זה, מבלי להיכנס לעצם העובדה הפשוטה, שהזכיר מרן הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל, שרוב הנשים המכסות עם מטפחת, למרות שסומכות על המתירים שתי אצבעות, מידי פעם מחליק הכיסוי מראשן ונראה שליש הראש! שזה לכל הדעות איסור דאורייתא:
 
"והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".

פאה בימינו - אינה דבר בולט לעין

גם פאה, וגם שיער טבעי, אינו בולט לעין בימינו, כשרוב הנשים הולכות בגילוי שיער. וכן כל הרווקות. דברים אלה הובאו גם בשו"ת יביע אומר (חלק ו' סימן י"ג):

"לכאורה נראה שמכיון שנשים אלה רגילות לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש, ודרכן בכך, אין בזה משום הרהור... וכעין מ"ש ראבי"ה (סי' ע"ו) דהני מילי בדבר שאין רגילות להגלות, אבל בתולה הרגילה בגילוי שיער לא חיישינן דליכא הרהור בכה"ג. וכן בקולה לרגיל בו. וכ"ה בהגמ"י (ספ"ג מה' ק"ש). ובמרדכי (פ"ג דברכות סי' פ'). וכן פסק הרא"ש והטוש"ע לגבי שיער בתולות... יש לחלק בין גילוי שוק באשה שלא הותר מעולם גם לבתולות פנויות, לשיער שהותר בבתולות פנויות, וא"כ י"ל דלא שכיח הרהור כ"כ בזה... והכי נמי לענין זה, ודוקא בזמנם שלא היו רואים אשה בחוץ שכל כבודה בת מלך פנימה, ובראיית אשה מיד באים לידי הרהור במחשבה שבלב, משא"כ עתה שהנשים עוסקות במשא ומתן, ומורגלות בינינו, ואין האדם מתפעל בראייתן ובשיחתן לבוא לידי הרהור... נשים שהורגלו לצאת לרה"ר בגילוי הראש, וכל אדם העובר ברה"ר יראה כהנה וכהנה, ואין הרהור מצוי כ"כ בזה מרוב הרגלן בינינו, אין בזה משום שיער באשה ערוה אע"פ שעושות כן שלא ברצון חכמים, דלגבי דידן הו"ל כבתולות שרגילות בכך".

בנוסף יש לציין בתגובה לדבריך, כי יש פוסקים רבים חוץ מהגר"ע יוסף, ויהדות ספרד אינה הולכת כולה אחר הגר"ע יוסף. גם אני לומד את תורתו הקדושה ושותה בצמא את דבריו, ועם זאת אני לא הולך כמותו בכל ההלכות, ולדוגמא, בכל מקום שחלק עליו מרן הגר"ש משאש, אני הולך אחרי הגר"ש משאש. יש בני תורה רבים, מיהדות מרוקו, שהולכים אחרי הגאון רבי שלום משאש, ויש רבים אחרים שהולכים אחרי הגרב"צ אבא שאול, ואלה רק המפורסמים, בוודאי שיש עוד פוסקי הלכה אחרים (גם יהדות תימן יש לה פוסקים משלה, וכו').

ג' בשבט תשעב 16:21
מאור בטאשוילי

אשריך

שכתבת על מרן פאר ישראל רבי חכם עובדיה יוסף - 'ולא מובן מדוע' , זה מצויין שאתה יודע שאתה לא מבין והצעד הראשון להבין, הוא לדעת שאתה לא מבין (ועיין בפירוש המהרש"א על 'יהיב חכמה לחכימין') .

יקירי, ראשית כתבתי שהאיסור ללבישה הוא רק בבגד אדום ולא סילפתי את ההלכה כלל. אבל למה זה קשה לך להבין ולהודות שפאות מעבר לכתפיים ובצבע בולט זה ממש ובדיוק כמו ללבוש חולצה אדומה ? אפילו יותר גרוע ! כי זה צועק יותר חזק מחולצה אדומה.

ברור, שחס ושלום אני לא בא לחלוק וכל אחד יעשה כהוראת רבותיו, אבל צריך לדעת שלאשכנזים התירו פאות עד הכתפיים ולא בצבע בולט !!! מעבר לכתפיים לא התירו.

וכל ההיתר הוא אך ורק לאשכנזים !

אשה נשואה שעל פי הדין חייבת לכסות ראשה, אסור לקרוא קריאת שמע ולברך כנגדה כשהיא נמצאת בביתה בראש מגולה, ואפילו היא אשתו. ואם היא לובשת פאה נכרית לראשה, אף על פי שאין לאשה נשואה לצאת לרשות הרבים בפאה נכרית, מכל מקום בבית מותר לקרוא קריאת שמע ולברך כנגדה [ילקוט יוסף, ספר פסד''ז, עמוד תרנו. שאר''י ח''ב עמוד רטו] .

אם אתה רוצה שאני גם יעתיק לך את הפוסקים הספרדים ראשונים ואחרונים שאוסרים, אז יקירי אין לי זמן אני לומד למבחנים באוניברסיטה, אפשר לראות ביוטיוב 'משאת קודש ממרן פוסק הדור' שמדבר על כמה חמור האיסור לספרדים (והאמת גם לחלק מהאשכנזים).

תודה על האמת ! זה יותר גרוע מחולצה אדומה כהשפאה היא ארוכה וצבעונית 'פסים' בלשון העם

ד' בשבט תשעב 19:15
ספרדי טהור

ידידי היקר, תקרא מה כתב 'יהודה המכבי' בתגובה למטה

רצוי שתעבור על כל התגובות בדיון הזה, כי אתה חוזר על דברים שכבר נדונו באריכות...

בתגובה למטה ביאר יהודה באריכות מה היסוד לאיסור פאה פרוצה - כמו בגד אדום וכמו כל דבר בולט ויוצא דופן, ולכן אם הפאה באורך מוגזם, והתסרוקת יוצאת דופן משאר התסרוקות, (לא מדובר על אשה עם פאה בין עשרות נשים עם מטפחת) הרי זה אסור, ומה שכתבת "מעבר לכתפיים לא התירו", אין לזה שום יסוד בהלכה (רק תקנונים שונים - שלא ברור מה מקורם ומי ניסח אותם, והכלל הוא שפוסקים הלכה לפי הכתוב בספרים, פסק הלכה מנומק).

ומה אתה רוצה שאני "אודה על האמת", אני לא פוסק הלכה! ופוסקי ההלכה, גדולי הדור, התירו פאה, ואמרו שאין דינה כבגד אדום, כי שיער אינו בולט ויוצא דופן בדורינו, אלא אם כן התסרוקת בולטת מאוד!

כמו כן, ברשימת הפוסקים המתירים אתה יכול לראות עשרות פוסקים ספרדיים שמתירים, והראשון שהתיר פאה לפני חמש מאות שנה היה פוסק ספרדי שנולד בספרד והיה רב קהילת הספרדים (מגורשי ספרד) באיטליה, למה אתה חוזר וטוען שזה רק לאשכנזים אבל לספרדים אסור?

לגבי הגר"ע יוסף שליט"א: הוא אמנם אוסר, ומתיר רק לגרושה ואלמנה, אבל אתה צריך להבין שאין לאף אחד מונופול על התורה, וגם מי שפוסק תמיד כמו הגר"ע יוסף, צריך ללמוד את ההלכה בספרי הפוסקים, ולהכריע בעצמו, אולי המתירים צודקים והאוסרים טועים, או להיפך, כמו שכתב מרן הגאון הרב שלום משאש זצוק"ל, רבה של יהדות מרוקו:

"רבני ודייני הספרדים ואבות בתי הדין בארץ ובחו"ל, כולם נשיהם יוצאות בפאה נכרית, ורק מעט מזעיר מהאברכים הספרדים של היום, או מחמת עניים או מחמת תמימותם, קיימו "ויאמר לאוסרים ה' עמכם" ונמנעו מזה, ומובטחני שעוד זמן גם הם יפקחו עיניהם ודעתם ויחזרו ללבוש פאה נכרית".

ובתשובה שכתב לאחר מכן, ביאר את כוונתו בדבריו הנ"ל: "וזהו שאמרתי שהתלמידים הם תמימים... נתכוונתי לומר שעדיין לא הגיעו להכריע בעניני הלכה, וכל מה שאומרים להם קדוש. ואמרתי, שבעוד זמן יפקחו עיניהם להעמיק ולדעת האמת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ויבואו גם להתיר, ויעמיקו לראות שכל טעמי האוסרים פג טעמם ונס ליחם". עכ"ל.

וכל ת"ח צריך לשאוף להכריע בעצמו מתוך דברי הפוסקים האחרונים כמי ההלכה, ורק בדין המסופק עליו ואינו יודע להכריע, ישאל את הפוסק המקובל עליו. וראה במשנה באבות (פרק א' משנה ט"ז): "עשה לך רב", ובפירוש רבינו עובדיה מברטנורא: "אם בא דין לפניך ונסתפקת בו, עשה לך רב".

וראה בגמ' (ראש השנה יד:), "לעולם הלכה כדברי בית הלל. והרוצה לעשות כדברי בית שמאי - עושה, כדברי בית הלל - עושה. מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר והכסיל בחשך הולך. אלא, אי כבית שמאי בקוליהון ובחומריהון, אי כבית הלל בקוליהון ובחומריהון". ופירש רש"י שם: "מקולי בית שמאי כו' - בעירובין מפרש לה במחלוקת אחת, שיש מקום שנוטין בה דברי בית שמאי להקל, ויש מקום שנוטין בה דברי בית הלל להקל, כגון, כמה חסרון בשדרה שלא תטמא באהל, בית שמאי אומרים: שתי חוליות, ובית הלל אומרים: חוליה אחת, וכן לטרפה, נמצאו דברי בית שמאי מקילין בטריפה ואומר עד שתחסר שתי חוליות, ובית הלל מחמירין בה ומקילין לענין טומאה, לומר שכיון שחסרה חוליא אחת אינה מטמאה, והאוחז בזו קולי בית שמאי וקולי בית הלל - רשע, שהרי דבריו סותרין זה את זה כדי להקל [ודוגמא לזה בימינו אנו, באדם המאחר להכניס את השבת כדעת ר"ת, ומקדים להוציאה כדעת הגאונים], והאוחז בחומרי שניהם - כסיל בחשך הולך הוא, שאינו יודע להבחין על מי לסמוך, אבל בשתי מחלוקות שהקילו אלו בזו ואלו בזו - אין כאן לא משום רשע ולא משום סכלות, דסבירא ליה בהא כבית שמאי ובהא כבית הלל".

וראה בתשובת הר"י בן הרא"ש בשו"ת "זכרון יהודה" (סי' נ"ד), הובאו דבריו בספר "עין יצחק" להגאון רבי יצחק יוסף שליט"א (חלק ג' עמ' נ"ה), ש"אין חיוב לילך אחר חכם אחד, וגם במיעוט נגד רבים יכולים לנהוג כדעת המיעוט, דהפס' אחרי רבים להטות אינו מדבר אלא בדין שנחלקו בו רבים ויחיד שנעשה כרבים, אבל מי שמחבר ספר בענין דינים והוראות, שאם רובו כדין נלך אחר כולו, חלילה וחס, שאין לך אדם, אפי' בזמן הזה שהלבבות אטומות, אם נפתחו קצת בתלמוד ויחבר חיבור בו, שלא יהיו רוב פסקיו כדין, ובמיעוטו שטעה יש חורבן עולם להטות משפטים וחוקים ולעבור על כריתות ומיתות בית דין. וראה עוד בלשונו שם, דמשמע שאי אפשר לנהוג בכל ההלכות כחכם אחד, דשמא פעם אחת טעה" [ע"כ לשון "עין יצחק" שם. וכתב שעכ"פ אין ללמוד מזה לפסוק כנגד השו"ע, שהתקבלו הוראותיו].

ות"ח שעיין בהלכה אחת בספרי הפוסקים, ונראה לו לחלוק על רבו שרגיל לפסוק כמותו, או אפי' על גדול הדור, הרשות בידו. וראה מה שכתב הגאון הגדול רבי מנשה קליין שליט"א, אב"ד אונגוואר, בשו"ת "משנה הלכות" (חלק ח' סי' קל"ז), אחר שטענו אז כנגדו מדוע חלק על גדול הדור בהלכה אחת, וזה לשונו: "בדין אם מותר לחלוק על גדול הדור, או מישהו אחר שגמרו בדעתם שהוא מגדולי הדור, או ראש ישיבה שלו, או אדמו"ר מחסידים. והרבה תולים עצמם בקרא ד"לא תענה על רב לנטות" (משפטים כ"ג ב'), ודייקו מינה שאסור לחלוק על גדול, ולכן אם מישהו חולק בהלכה על גדול, או למי שהוא נחשב בדעתם לגדול, או ראש ישיבה, או אדמו"ר, הרי הוא עובר בלאו זה דלא תענה, ורואים בזה גם בזיון התורה, שמבזים גדול הדור, או את רבם, וממילא מותר לבזות אותו הת"ח החולק, אפי' יהיה צודק במחלוקתו, אבל הרי עבר על "לא תענה", וכל שכן שאין הלכה כאותו החולק, שהרי אסור לחלוק על גדול הדור, והלכה כמותו, שמן השמים מסכימים כן".

"והנה פשוט שהאומר כן הרי הוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, דהלכה פסוקה היא דמותר לחלוק על רב וגדול... ואפי' על אביו ורבו מותר, וחובה איכא לחלוק ולברר האמת, וכמש"כ רש"י (חגיגה ג:) עשה אזנך שומעת ולמוד, ודע דברי כולן (המטמאים ומטהרים, האוסרין ומתירין, הפוסלין ומכשירין), וכשתדע להבחין אי זה יכשר, קבע הלכה כמותו, ע"כ. וכן מצינו ברבינו הקדוש שחלק על אביו בכמה מקומות, ומר בר רב אשי כתב על אביו רב אשי "הא דאבא דקטנותא הוא", כלומר שאמרה כשהיה קטן ולאו הלכה היא (עיין גיטין כט:). וכן כתבו כל הפוסקים להדיא... ועוד שהוא מבואר בכל התורה כולה, וכל החולק על זה כחולק על השכינה ורוצה ח"ו לבטל תורת משה רבינו ע"ה, שיש לכל תלמיד ותיק חלק בתורתינו הקדושה, וחייב להגיד דעתו כפי מה שהראו לו מן השמים. ואני דן אותם לכף זכות, שמחמת שלא למדו הלכה, לכן טעו בטעות גמורה כזו, ולא די שהם טועים, אלא שרוצים לכוף אחרים לילך אחר טעותם, והרי הם ח"ו בכלל מחטיאי הרבים שמונעים רבים מללמוד תורה ולברר האמת וללבנו, כאשר ניצטווינו לצרף וללבן הדברים כנתינתם מסיני".

"וקרא ד"לא תענה על רב" דוקא בב"ד ובשעת הדיון נאמר, ובזמן הזה ליכא דין דלא תענה על רב לפי גדולי הפוסקים... דליכא בזמן הזה גדול שאסור לחלוק עליו. וחוץ מזה, אין הפירוש דלא תענה על רב להזהיר את הקטן שלא יחלוק על הגדול, אלא שלא יאמר דעתו קודם שיאמר הקטן באופן שהקטן יירא מלחלוק על הגדול, כמבואר כל זה בפוסקים... ועתה הגע בעצמך, עיקר אזהרת התורה שהזהירה שלא לענות על רב, היתה כדי שלא יירא הקטן מלחוות דעתו ולא ימנע מלחלוק, לפי שיחשוב מי הוא שיחלוק על הגדול, ולא תתברר האמת לאמיתה של תורה, וע"ז הזהירה התורה על הגדול שלא יאמר דעתו קודם, כדי שיבררו האמת ויצרפו וילבנו הדברים על בוריים ולאמיתה של תורה. וא"כ כל שכן המונעים ת"ח מלחוות דעתם ומאיימים עליהם בשטויות והבלים, שזה בזיון גדול ועבירה גדולה, והם הם המבזים התורה ולומדיה, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה, ועוברים על רצון הבורא שרצה שהת"ח יאמרו כל אחד דעתו כפי מה שהורוהו מן השמים, כדי שיצא הדין לאמיתו, כי זה עיקר רצון הבורא". עכ"ל.

וגם הביא שם תשובה מהגאון רשכבה"ג רבי משה פיינשטיין זצ"ל, שכתב לו בזה הלשון: "הנה מה שהתנצל כת"ר במה שחולק עלי בדבר הלכה, הוא למותר, כי כן דרך התורה שצריך לברר האמת. וח"ו לשתוק מי שסובר שאינו כן, בין לקולא בין לחומרא... דאדרבה אסור לו לשתוק... וגם מסתבר שאין בזמן הזה דין גדול ומופלג... לכן אף אם יחשיב אותי כת"ר לגדול, רשאי לחלוק, וממילא מחוייב לומר דעתו ואין צורך להתנצל". עכ"ל.

ומה שכתבת שהגר"ע אסר ללבוש פאה והתיר לקרוא ק"ש כנגדה, זה אחת הקושיות על שיטתו, הכיצד אפשר לומר שפאה היא פריצות, וערוה היא כמו שיער, ומאידך להתיר לקרוא ק"ש כנגדה?

מצ"ב דברי רבי נחמן מברסלב: "אם יש פוסק אחד, אפשר לסמוך עליו"

ד' בשבט תשעב 21:26
מאור בטאשוילי

טוב בוא נשים ת'דברים על השולחן

בוודאי שכל אחד יכול לחלוק על גדול בישראל והדבר ברור כל עוד מביא סימוכין לדבריו.

ובאמת ידוע מה שכתב הרב משאש זצוק"ל אבל במחילה מכבוד תורתו, נראה לי שהרב זצוק"ל זיע"א חשב שכולם בדרגה שלו ולכן כתב וחייב הגבר לשמור על עיניו והחובה היא על הגבר... 

אבל הרב משאש עליו השלום נפטר לפני הרבה שנים ואולי לא הכיר את ירידת הדור ולא ראה לאיזה כיוון הדור הולך , ואני שמעתי מחבריי שאמרו שהם מסתכלים על נשים נשואות עם פאות כי הם 'יפות' ....

בקיצר יקירי , להלכה, שאלתי את כולם, שאלתי את הרב יצחק יוסף, אמר אסור, שאלתי את הרב מאזוז אמר אסור, חברים שלי שאלו את הרב מוגרבי אמר אסור, הרב דניאל זר אמר אסור, הרב ארוש אמר אסור... והרשימה עוד ארוכה..הרב עובדיה ידוע מה דעתו ........................................שאסור !

אתה רוצה לנהוג כמו הרב משאש זו זכותך המלאה ומותר לך, אבל אני עומד מאחוריי מילותי שאתה מסתמך על דברים שלא שייכים בדורנו... אדרבה מישהו השמיע לי שיחה מפחידה של הרב ווזנאר בנושא...ושל הרב אלישיב שלחו לי במייל קטע וידאו שאומר אסור... 

אתה רוצה לסמוך , תסמוך, אבל תדע שאתה סומך על מקילים במחלוקת מאוד מדוקדקת וקשה ...... לא משהו אידאלי שהולכים בו לפי המקילים , אבל שוב פעם זו זכותך. אני בעז"ה שהקב"ה יזכה אותי לזיווג ולילדים צדיקים אני לא יסכים בשום פנים ואופן שאשתי או מי מהילדות שלי ישימו פאה. אתה תעשה מה שאתה מוצא לנכון, רוצה ללכת לפי הרבנים האשכנזים, הרשות בידך...

ד' בשבט תשעב 22:06
חב"דצקער

מתפלא עליך!

וודאי שמעתה על הרבי מליובאויטש שחי בדור האחרון, ה'תשנ"ד לפני 17 וחצי שנה.

והרבי אמר באופן ברור על עניין הפאה!!! כפי שכמה מכאן הביאו מקורות על כך.

אני לא הולך לשכנע אף אחת ללכת עם פאה אם הרב שלה אמר אחרת, אבל מי הרשה ללוחמים נגד הפאות להגיד כל מיני עונשים שיה למי שהולכת עם פאה שזה שטויות, כי הרבי ברך את מי שהלכה עם פאה.

ובקשר לרב משאש, מעניין שאתה אומר שהרב מאשאש לא חי בדור שלנו והוא עוד מהדורות הקודמים וכו' , הרי הטענה המרכזית נגד הפאות שאמותינו לא הלכו עם פאות, אבל אז... זה לא היה הדור שלנו...

לסיכום: החברה החרדית לא רק צריכה להתחזק בצניעות, אלא גם באהבת ישראל ומצוות של בין אדם לחברו, לצערי נתקלנו בהרבה גנבים עם פאות וזקנים, כמו קבלנים וכו', אז שלא יגידו על כל צרה שהיא באה רק מאות וכו', יש עוד הרבה נקודת שאנו צריכים להשתפר!!!!

משיח נאו!!!

ד' בשבט תשעב 22:20
N770

תשובה יפה!

אהבתי...

ד' בשבט תשעב 22:26
מאור בטאשוילי

אני מקווה בשבילך

שאתה לא מרהיב עוז בנפשך לדבר על מרן הרב עובדיה, ואמנם אינני יודע את אשר בליבך, אבל לטובתך אני מקווה שהזלזול לא הופנה כלפיו.

אני לומד גם תניא, גם ליקוטי תורה ויש לי חברותא בליקוטי שיחות, ואותו רב תלמיד חכם מאוד מפורסם בשיכון חב"ד בלוד, אמרתי לו, כבוד הרב מה שהרבי דיבר והתיר ככה הנשים מסתובבות היום ? והסברתי לו את הדברים ברצינות והסכים עימי... 

בקיצר עם ישראל צריך להיות צנוע ולהרבות בצניעות 'כי ד' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך והיה מחניך קדוש ! השמר לך פן יראה בן ערוות דבר ושב מאחריך" . 

ואמנם אינני גר בכפר חב"ד אבל הזדמן לי להיות שמה שהמרא דאתרא הרב אשכנזי שליט"א עשה נאום חוצב להבות איך חדר הפריצות למחנה שלנו והחל להנהיג שמה הנהגות של צניעות.... !

ד' בשבט תשעב 22:32
ספרדי טהור

מאור היקר, מרן הגר"ש משאש זצוק"ל נפטר לפני פחות מעשר שנים

איך אפשר לומר שהוא לא ראה וכו', כמו שטוענים על כל המתירים, הרי זאת טענת סרק...

ולא מובן למה שוב פעם אתה חוזר וכותב שהמקילים סומכים על רבנים אשכנזיים... רוב המקילים בדורנו (בחמישים השנים האחרונות) הם רבנים ספרדיים!

הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל - גדול חכמי מרוקו

הגאון רבי עובדיה הדאיה זצוק"ל - ראש ישיבת המקובלים בית אל

הגאון רבי יצחק אבוחצירא זצוק"ל - בבא חאקי, אחיו של בבא סאלי שהיום ההילולא שלו.

הגאון רבי חיים כסאר זצוק"ל - מגדולי חכמי תימן

הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל - מגדולי פוסקי הספרדים

הגאון רבי רפאל ברוך טולדנו זצוק"ל - מגדולי פוסקי מרוקו

הגאון רבי יוסף משאש זצוק"ל - מגדולי פוסקי מרוקו

הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הראשון לציון והרב הראשי לישראל הראשון!

ועוד רבים...

מצורפת כאן תשובתו של מרן הגר"ש משאש (וגם תשובת בבא חאקי) - אתה יכול לעיין בעצמך ולראות כמה פוסקים התירו, ספרדיים ואשכנזיים, ולראות אם הוא דיבר על "לפני הרבה שנים"... כשתשובתו האחרונה נכתבה בתשס"ג... וכתב שם:

"ובפרט שיש איתנו הרבה פוסקים מגדולי הספרדים גם כן שהתירו, הלא הם משפטי עוזיאל וישכיל עבדי וכף החיים שכתב שכן הסכמת האחרונים להתיר כדברי הרמ"א. ובספר שדי חמד אסיפת דינים אות ד' כתב שיש לסמוך על ש"ג ורמ"א ולבוש כי הם עמודי הוראה ועיני כל העדה עליהם וכו' ע"כ, הבאתי כל דבריהם בספרי תבואות שמש שם. והיום ראיתי שגם הגאון בן ציון אבא שאול שליט"א בספרו אור לציון (חלק או"ח סי' י"א) מתיר לכל הנשים לצאת בפאה נכרית לרה"ר. והליץ בעד ש"ג ורמ"א. ודבריו ברורים שם להתיר, ולא כמו שפירשו בהם איזה תלמידים שלא הבינו דבריו, ע"ש באורך.

ולכן נראה לי עיקר לדינא כמש"כ בספרי תבואות שמש שם, שהסומך על דעת המקילין כחו גדול ויש לו הרבה גדולים ספרדים ואשכנזים לסמוך עליהם. ומצוה רבה לפרסם ההיתר"...

וכל מה שהזכרת, זה בעצם שני פוסקים שכתבו בנושא, הגר"ע יוסף והגר"מ מאזוז שליט"א, הרב זר והרב מוגרבי והרב ארוש הם רבני קהילות, לא ידועים כפוסקי הלכה, הרב יצחק יוסף הוא בנו של הגר"ע והולך תמיד בשיטתו...
 
והרב וואזנר התיר פאה, כמו שכבר הובא בעמוד הזה, הדרשה המפחידה מדברת על פאות ארוכות, כמו כן הגרי"ש אלישיב, הוידאו כבר נדון כאן באריכות מופלגת.

ואם מישהו מרגיש שפאות גורמות לו הרהור, כבר ענו על זה פוסקי ההלכה, כמו שהובא כאן כמה פעמים ציטוטים מהגר"ב זילבר, שכתב שגם בגדי צבעונין מפורש שגורם הרהור ולא נאסר, וצריך לדעת מהיכן זה נובע - התעמולה נגד פאה, בספרים ועלונים וחוברות, דרשות וכו', כמו שכתב בספר "כפתור ופרח":

"התועמלנים המפיצים כאילו יש בפאות משום פריצות ח"ו, גורמים שאנשים מתחילים לחשוב שזה באמת כך, והדבר מפריע להם וגורם הרהורים ח"ו. אך אם ידעו האמת, שאין בפאות כלום ואינם אלא כמטפחת, זה לא יפריע כלל. וזה אחד מהמכשולים שגורמים מפיצי הכרוזים, ומסיבה זו גם אי אפשר לשכנע אותם שהפוסקים התירו את הפאה, כי מטבע הדברים הם השתכנעו שזה כך אחר שקראו את דברי הגנאי החמורים שהתפרסמו בנושא, ואיך יסכימו לדבר שהוא נגד ההגיון וההרגשה שלהם? אך למי שלא נשבה בתעמולתם, אין הבדל לדידו בין פאה צנועה למטפחת בענין זה".

והגאון המקובל רבי יהודה שיינפלד שליט"א כתב בשו"ת אוסרי לגפן (חלק ט' עמ' קע"ה ואילך): "ונשאר לדון רק בדין לפני עיוור, דמשום ירידת הדורות וריבוי הבעלי תשובה, טוענים רבים שהפאה גורמת להם הרהורים וההולכות בפאה מכשילות אותם. אבל באמת הניסיון מוכיח שהיום אדרבה, פנויות גורמות להם הרהורים יותר מאשר נשואות, מפני שנכנסים לדמיון אולי תסכים להינשא להם, וממילא אם נבוא לאסור משום לפני עיוור, נצטרך לאסור גם על פנויות לצאת לרה"ר, אפי' בצמות, ובפרט כמה נערות יחד שא"א להעלים עין מהן, וזו גזירה שא"א לעמוד בה".

ד' בשבט תשעב 22:48
מאור בטאשוילי

אח שלי תשמע טוב

לפני שהבאת את הציטוט של הבבא חאקי באתי להגיד שזה לא יפה לסלף דברי הצדיק ולהגיד לכתחילה שמותר , אלא שכתב בדיעבר שמותר . 

וחסד גדול עשית שהעלאת את זה ודקדק ומצא שכתב יש מקילים . 

שלומדים הלכה, יש דרך, יש כל מיני סוגים בהלכה.

וכן נוהגים, וטוב לעשות, המקילים יש על מה שיסמוכו וכו'...

תדקדק יקירי מהלשון של הרב שהתיר בדיעבד, יש מקילים, לא כתב שהוא מורה היתר ולא כתב שכן יש לנהוג, כתב שיש מקילים.

והטענה על הספרדים, כל מי שכתבת הסתמכו על דברי הפוסקים האשכנזיים הרשימה של הרבנים שאסרו ארוכה יותר מהרשימה שלך !!! 

אני לא מבין למה אתה כל כך מתעקש, כבר אמרתי אתה רוצה להקל, תקל !!!

אתה רוצה להחמיר תחמיר, אבל למה אתה כופה את הדעה שלך ??? לא רוצה לשים פאה ולא רוצה שכשהקב"ה ברחמיו יזכה אותי לזיווג לא רוצה שתשים פאה, אני מקשיב לדעת מרן הרב עובדיה יוסף שזה פריצות !!! דרך אגב גם דיברתי עם הרב תלמידים (מקובלים...) של הרב יעקב עדס ואמרתי להם מה דעתם על המחלוקת ואמרו לי שהרב עדס עצמו אמר שאנחנו לא נוהגים כן...

ובאמת אני לא צריך להביא פוסקים וכו', לי מספיק מרן הרב עובדיה...

אתה לא רוצה לשמוע לגדול הדור ? 

זכותך ...

אבל אל תכפה עליי לא לשמוע לו כי זה לא בסדר

ד' בשבט תשעב 23:10
ספרדי טהור

למה אתה חושב שאני כופה עליך?

אתה רוצה לנהוג כמו הגר"ע יוסף, זכותך! רק שים לב לא לזלזל בגדולי הדור שפסקו אחרת, ולא לכתוב שכאילו רק הוא גדול הדור וכל השאר בטלים ומבוטלים ח"ו. כל אחד לפי כבודו ומעלתו. ויש כאלה שסוברים שצריך "להחמיר" וללבוש פאה.

והבבא חאקי שכתב "יש מקילים", לא כתב שמותר בדיעבד. אלא בא להורות לשואל שיש מקילים ואפשר לסמוך עליהם. למה אתה כותב בשמו שזה בדיעבד? ועוד רצית לומר שאני מסלף עוד לפני שקראת מה הוא כתב!!

מי שמתיר בדיעבד, כותב במפורש: לכתחילה ראוי להחמיר, ורק בדיעבד יש להקל. על הגר"ע יוסף אפשר לומר שהוא מתיר בדיעבד, במקרה של שלום בית. אני מכיר אברך אחד שקיבל ממנו היתר בכתב, במקרה שכלתו לעתיד התעקשה שהיא רוצה פאה. והגר"ע יוסף כתב לו בכתב ידו שהוא לוקח על עצמו את האחריות, ומתיר לו להתחתן איתה, ושתלבש פאה... זה נקרא בדיעבד!

ושאר הפוסקים, התירו במפורש לכתחילה, ומרן הגרב"צ אבא שאול ומרן הגר"ש משאש גם כתבו שפאה זה הכיסוי המהודר ביותר.

ד' בשבט תשעב 23:27
אורן א

חפרתם!!!

י' בכסלו תשעד 16:48
חב"דצקער

ח"ו למה נראה לך???

איפה כתבתי נגד הגר"ע יוסף? רק אמרתי שלא יכפו על אף אחת דעות של רבנים אחרים, כל אחד הולך לפי רבו.

ובקשר לצניעות בחב"ד, זה ענין אחר, ואין לי וויכוח על כך שנשות חב"ד צריכות להשתפר (לא כווולן ב"ה, והבעיה היא לא רק בחב"ד), אין מה לעשות יש לנו עדיין יצה"ר והוא עושה הכל שלא נהיה מושלמים, זה באמת אחת העבודות הגדולות שכל אחד צריך לעבוד על עצמו.

וכל אחד צריך לפשפש במעשיו, מה הוא צריך להשתפר!!!

אנו צריכים להוסיף באור!! ורק ע"י כך החושך יעלם,

משיח נאו!!!

נ.ב. אם אתה לומד תניא, ספר איך זה משפיע על חייך!!!

ד' בשבט תשעב 23:38
אביב tkui
כל הכבוד
כ"ו בתשרי תשעד 22:47
איינשטיין

טיפשים.

הרעבע התחר פיאה נוכרית כי היא דבר צנוע בעיקרון.זה שיש מי שמתירה לעצמה ללכת עם זה איך שהיא רוצה זו בעיה שלה.פיאה היא הפיתרון האידיאלי לכיסוי ראש.בנוגע לאורך זה בדיוק כמו שאף אחד יאסור חצאית כי יש אפשרות שהיא תהיה קצרה
כ"ג באדר ב' תשעד 22:23
יהודה המכבי

אמת ויציב, ויש להוסיף על דבריך לגבי פאה ארוכה, שאין שום יסוד לאסור פאה "מעבר לכתפיים"

יש שהביאו ראיה שסתירת שיער היא פריצות, שבסוטה מצינו שהכהן סותר קלעי שערה, ופירש רש"י (סוטה ח.) "סותר קלעי שערה, מרבה בגילויה שסותר קליעתה", עכ"ל. והיינו שסתירת קלעי שערה הוא הדגשת הגילוי ביותר, והדגשה זו היא פריצות.

אולם אין זו ראיה כלל, כי שם מוכח רק שסתירת קלעי השיער הוא הדגשת הגילוי, אבל לא מבואר שם ענין אריכות השיער, והאם יש הבדל בין שיער סתור ארוך לקצר, וכמה הוא שיעור האורך המותר. וא"כ, מנלן לחלק בין פאה ארוכה לקצרה, כשכל אופן היא פרועת ראש ואין שערותיה קלועות. ובפרט ששם עיקר הענין הוא לפרוע ראשה ולנוולה, ולא רק להתיר קליעתה, ואין זה דומה לפאות זמננו שהן במראה מסודר.

