המדריך המלא: כך בוחרים מקצוע לחיים

איך בוחרים מקצוע, איך בוחרים מקום עבודה? הרבה מאוד פניות הגיעו בעקבות הטור הקודם שעסק במבחני אבחון לקראת בחירת עבודה. מסתבר שהבעיה חוצה מגזרים ועֵדוֹת, והיא מטלטלת אנשים בכל הגילאים. רוצים לדעת על פי מה תבחרו את מקצוע חייכם? תקראו בטור הבא והגידו "כן לסבתא"!

מנחם זיגלבוים | כיכר השבת |
אילוסטרציה. למצולם אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: שמוליק סופר)

הטור שהעליתי כאן בשבוע שעבר בעניין התאמה לעבודה, עורר הדים רבים מכפי ששיערתי. עשרות מיילים אישיים נשלחו אלי. רבים ביקשו הבהרות, עצות ואף הכוונה למבחני התאמה. בזה אחר זה גוללו אנשים את סיפור חייהם ואת הקושי שלהם בבחירת יעוד לחייהם. כפי שציינתי, אין מדובר רק בעבודה, אלא בביטוי נפש מובהק. כי עשיה מספקת ומשמחת, היא דוקא עבודה שמתאימה לנפש, וכן להפך.

בעקבות זאת פניתי לידידי הוותיק ד"ר משה רז, איש פתח תקווה וסיפרתי לו על הטור ועל התגובות. משה הוא פסיכולוג תעסוקתי, מהבולטים במכון תיל, ובעברו אף כיהן כממיין עובדים בבנק דיסקונט. הוא אף פרסם מאמרים רבים בנושא בבימות שונות. אין חולק על הידע והניסיון שצבר.

"אני בן 32 אב ל-3. אני מרגיש מבוזבז. אמנם אין לי הכשרה אבל אני יכול לעשות הכול. עבדתי בכמה תחומים אבל מתקשה להחליט מה מתאים. שום דבר לא סיפק אותי. אפילו ללימודים אני לא הולך כי אני לא יודע להחליט מה ללמוד. כל הזמן עם סימן שאלה".

(מתוך אחד המיילים שהגיעו בעקבות הטור. הפרטים שונו).

האומנם אתה מקבל את הקביעה של הפונה כי "אני יכול הכול"?

"אין דבר כזה", קובע רז בנחרצות. "לכל אדם יש מגבלות מסוימות. אמנם יש אנשים שמחוננים בתחומים רבים, אבל רוב האנשים טובים באופן מובהק בתחום אחד או שניים".

הגידו כן לסבתא

פרופסור אלחנן מאיר פרסם מאמרים רבים בנושא בחירת מקצוע, והוא קרא לשיטה שלו "כן סבתא". לא, לא מדובר על השבת תשובה חיובית לסבתא שלוחצת להיות רופא או עורך דין, אלא בראשי תיבות של סדרת גורמים המשפיעים על האדם בבחירת עבודה:

כישורים - האינטליגנציה של האדם, כישוריו שבהם הוא מצטיין, הם בהחלט גורם דומיננטי בהשפעה על בחירת המקצוע.

נטיות הלב – נטיות הלב של אדם משפיעות לא פחות על בחירת המקצוע.

סביבה - הסביבה בה האדם חי, משפיעה על בחירת העבודה. אם אדם רוצה להיות מציל בים והוא גר בדימונה, הצעת העבודה לא תוכל להתאים לו.

בריאות – אדם יכול לרצות עד מחר להיות במקצוע מסוים, אבל אם הבריאות שלו אינה מאפשרת זאת, זה לא ייצא פועל כמו שנכה לא יוכל להיות ספורטאי. הבריאות משפיעה גם היא על הבחירה.

תרבות – המסגרת התרבותית בה האדם חי ופועל. אדם לא ילך לעבוד במקום עבודה שאינו מתאים לו תרבותית, גם אם העבודה מתאימה לכישוריו. סביר להניח שחרדי לא ילך להיות ליצן, כמו שאדם שאינו שומר מצוות לא יעסוק בכתיבת סת"ם גם אם יש לו כתב יד יפה.

אישיות - האופי של האדם בהחלט משפיע על אופי העבודה. אדם חסר סבלנות לא יוכל לעבוד בשירות מול אנשים או ביחסי ציבור. אדם סוּפּר נחמד יתקשה לעבוד כל היום מול מסך המחשב. אדם בעל מעוף יתקשה לעבוד לאורך זמן בחדר סגור. אלו דברים שבהחלט משפיעים על בחירת עבודה.

אם ניקח בחשבון את כל הפרמטרים הללו, המסננת הופכת לצפופה. לא נשאר לנו הרבה לבחור...

"לכן צריך למצוא את הכלים במהלך האבחון כדי לעזור לו למצוא את התעסוקה המתאימה לו. אני סבור שלכל אדם יש את מקום-אופי העבודה המוכן ושמור לו, ועל אדם רק למצוא אותו ולהיכנס לתפקיד".

רז בהחלט סבור כי אם אדם לא מוצא עבודה, על פי רוב לקיחת האחריות תלויה בו, שכן סביר שכל אדם בחייו קיבל ושמע הצעות עבודה המתאימות לו, או אפשרויות למצוא עבודה מתאימה, והאדם פשוט לא הושיט את היד לקחתן מכל מיני סיבות. לא פעם אדם בבחירת עבודתו צריך לוותר על נוחות מסוימת כדי להשתבץ בעבודה אבל הוא פשוט לא מוכן לוותר על הנוחות. אם אדם גר בדימונה והוא רוצה להיות מציל בים, הוא לא יכול להתעקש שהים יבוא אליו. אבל הוא יכול לומר 'בסדר, אני אעבור לגור בחיפה או בנתניה ואולי בתל אביב, אלמד להיות מציל ואנסה להתקבל לעבודה, כי היא מתאימה לאופיי ולרצוני'.

יש ואנשים פשוט לא מודעים ליכולות שלהם, והם מחפשים מקצועות בתחומים שאינם מתאימים להם או לא אפשריים בעבורם - כמו מי שמחפש את האבדה תחת הפנס ולא במקום בו היא אבדה.

זהירות מעצות לא נכונות

הכלים המודרניים היום בדמות מבחני מיון, מבחנים פסיכוטכניים ופסיכומטריים, מאפשרים למאבחנים ללמוד על אופיו של האדם, לגלות בתוכו רבדים שלא הכיר בעצמו, ובכך לסייע לו בהתאמת מקצוע. מבחנים אלו בודקים למעשה שלושה תחומים מתוך ה"כן סבתא": כישורים, נטיות ואישיוּת. כולם רבדים בנפש.

למעט אנשים כשרוניים שהכשרון פורץ מהם, רוב האנשים לא יודעים במה הם מוכשרים ומה התחום המתאים להם. יש כאלה שמרמים את עצמם ויש כאלה שבאמת אינם יודעים.

משה רז סבור שרוב בני האדם בסתר לבם כן יודעים את התחום המתאים להם, רק שהם לא יודעים להגדירו. "כשמגיעים אלי אנשים לאבחון, מסתבר שאני לא מגלה להם את אמריקה. כמעט תמיד אני שומע 'רוב השנים חשבתי על כך' או 'זה מה שהרגשתי תמיד'. ויש גם: 'לא פעם אמרו לי שזה מה שמתאים לי'."

אם הם חשו, למה הם לא פעלו בכיוון?

כי יש המון שיקולים צדדיים מסביב שאינם שייכים, והם מכשילים את האדם. הנה דוגמה: באה אלי מישהי לאבחון והגענו למסקנה שהכי מתאים לה להיות ספרנית בספריה. זה הולם את אופייה ותכונותיה. אוהבת לקרוא, אוהבת להמליץ, ובחורה שאוהבת סדר וגם לעשות חסד. כשסיפרה על כך לאמהּ, הגיבה זו בנחרצות: 'השתגעת? זה לא מתאים לך! תחזרי אליו ותגידי שלא מקובל עלייך הפתרון הזה'. היא חזרה אלי ולבסוף הלכה ללמוד אחות רפואית. פשוט כי זה יותר התאים ל...אמא שלה. אני יושב עם אדם, הוא חושב אחרי זה עם עצמו, בטוח שהוא יודע מה הוא רוצה, אבל המשפחה או הסביבה מקצצים לו את הכנפיים. יש גם אנשים שהם יודעים מה שהם רוצים, אך האישה לא מאפשרת, או הרב שלהם מעכב אותם. כל אחד והסיבות שלו.

"קוראים לי מוטי אני בן 30 נשוי + 2. למדתי כלכלה בתואר ראשון, ומנהל עסקים בתואר שני. אני עובד שנתיים וחצי בחברת ביטוח, ולא מרגיש טוב עם עצמי. בכלל הלימודים בתחום הזה היו רק בגלל הציון בפסיכומטרי והדחיפה מההורים. אני לא מוצא מה התחום שלי ומה אני הולך לעשות בעתיד. זה מעצבן אותי ואפילו גורם למריבות עם אשתי שאומרת שאין לי אמביציות. אשמח אם תעזור לי".

(מתוך אחד המיילים שהגיעו בעקבות הטור. הפרטים שונו).

אבחון תחומי עבודה מסיר ספקות

אין עניין לשכנע אדם בצדקת תוצאות האבחון, אבל המטרה היא כן להביא את האדם להכרה להקשיב באמת לקול הפנימי שלו, בכל הקשור לבחירת עבודה. "אני לא מציע לאדם עבודות שלא יתאימו לו או שיהיו מופרכות", אומר רז. "לא אומר לאברך להיות ליצן על הבמה, אלא עורך התאמה בין האישיות לסביבה. לא פעם אני מציע לאדם ללכת לרב שלו ולהציג את תוצאות האבחון המקצועי שנעשה לו. מניסיוני, ברוב מכריע של המקרים, הרבנים מקבלים את חוות הדעת המקצועית".

האבחון יוצר פעמים רבות תחושת הקלה. "אין שמחה כהסרת הספקות", אמרו חז"ל. לא פעם אנשים מחכים שמישהו מ'בחוץ' יגיד להם מה נכון להם לעשות. "אני אומר לאדם שמקצוע ההוראה הולם את תכונותיו, והוא משיב 'אכן שנים חשבתי על זה ופתאום כשאתה אומר לי, אני כן מתחבר לזה'. אנשים רוצים גושפנקא ודעה סמכותית שהם צודקים".

"אני כנראה מסוג האנשים ש'מחפשים את עצמם' ולא מוצאים. לאחר החתונה למדתי מספר שנים ב'כולל' ונבחנתי ברבנות הראשית. זו היתה תקופה מדהימה, אבל כשזה הסתיים לא ראיתי את עצמי מסוגל לקחת משרה תורנית. מכיוון שתמיד נמשכתי לעסקים, החלטתי ללכת לכיוון וניסיתי את מזלי ביזמות עסקאות. כנראה שזה היה גדול עלי, כי לאחר שנה נגמרו לי הכוחות והרמתי ידיים. מאז אני מחפש כל מיני כיוונים ולא ממש מוצא.

"בזכות מהלכים מסוימים שעשיתי אני יכול להתפרנס אבל חסרה לי העשייה והסיפוק. מכיוון שאני כן אוהב עסקים, חשבתי לעבוד בתור מתווך עסקאות. אכן התחלתי לעבוד בתחום, אך פתאום אני מגלה שמאוד קשה לי עם זה; אני חושש להרים טלפון לאנשים ולהיפגש איתם, וזה כמובן תוקע אותי ומתסכל. זה בתמצית הסיפור שלי".

(מתוך אחד המיילים שהגיעו בעקבות הטור. הפרטים שונו).

אדם צריך שלא לפחד מפני אבחון עצמי בטרם בחירת מקצוע לחיים. מי שמתלבט, מי שקשה לו, מי שאינו יודע או מתלבט, שלא יערוך 'ניסויים'. הדוגמאות הקטנות שהובאו קודם, מדברות בעד עצמן. כשאדם מתכוון לעבוד בתחום מסוים שלושים או ארבעים שנה, עליו לבחור את המקום הכי מתאים כדי שהנפש תתמלא מהעבודה, והסיפוק יגרום לתוספת הרמוניה גם לשאר חלקי החיים.

מנחם זיגלבוים הינו מאמן אישי, סופר ומרצה eimunmz@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר