בראיון ראשון ובלעדי לעיתון 'מעריב' מספרת י,' האם שהציתה את ירושלים, על מחלת בנה הקטן, החשדות נגדה, הפגנות העדה החרדית, המעצר הטראומטי והשחרור המיוחל לביתה.
"השוטרים אמרו לי, 'את מבינה בכלל במה מאשימים אותך? את יודעת שהרבה שנים לא היה מקרה דומה לשלך? יושיבו אותך ל־40 שנה'! ואני הייתי המומה שמדברים אליי ככה. אני רגילה לסביבה שבה רק מכבדים אותי. לא מתוך גאווה אני אומרת, אבל הייתי האישה הכי תומכת במחלקה בבית החולים. וכשחזרתי הביתה והשכבתי את הילדים, קיבלתי טלפונים מחברות שהייתי צריכה לתמוך בהם", מספרת האם.
עוד מעידה האם ואומרת כי "התייחסו אליי בצורה מזעזעת. בכל רגע מישהו נכנס ושאל 'מי זו'? והחוקרים ענו, 'זאת הפושעת המפורסמת.' הסתובבתי וראיתי שכתוב על השולחן, 'תיק פלילי.' הרגשתי שאני הולכת להתעלף. מה יש לי עם פלילים בכלל? יש לי קשר עם כלים, עם כביסה, לא עם פלילים. לקחו אותי לטביעות אצבעות ולא רציתי לחתום. וכל הזמן העליבו אותי. אמרו, יאללה, תשימי כבר את האצבע יה פושעת. אמרתי לעצמי, אני צריכה לשמור גם על זכות הרגשות."
האם טוענת כי המשטרה לא גילתה התחשבות בהריונה המתקדם. "ישבתי בחדר המיון בחוץ על הספסל, עם אזיקים על הידיים והרגליים. הרבה אנשים מוכרים וזרים עברו מולי והסתכלו. לא הורידו לי את האזיקים, כאילו הייתי פושעת הכי מסוכנת. החוקרת נכנסה אחריי אפילו לבדיקת שתן. אמרה לי, תביאי את השתן בעצמך אל האחיות. היו לי אזיקים, אז הייתי צריכה ללכת עם השתן בידיים מעל האזיקים, כמו משלוח מנות, לאורך כל המחלקה. איזה בושות! כולם פחדו להסתכל. אפילו את העירוי הכניסו לי כשהייתי אזוקה בידיים. זה היה מזעזע."!
היא כמובן מכחישה מכל וכל שהרעיבה את בנה. "הילד היה חולה במחלה חיסונית, סוג של כשל אוטואימוני," היא אומרת. "הוא סבל מתת תזונה קשה, חום והקאות. אף אחד לא ידע מה יש לו. בבית החולים עשו עליו את כל הניסויים בעולם. מיליוני בדיקות שלא הצליחו לזהות את המחלה שלו. ואני התערבתי אצל הרופאים. לא ישבתי בשקט. בתקופה האחרונה כבר לא האמנתי להם. כל הזמן ביררתי מה עושים לילד, וכנראה שהם לא אהבו את זה."
הראיון המלא מתפרסם ביום שישי במוסף 'סופשבוע' של העיתון.
