בלי להיות מעורב בהליכי תכנון ובנייה – כל אדם המשתייך לציבור החרדי, מודע לכך שבבני-ברק מוסדות תורה, ישיבות ובתי כנסת, עם רישיון או בלי, מוקמים בכל מקום ובכל פינה.
אין ספק שהעובדה הזו היא שמקנה לעיר את הגוון המיוחד שלה והופכת אותה לבירת העולם עבור הערים החרדיות. אבל מה לעשות, גם בבני ברק השטחים נגמרו.
• תיעוד: עיריית ב"ב שלחה דחפורים לת"ת, הילדים קיימו הפגנה
בעתיד כמעט ולא צפויות מריבות על הקצאות בעיר, כיוון שכולן נגמרו. לא נותרו בעיר, שטחים עירוניים למוסדות, אולי בפרברי העיר. הראשונים לדעת זאת הם מנהלי המוסדות. השכבה השבעה והשלטת במגזרנו.
אז מה הפיתרון? פולשים. לשטחים ציבוריים, לכאלו המיועדים עבור גינות, ולפעמים אף לשטחים פרטיים. בלי רישיון, בלי תכנון אבל עם תוכנית. כיוון שמדובר בפלישה עבור 'מקום תורה' לא ימצא בעל התפקיד בעירייה שיפעל נגד. זו הנחת היסוד. בעיר כבר נוצר מעין 'סטטוס קוו' בעניין.
אך בעירייה, שהפכה בשנים האחרונות תחת שרביטו של ח"כ יעקב אשר ליעילה, מכניסה ופרודוקטיבית, מודעים לבעיה. ועל כן שיטת העבודה היא להגיב במהירות על כל חריגה שכזו. עוד לפני שהפלישה הפכה בפועל ל"מקום תורה".
כמה ניסיונות פלישה שכאלו נגדעו. בפרדס כץ הגדילו לעשות ובתחילת חופשת הלימודים הנוכחית, אף פירקו בבוקר אחד מבנה ששימש לבית-ספר מבלי שקודם לכן מצאו פתרון לתלמידים.
הצעד בו השתמשו מנהלי הת"ת 'באר יהושע' בסוף השבוע שעבר, שהוציאו את תלמידי הכיתות לומר פרקי תהילים במנגינת 'עת צרה ליעקב' אל מול נהג הטרקטור שנשלח ע"י העירייה לפרק את תחילת עבודות התשתית לפלישה, נראה חמור מאוד.
שימוש בילדים לצרכי מאבק נדלנ"י, גם אם המאבק הוא עבור כיתות נוספות לחיידר בו הם עצמם לומדים, נשמע גרוע, נראה גרוע וכנראה באמת גרוע.
מעניין יהיה לדעת האם אחד מגדולי התורה התיר למנהלי החיידר להשתמש בילדים כמגינים אנושיים של יציקת בטון שנעשתה ללא רשיון וללא אישור של הרשות הקובעת ומנהלת את העיר – רשות שללא ספק מתנהלת בדרך התורה.
אני נחרד ממחשבה על אפשרות שכיוון שמדובר ב"מחנכים" הרי שהם לא זקוקים לאישורו של אף אחד, ושימושם בתלמידיהם הנשלחים לחיידר כדי להתעלות בתורה ויראת שמיים ונחשפים בגילם הרך למאבק נדלני, על שטח לא חוקי אליו פלשו מנהלי החיידר המעדיפים להרחיב את גבולותיו, על חשבון חינוך הילדים להשמר מפני חשש גניבה או עושק שלא כדין של שטח שאיננו שלהם – נעשה ברשות ותוך ידיעת הורי הילדים.
מנהלים, הילדים האלה לא שלכם. הם ברשותכם כדי לחנכם.