הפרגון ● זמן שאול

אם קורח היה מפרגן לבן דודו את נשיאות שבט לוי, משפחתו הייתה נמנית היום על משפחת אצולת הממון הישראלית. שאול חיון מפרגן (דעות)

שאול חיון | כיכר השבת |
תלמדו לפרגן. אילוסטרציה: פלאש 90

"פרגון" מילה נרדפת לחולשה, ככה זה לפחות נראה מושרש בעייני העם, כי אם לא כך אז למה לא לפרגן???

פעם ביקשתי מחבר שיפרגן על משהו ושמעתי ממנו משפט מוזר שלא ישכח אצלי לעולם "אם אני אפרגן לו אז הוא יתנשא עלי".

שני בחורים נפגשים בסוף סדר שלישי והאחד מציג דיסק חדש של שוואקי/אברהם פריד ומייד מתחילה לה מלחמת הגאונים: התופים לא משהו, הלחנים, המילים, העטיפה, ו....... לא חסר על מה.

כאן מתבקשת שאלת השאלות, למה לא לחפש את החלק הטוב שבדבר ועליו לשוחח?

מאז ומעולם מקוננת בי השאלה אם אתה כל כך מבין למה אתה לא שם? למה אתה לא מלחין? מעבד? או לפחות מתופף? אתה יודע מה?! לפחות גרפיקאי.

יכול להיות שאתה חושב שאתה מוכשר, ואתה לא?

ואולי כן?! אז תציע את עצמך כמומחה, אולי דעתך תתקבל... אבל לפרגן לזולת על פועלו, זה מאיתנו והלאה.

הצעות טובות קמ"ל:

א) יכול להיות שאם על כל פרגון ירד מחשבון הבנק שלנו שקל נהיה בנזק כלכלי.

ב) אולי בגלל שנפרגן לזולת נעלה קילו במשקל ואז ניראה גרוע.

ג) או שנעבור על לאו דאורייתא, משהו שאנחנו לא מכירים, כזה שכתוב בכריכה ולשם לא הגענו עדיין, אני ממש לא יודע.

מה שכן ברור שכל חוסר פרגון נובע מקנאה. (סליחה על הביטוי).

לא פעם נפגשנו באדם שמנסה להציג עצמו כגאון (ויש כאלו!), נתקלתי פעם בחכם מהסוג של חלם שמנסה לשכנע אותי לסור לביתו לראות מטוס זעיר שהוא בנה ועוד כמה דברים נחמדים, מאחר וקיבלתי על עצמי בל"נ לפרגן אזי עוד לפני שראיתי בכלל את יצירותיו החילותי לשבחו על חכמתו הבלתי נלאית, כשהגעתי למפתן חדרו גיליתי שני קרטונים מודבקים זה לזה כאילו נשפך עליהם בלא כוונה קילו דבק מהסוג שחייבים להניח מייד בפח לפני שכל הבית יתלכלך.

נעמדתי דום, מה אני אומר???

תוך כדי שהוא מציג את הפצצות החכמות האחוריות של מטוס הקרב, שעדיין לא נראות מאחר והן עדיין נמצאות בקן השיגור, החלטתי שהפעם אני לא מפרגן, אבל... קיבלתי על עצמי... היה קשה אבל פרגנתי, עד כדי כך שנתתי לו להבין שהוא טייס ממש רק שעצרתי את עצמי לא להגזים, מאחר וכמעט קפץ מהחלון תוך כדי שהוא מטיס את מטוסו.

אולי אם נאמר את האמת כמו שאומרים "בפנים" זה ישפר אותו? יחכים אותו?

שמעתי מחכם אחד: אין הערה בונה, יש הערה, היא פוגעת והיא תמיד לא נעימה לשומע, ובדרך כלל כולנו לא אוהבים לשמוע ביקורת, כי כולנו מחזיקים מעצמנו כאנשים הכי חכמים. מה שכן יש הבדל בין להעיר לאדם ברבים או לספר לאחרים על השגיאות של הזולת מאשר להעיר לאדם בפניו, שבזה נרגיש לפחות פחות אשמים בכישלונו.

לסיכום: פרגון לא עולה כסף, אבל עולה בבריאות!!! כי אם לא, אז למה לא???

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר