"דוס מטומטם"

תסבירו לי בצורה הגיונית מה גרם לאישה מן המניין אשר איננה מכירה אותי ומעולם לא ראתה אותי, לצעוק לעברי "דוס מטומטם", על לא עוול בכפי. ירח טוקר הוכלל וזועם (מאמרים)

ירח טוקר | כיכר השבת |
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90, למצולמים אין קשר לכתבה)

בניגוד לתחומים רבים בחיים, בהם האדם יכול לשמור את דעותיו, מחשבותיו, אמונותיו ומעשיו לעצמו, כל חובש כיפה יודע שהוא חשוף לכל. כולם יודעים שהוא אדם דתי, חרדי, איש מאמין.

אגב, זו באמת אחת הסיבות לחבישת הכיפה על הראש, הכיפה כמו רבים ממנהגי ישראל נועדו להוות תזכורת לאדם שהוא לא לבדו בעולם ויש מעליו בורא, לשמש תמרור אזהרה ולמנוע מבני האדם להגיע אל המצבים השונים שאנו לא אמורים להגיע אליהם מבחינה מוסרית, ערכית והלכתית.

כל חובש כיפה גם יודע שאם הוא עוקף בתור בבנק, או נוסע מהר מדי, זה שמולו לא יראה את הנהג המהיר, או את האיש שעוקף בבנק, אלא את החרדי שעקף. הדתי שנהג שלא כראוי. אבל, למרות זאת, רק לעתים רחוקות ניתן להרגיש בצורה כל כך קיצונית, עד כמה הכיפה שעל ראשך יכולה לסמן אותך. להעיד עליך, ולקבוע בתוך רגע אחד בלבד, את כל מהותו של האדם שלובש אותו.

לפני ימים אחדים, שהיתי בחו"ל וכשהגעתי בשעת לילה מאוחרת לגבול צרפת, ביקשו השוטרים בגבול, לברר מהיכן באתי, מתי אשוב ומה מעשיי בצרפת. לאחר דקה או שניים בהם הציצו השוטרים ברכב והסתפקו אם לשאול עוד שאלות כדי לברר אם אני מבריח סחורות לצרפת או שאני סתם תייר מזדמן, הדלקתי את האור ברכב. אחד השוטרים קלט לפתע את הכיפה שעל ראשי ואמר לחברו, "אתה לא רואה שיש לו כיפה? תן לו לנסוע לשלום".

למחרת כששבתי לארץ קניתי מוצר בחנות כלשהי בירושלים וכשבאתי להעלותו לרכבי, בעל החנות הורה לי לחנות בפתח החניון. כשציינתי שאחסום את הכניסה לאחרים, ענה שהחניון שייך לו, וזה המקום היחיד בו ניתן להעמיס סחורה ושכך אעשה. דקה חלפה, ונהגת שניסתה להיכנס לחניון, ראתה אותי חוסם את הכניסה, ובמקום להמתין לרגע, או לברר מדוע אני חוסם אותה, החלה לצעוק לעברי, "דוס מטומטם, תשחרר את החניה".

עכשיו, העניין חייב בירור, הרי לא את הנהגת הישראלית הכועסת ולא השוטר הצרפתי מביקורת הדרכונים אני מכיר. מעולם לא נתקלתי בהם קודם. הוא ראה כיפה על הראש - האמין לי, כיבד אותי, שחרר אותי לדרכי. היא, הנהגת, הישראלית, הבחינה בכיפה וראתה מולה - "דוס מטומטם".

אפשר להאשים את הממסד הדתי בתדמית השלילית לה היא זוכה, אפשר להאשים את החיבור הקיים בין דת ומדינה, ואפשר להאשים את הפוליטיקאים וכמובן את התקשורת, אבל אנו חייבים, כולנו, לסנן את השיח הציבורי ולהבדיל בין האדם לבין השתייכותו האמונית.

לדעת שמתחת לכיפה יש בן אדם שחובש אותו, ואם צעיר חילוני מקלל את חברו - הצעיר הוא שקילל, לא החילוני. וכאשר בחור חרדי מתרחץ באנדרטה ממלכתית, הבחור התרחץ, לא החרדי.

העובדה שכל מקרה שלילי אשר נעשה על ידי חובש כיפה, מכתים את הציבור החרדי כולו, איננו הגיוני, ההכללה הזאת ש"חרדי עשה", "חרדי פעל", גורמת לנזק חברתי אדיר ולהעמקת הקרע בציבור כלפי החברה החרדית, אחרת תסבירו לי בצורה הגיונית מה גרם לאישה מן המניין אשר איננה מכירה אותי ומעולם לא ראתה אותי, לצעוק לעברי "דוס מטומטם", על לא עוול בכפי.

ההכללה והקטלוג הזה חייבים להיפסק. אנחנו לא חברה אחת, אנחנו בני אדם שונים, כל אחד, גם החרדים.

הטור פורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות"

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר