עד כמה צריך להתייחס לסביבה בקשר לשידוכים?

עד כמה צריך להתייחס למשפחה ולסביבה בכל הקשור לנושא השידוכים? ולמה אותן 'דודות טובות' תמיד חושבות שהעיכוב בשידוך מגיע עקב בררנות ? מאמר שני בסדרה (שידוכים)

תובנות | כיכר השבת |
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

סביבה, זו מילה אחת לכל אחד ממכלול המעגלים החברתיים בהם אנו מוקפים.

האדם מחליף במשך היום כמה וכמה מעגלים חברתיים וההתייחסות צריכה להיות בהתאם לאופי הסביבה הספציפית.

המעגל הקרוב ביותר הינו המשפחה וגם בתוכו תתי מעגלים: משפחה בסיסית ומשפחה מורחבת.

משפחה בסיסית כוללת הורים, אחים אחיות. ההורים, כטיבם וטבעם של הורים מודאגים בדרך כלל, מלחיצים יותר או פחות, רואים את הדברים כך או אחרת אך מכנה משותף לכולם: הרצון בטובת הילד מנקודת מבטם. זו קביעה למעלה מן כל ספק גם אם לעיתים נראה אחרת.

ההורים, חשופים גם הם לסביבה, הם חיים על פי הפרמטרים שהסביבה טבעה ותובעת, והם נכנסים למתח ולחץ הגורמים לעיתים לתגובות ואמירות היכולות לגרום לויכוחים. היות והם הורינו וחויבנו בכבודם, בראש ובראשונה צריך לשמור על הציווי הזה גם במסגרת ויכוח.

יתרה מזאת, ראוי לנסות להבין אותם. הם גידלו ילדים מגיל 0, השקיעו את כל אונם ומרצם עד אשר הגיעו לגיל שבו הם מצפים לראות את הפירות, לרוות מעט נחת, ואז, בנקודה הזו בדיוק הם מקבלים את אחד האופנים של צער גידול בנים, אחד האופנים הקשים יותר משני אספקטים: 1) התוספת לכלל צער גידול הבנים במשך שני עשורים. 2) החשיפה: הפעם מדובר על משהו שהוא נחלתם של כל הסביבה, משהו שאי אפשר להחביא בבית, ילד בגיל X שכל שכן, ידיד, שדכן ודוד יודעים את גילו ומצבו.

ההורים הסובלים

ישנו סוג נוסף של הורים, אלה ה"סובלים" בדממה והלב-קשה לו ללב לראותם בכך. נכון, אבל.

החיים של כל אדם מורכבים משמחות וניסיונות, כל ניסיון הניתן לאדם ניתן עם היכולת לעמוד בו, וזהו ניסיון ככל הניסיונות הניתנים לאדם בחישוב מדויק למי מגיעות השלוחות. במידה והניסיון עם שלוחה חזקה לכיוון ההורים זהו חלק מתכנית החיים שלהם בלא קשר לילד.

יש לזכור: את הניסיון הקב"ה מביא, את עוגמת הנפש האדם עושה לעצמו. עוגמת נפש מניסיון זו אפשרות, זה לא מחויב המציאות.

"הלו, דודה יקרה, העיכוב מגיע מהקב"ה" (צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

המעגל הבא הוא המשפחה המורחבת ובתוכו ניתן לכלול את השכנים, הידידים והמכרים הרבים הצצים פתאום החל מגיל מסוים על קו הטלפון או ברחוב.

כל אותן "דודות טובות" הינם אנשים טובים באמת עם כוונות טובות למכביר, אך מה לעשות וגם הדרך לגיהינום רצופה היא...

על פי רב, אנשים אלו לא עמדו במצב דומה ונדמה להם כי רק בררנות יתירה עומדת בבסיס העובדה שאנשים טרם נישאו, הם חסרי ידע וחסר להם כנראה זמן לחשיבה.

ככלל, העדר יכולת/זמן חשיבה זו תאונה באופיים של אנשים, ואלו החסרים את החשיבה הזו ראויים לרחמים או חמלה, ואין צורך לשפוט אותם או את דבריהם.

היכולת לתת לדברים שנאמרו לחלוף ליד האוזן ולא לעבור דרכה היא יכולת נרכשת, הצורכת תרגול ומשתלמת גם ביחסים הבין-אישיים.

באדיבות אתר "תובנות בענייני שידוכים"

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר