לפני מספר שנים פורסם בעיתון הארץ טור דעה של אדם שהתיימר להיות מייצגו של הציבור חרדי במדינת ישראל.
באופן שהפתיע מאוד את קוראי העיתון האולטרה שמאלני ששונאים חרדים מתנחלים וכל מה שלא ערבי, פרט כותב המאמר המוכשר בדיוק על הנימים שהם כה אוהבים, ולמעשה אישר את הטענות הקשות ( והשקריות !) נגד שלומי אמוני ישראל, והלך יד ביד עם ההסתה כלפי כל מי שחובש מגבעת שחורה וכיפה שחורה תוך שהוא נותן לגיטימציה לטענות כי החרדים גזלנים, החרדים "אוכלי חינם", וכי למעשה החרדים חיים על חשבון האחר וכך כתב בין היתר : "איני סבור שיש אדם שחייב לממן את אמונתי. אין זה מוסרי שהציבור החילוני יממן את האברכים, או את הילודה הברוכה בקרב החרדים. אין דבר מקומם יותר מתופעה של קבלת סכום נדיב מידה של החברה החילונית, ויריקה בפניה. הציבור החרדי מתקומם נגד ערכי הציבור החילוני - הציונות, היצירה, הגיוס לצבא, השוויון בין המינים ועוד. עם זאת, אין לו היסוסים כלשהם בבואו לדרוש ולקבל מימון - שיעודד התגרות נוספת. הבה נהיה כנים. אין שום הצדקה שציבור חילוני יממן את הבזים לערכיו". ללמדך שכל החרדים חיים על חשבון החילוניים.
• ההתנחלויות הם שפיכות דמים: לטור המלא של דב הלברטל
באופן צפוי למדי זכה כותב המאמר לשבחים מפי קהל הבית של הארץ, ואם תשאלו מדוע אני נזכר במאמר הזה, הרי שהתשובה נמצאת באתר זה, שמפרסם את דבריו של דב הלברטל הפעם נגד המתנחלים כאשר אותו הלברטל הוא הוא כותב המאמר שהזכרנו נגד החרדים.
זו למעשה הטקטיקה של הלברטל, לא בטוח שהוא מאמין באמת בדברים, לא בטוח שיש מאחריהם אידיאלוגיה מוצקה והשקפת עולם מבוססת, אלא שעושה הרושם שהלברטל נהנה להיות זה שמטיף נגד החרדים, יוצא נגד המתנחלים, ובזכות הכיפה השחורה שלו הוא זוכה לפרסום רב יחסית במגזר החילוני ועוד מציג עצמו כמי שהיה מקרוב לגדול דור, לאהדה "במקומות הנכונים" ולאהדת התקשורת הישראלית – דב ליפמן תיזהר , הלברטל מאחוריך !!
קראתי את מאמרו המגמתי של הלברטל בעניין "ההתנחלויות = שפיכות דמים" ויש גבול לכמה שאפשר לסלף את תורת ישראל הקדושה, לקחת חלקי ציטוטים שברי דברים ולטעון שהם מייצגים את התורה בזמן שהוא מתעלם ממאות ציטוטים אחרים שדווקא כן נפסקו להלכה.
הרי היו אלה חז"ל שקבעו כי "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה" ( ספרי, תוספתא ע"ז ה:ב, ) הרי הייתה זו הגמרא שקובעת כי "כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה" ( כתובות דף קי עמוד ב) , הרי היה זה הנשר הגדול, מורינו הרמב"ם ( אליו גם יש לצרף את עמדת הראש, הסמג, הרטיבא, הרן נימוקי יוסף ועוד ועוד ) שקבעו כי "כופין את האישה לעלות לארץ ישראל ואם לא תצא בלא כתובה.... היא אומרת לעלות ( לארץ ישראל) והוא אומר שלא לעלות , כופין אותו לעלות..." , וכן פסק המחבר ( שו"ע אבן העזר אבן העזר עה:ג-ד) אלא שלמר הלברטל נוח להתעלם מכל הגדולים הללו – הוא הרי "עורך דין ורב חשוב" בפני עצמו...
במאמרו יוצא הלברטל נגד כל הפוסקים הגדולים שקבעו כי כיבוש ארץ ישראל דוחה פיקוח נפש, וטוען כי מדובר באידיאלוגיה קנאית, דומה לחמאס, שהרי היא מעמידה את העם בפני סיכון גדול, אלא שהלברטל, לא שם לב שאת האידיאלוגיה הזאת לא התחילו אנשי גוש אמונים בסבסטיה,אלא דווקא יהושע בן נון וכלב בן יפונה שנעמדו מול עם ישראל, עת לא רצה להיכנס לארץ בגלל פיקוח נפש וצעקו:" הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאוד מאוד: אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת, ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש" (במדבר יד– מומלץ להלברטל לעיין...)
יתר על כן, במובנים מסוימים – להבדיל כמובן- לא רק שהלברטל מתעלם מהצו המפורש הזה שהורישו לנו יהושע וכלב, אלא מתנהג ממש כמו המרגלים שהטילו מורא בעם, החלישו את לב ישראל, ופגעו באחדות העם.
את האידאלוגיה שלו מבסס הלברטל, על משפט אחד בגמרא העוסק באיסור למרוד בגויים, אלא שמעבר לעבודה שמשפט זה – להשכלת הקורא הלברטל ? – לא רק שמעולם לא נפסק להלכה אלא שכבר גדולי ישראל קבעו, שמדובר בשבועות שנתנו הא בהא תליא וכאשר הגויים הפרו את שבועתם והשתעבדו בישראל יתר על מידה הרי שברור שאין אנחנו מחוייבים לשבועה כלפיהם.
אכן, ברור שיש מחלוקת בעם ישראל וטוב שכך, אולם נדמה שהדברים הכה קשים של הלברטל, כנגד המתנחלים, נוער הגבעות, וכל מי שגר מעבר לקו הירוק( גם אם מדובר בעשרות אלפי חרדים...), לא נובעים מאהבת ישראל.
אכן יש גדולים שחלקו על עניין כזה או אחר אך תמיד עשו זאת בנועם, באהבת ישראל מתוך כבוד רב והערכה רבה למפעל ההתיישבות( כמובן שיש גם הרבה גדולים ואולי בעצם רוב פוסקי הדור שדווקא כן גיבו את אותו מפעל קדוש ומבורך) , אולם אצל הלברטל זה אחרת, ומלבד העובדה שהוא – בכל הכבוד הראוי - כלל לא ראוי וכשיר לפסוק, הרי שכל הנאצות והגידופים יש להם מטרה אחת למצוא חן בעיני השמאל.
ניחא אם זה היה רק כלפי מתנחלים עוד אפשר היה להחריש, אולם הלברטל הפך את ההשתלחות למקצוע וכפי שראינו גם הציבור החרדי ניזוק ממנו נזק רב.
ומילה אחרונה על "משיחיות והזויים", משפטים שהלברטל כה אוהב לשלב במאמריו כטענות כלפי כל מי שהוא לא מסכים איתו. במאמרו כותב הלברטל שהמתנחלים התנגדו להסכמי השלום הם ממש "משיחיים". מדהים שהדברים יוצאים מפי מי שצידד בהשקפת עולם שכדי להגיע לשלום יש למסור לערבים עוד ועוד שטחים, ולפנות עוד ועוד חלקים מארץ ישראל הקדושה...
אחרי שראינו את התוצאות שהתרחשו כתוצאה מהסכמי אוסלו ( אלפי נרצחים) ממסירת ערים שלמות לידי הערבים(אלפי נרצחים) ומגירוש גוש קטיף שהוביל למערכה האחרונה, הרי שנדמה שלרוב הקוראים די ברור, מי שהזוי ומשיחי (ככל שהמילה הזאת היא מילת גנאי....) הוא דווקא הלברטל, וחבריו מהשמאל שבמשך שנים הלעיטו את עם ישראל בחלומות שווא, בתקוות שווא, ובסופו של דבר החלומות הללו התפוצצו לכולנו בפנים אבל הלברטל ושכמותו מסרבים להמשיך להכיר בטעותם...