וכן כתב הגאון המקובל רבי יהודה שיינפלד שליט"א בשו"ת אוסרי לגפן (חלק ט' עמ' קע"ה ואילך), וזה לשונו:

"נפק"מ למעשה משיטת המג"א וסיעתו, דאסור גם לבתולות לילך בשיער פרוע... וכפשטות השו"ע באה"ע, ולכן אוסרים על הנערות לילך בשיער ארוך המגיע עד הכתפיים ואינו אסוף. ויש להפליא על זה, שהרי המג"א לא חילק בין שיער המגיע עד הכתף ללא מגיע, ומה שנזכר ברש"י (כתובות טו:) ששערה פרוע על כתיפה (דכנראה משם לקחו גדר זה) כוונתו רק דכן הדרך כשסותרים הצמות, שמתפזר השיער על הכתף, אבל פשוט דגם מי שלא היה שערה ארוך כל כך, כשסותרת הצמות נקרא פרוע, וממילא כשפוסק השו"ע שלא תלכנה הפנויות פרועות ראש, אין חילוק בין ארוך לקצר, כל שהוא פרוע ואינו קלוע כצמות (או עכ"פ קשור יחד, שקוראים קוקו) אסור, ומה ההיתר היום. ואפשר דסבירא להו, דלעולם השיער אין בעצמותו ערוה (עכ"פ בבתולה), רק מנהג צניעות, והכל לפי המנהג, והמנהג כיום כעין פשרה בין המג"א לח"מ וב"ש ודרישה". עכ"ל.

וגם בדבריו צריך עיון, כי לא תירץ בזה כלום, ועדיין לא מובן כלל מהיכן לקחו שבתולות או נשואות בפאה נכרית אסורות לצאת באופן שהשיער ארוך מן הכתף. ולדרכו של ה"שבילי דוד" שפאה נכרית נפוחה אסורה משום שמבליטה את הלובשת אותה וגורמת למשיכת תשומת לב יתרה, לכאורה הוא הדין גם לאורך הפאה, שאם היא ארוכה באופן מוגזם ויוצאת דופן בין הנשים, הרי זה פריצות, אבל אם ארוכה באורך סביר כפי שנפוץ היום בין הנשים הכשרות, יהיה מותר לשיטתו.

וראה בדברי הגאון רבי שלמה הס זצ"ל, מגדולי הונגריה, בשו"ת "כרם שלמה", שכתב ליישב את הגמ' בכתובות (סו:), ש"נתעטפה בשערה" איירי בפאה נכרית, וכדבריו כתב הגאון רבי יהושע שלמה ארדיט מאיזמיר, בספרו "חינא וחיסדא". ולדבריהם, בוודאי לא מדובר בפאה קצרה, כי לא שייך בה כלל "נתעטפה בשערה".

גם לרווקה מותר ללכת בשיער פרוע

מה שהמג"א אסר לבתולות ללכת בשערות סתורות, הנה האחרונים חלקו עליו בענין זה והתירו, והביאם הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג'), שהעתיק את דברי המג"א וכתב ע"ז: "אולם בשיטה מקובצת (כתובות טו:) בד"ה וראשה פרוע, כתב וזה לשונו, פירוש: מגולה, וכך היו נוהגין לבתולה ולא לאלמנה. והא דאמרינן לקמן (ע"ב) ופרע את ראש האשה, מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפירוע ראש, י"ל דבנשואות קא מיירי. מליקוטי הגאונים. ע"כ. ומוכח דבתולה שריא לילך בפירוע ראש אף בשערות סתורות, דבכל גוונא קאמר. ורק החילוק הוא בין בתולה לנשואה. וכ"כ המחצית השקל באו"ח שם, שהמנהג שהבתולות יוצאות לרה"ר בשערות סתורות מקליעתן. וכ"כ המגן גיבורים. וכן ראיתי להישועות יעקב באה"ע (סי' כ"א), שכתב להוכיח במישור מדעת השטמ"ק שאין חילוק בין סתורות לקלועות, ושאף שהמג"א כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן ע"מ שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה י"ל שאף המג"א יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר".

ג' בשבט תשעב 15:41
פתח/סגור הכל
סקר
 תוצאות
חם בכיכר-TALK
חנה
היי. מה אומרים על השם יהודה לילד?
אמרו לי שזה יכול להיות לא טוב בגלל שזה דומה לשם הש
TheZionLion
ציד נאצים, האם מותר?
forevere young: אני קראתי הוא אחד הספרים המובילים רקק צריך לאחוז ראש
949
בנושא הסמרטפונים
אש בוערת: אם אתה באמת רוצה לשמוע אז:
shmuliyani
מדור בדיחות!!!
eti: יש אנשים שהם כמו יין לא בקטע שהם משתבחים עם השנים ...אלא,צריך לנעול אותם במרתף!
תלמיד מרן
דעת הרב אלישיב על פאה נכרית
safra: במקום להתווכח, קראו את הספר "חן וכבוד" של הרה"ג הרב ליאור עזרן שליט"א