השנה של סגן שר החינוך, מאיר פרוש

יועץ סגן שר החינוך ח"כ מאיר פרוש, רואה מקרוב את ההתמסרות, ומתרגז: 'מדוע אין דובר ללשכה'. עכשיו הוא חושף סיפורים (מסכמים, שנה בכיכר)

מנדי שוורץ | כיכר השבת |

לא פשוטה היא המשימה לסכם בכמה פסקאות את העבודה בצמוד לסגן שר החינוך, ח"כ הרב מאיר פרוש. מדובר בתפקיד מיניסטריאלי הכולל המון התמסרות לאלפי מוסדות חינוך בכל הסיווגים: החל משכבת גיל הרך, גנים ומוסדות חינוך יסודיים לבנים ובנות, עבור דרך מוסדות תיכוניים ועל תיכוניים, ישיבות קטנות וגדולות, סמינרים ומכוני הכשרה, חינוך רגיל וחינוך מיוחד, ועד לחינוך מקצועי, מסגרות שילוב, אברכי כוללים ומשפחות מקבלי הבטחת הכנסה.

כל אלו ועוד הם, רק קצה מזלג של שולחן העבודה של סגן שר חינוך. חשוב לציין כי קיימת מורכבות גדולה יותר בתפקיד ´סגן´ שר, תחת שר מכהן. המצב דורש יכולת תמרון ומיומנות אישית רבה מאוד.

למרות המורכבות כאמור, למדתי במהלך השנה את הפירוש "איש ציבור". גיליתי אדם בעל מחויבות אישית לציבור ולראשי הציבור, החי את שולחיו במשך לפחות 18 שעות ביממה. העבודה בנושאי החינוך מול מנהלי המוסדות וראשי ארגוני החינוך, כדוגמת, איגוד מנהלי הישיבות, אגודות מנהלי התתי"ם, מנהלי הסמינרים, ועוד. כל זה הינו רק פרומיל אחד, סעיף אחד, אמנם מרכזי, אך בודד, במכלול של בעיות פרטיות וציבוריות בהם טיפלנו במסגרת פעילותו של הרב פרוש, במשך כל השנים.

האחד, צריך עזרה בביטוח הלאומי, השני במשרד השיכון, השלישי בצבא, בעיות עירוניות, רישוי, קבלת תלמידות ובעיוות רפואיות, כל אלו מגיעים בזרם של עשרות מכתבים, פקסים וטלפונים מידי יום ללשכה ונדרשים להיות מטופלים, סתם כאיש ציבור, וללא כל קשר למשרד החינוך.

אי אפשר לדלג על המשימות הכבירות שעמדו בפנינו, שהיו למעשה הלו"ז של העבודה: אישור תקנות ´חוק מוסדות תרבות ייחודיים´- לישיבות הקטנות, גיבוש ´נוהל ת"תים´ בעקבות הגשת הבג"ץ, הקלות עקרוניות בנושאי רישוי למוסדות, עבודה מול ראשי ערים ורשויות מקומיות, בינוי כיתות במגזר החרדי, ועוד.

העבודה באה לידי ביטוי במשרד אך גם מחוצה לה - בסיורים במוסדות חינוך המזמינים את סגן השר לשטח כדי להתרשם מהבעיות המטרידות אותם. קשר עם הקהילות החסידיות המסתייעות באופן שוטף בצרכים שלהם, נושאי חקיקה ופעילות ציבורית בכנסת ועוד. אין רגע של הפוגה.

ישנם גם משימות מיוחדות גדולות, המאבקים הגדולים שגוזלים המון זמן, כמו הטיפול ב´פרשת עמנואל´, ארגון עצרת מאות האלפים, מאהל המחאה, טיפול באסירים הכלואים בחו"ל והבאתם לישראל, ועוד.

האמת, כאשר הוצע לי התפקיד לשמש כיועצו במשרד לא שיערתי נכון לאיזה "ברוך" אני עומד להיכנס. חשבתי לכל היותר על עבודה של 10 שעות ביממה. התבדתי. מדובר בעבודה לצד אדם שהשוטף שלו מתחיל בשעה 06:00 בבוקר עם ביצוע המשימות הראשונות, עד ל-12:30 בלילה ברציפות. מעבר לשוטף ישנם משימות המסתיימות במפגשים, סיורים וכדומה גם בשעות הקטנות של הלילה, או שמתחילות בשעות הבוקר המוקדמות.

למרות הקושי, העונג והתמורה הגדולה היא לקבל את הבשורה כי הבעיה טופלה ונמצא מענה לאדם הפרטי. הסיפוק גדול יותר כמובן כאשר נפתרת בעיה ציבורית ו/או בשורה ממנהל מוסד שנתקל בבעיה בפתיחת שנת הלימודים, בשל מחסור בתקנים או כיתות, או מנהל מוסד שנתקבל בבעיות רישוי, או תקציבים של מאות אלפי ומיליוני שקלים שהיו תקועים בשל סיבת שונות. לשמוע שהבעיה סודרה – נותן המון עידוד ותקוה. כמובן התודה נותנת את הכוח וממלאה מחדש את מאגרי האנרגיה.

נושא מיוחד שהביא לי באופן אישי קורת רוח רבה, היה הטיפול ב"תיק" גני הילדים של אגודת ישראל, שעמד על סף פשיטת רגל. ב"ה הנושא הגיע על פתרונו והמערכת הובראה לטובת מאות רבות של גננות מכל רחבי הארץ, אשר חיו בחוסר וודאות מוחלטת.

ולפני סיום משפט נוסף חשוב: בעיה אחת העיבה עלי במהלך התפקיד: העדר יועץ תקשורת שידאג להוציא את הפעילות הענפה בצורה ראויה.

אני לא מתיימר לשמש כדובר או כייחצן, תחום הכתיבה והתקשורת אינו חלק מהגדרת תפקידי ואינו מהות אישיותי. אני מודע להעדר יכולתי לשמש במקביל, גם כיועץ תקשורת, ולו רק בשל העדר הזמן מספיק לתפקיד. מה לעשות ובלשכה שבראשה הרב פרוש, הקצאת "תקן" ליועץ תקשורת נחשב לוקסוס.

לטעמו, ככל שיצמא ´תקן´ פנוי נוסף, יש להקצותו לטובת תגבור קבלת פניות ציבור והטיפול בהם. מה לעשות, זה האיש.

איחולי, לשנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל,

מנדי שוורץ

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר