לקראת השימוע: עורך-הדין של 'קול ברמה' מדבר על סוגיית העלאת נשים

פרקליט הצמרת ובעליו של משרד עורכי הדין מהמובילים במדינה, עו"ד רון גזית בשיחה מיוחדת עם "יום ליום" - בפאנל משותף עם מנהל המחלקה החרדית ואחד השותפים במשרדו עו"ד חיים ישר, ועם איש התקשורת החרדי ומנהל התכניות ברדיו "קול ברמה" אבי מימרן, לקראת השימוע הקרוב במועצת הרשות השנייה בדרישת ארגוני הנשים והרפורמים להשמיע נשים בתכניות הרדיו: "יש לתת לציבור החרדי לחיות את חייו על פי השקפת עולמו"

(צילום: יום ליום)

מזה זמן רב שהציבור החרדי מוצא עצמו מותקף בכלי התקשורת השונים במדינה על אורח חייו והליכותיו, אך הסערות הציבוריות האנטי חרדיות, גורמות לעתים קרובות לכלי התקשורת לשלב גם נושאים אשר אינן מן העניין ואינם נוגעים לדיון הציבורי והענייני בו עוסקים.

דוגמא מובהקת לכך היא המתקפה התקשורתית אשר כללה דיונים בוועדות הכנסת ופולמוס ציבורי נרחב אשר עתיד להימשך גם בימים הקרובים לקראת השימוע המיוחד שתקיים מועצת הרשות השנייה, אודות הימנעותה של תחנת הרדיו החרדית "קול ברמה" לשדר קול אישה בתכניות השונות של התחנה.

התחנה אשר פועלת בהכוונתה הרוחנית של ועדת רבנים גדולי תורה שליט"א עתידה להתמודד בשימוע הציבורי כאשר מן העבר השני, עומדים גורמים רפורמים ואנטי חרדיים אשר במסווה של טענות פגיעה ואפליה לכאורה, מנסים לכפות דעתם על הציבור החרדי, במקרה זה על תחנת רדיו "קול ברמה", אשר הציבור החרדי-תורני הוא קהל היעד שלה באופן מובהק וברור. התחנה משקיעה ועושה כל שביכולתה על מנת לצלוח את הליך השימוע כך שיתאפשר לתחנה להמשיך את המתכונת הנוכחית ברוח הכוונת גדולי התורה.

אחד הכלים המשמעותיים ביותר שגייסה לעצמה הנהלת תחנת "קול ברמה", היא קבלת ייעוץ וליווי משפטי מאחד המשרדים הבולטים והמוכרים ביותר במדינה, משרד עורכי הדין רון גזית, רוטנברג ושות' אשר יצג במהלך עשרות השנים האחרונות אנשי עסקים וחברות הנמצאים בקידמת עולם העסקים הישראלי, בתחומים שונים ומגוונים שאחד הבולטים בהם הוא תחום התקשורת.

המשרד אף בחר בשנה האחרונה, להקים מחלקה "חרדית" במשרד הממוקם בשדרות רוטשילד בתל אביב, וזאת מתוך שילוב בין ראיה עיסקית המזהה במגזר החרדי עסקי המתפתח פוטנציאל להרחבת מעגל הלקוחות של המשרד, לבין תפישה אידיאולוגית לפיה ניתן וראוי ליצור "גשר" בין המגזר החרדי לבין המגזר הלא דתי דרך עולם העסקים, את המחלקה הזו מנהל עורך הדין חיים ישר, בוגר ישיבת "חברון כנסת ישראל" בירושלים ובן רבה הראשי של העיר עכו, שלאחרונה אף הפך להיות שותף במשרד.

בפאנל מיוחד שקיים "יום ליום" מדברים עו"ד רון גזית, עו"ד חיים ישר, ומנהל התוכן ברדיו קול ברמה אבי מימרן על הסיבות שהובילו למצב הקיים, ומציגים את עמדתה של התחנה והציפייה לקראת השימוע הגורלי.

זוהי כפיה חילונית

עו"ד רון גזית אשר כאמור בימים כתיקונם מייצג ומלווה משפטית אנשי עסקים וחברות מתחומים שונים, אומר שאת המשימה הזו של ייצוג רדיו קול ברמה בעניין הזה, הוא נטל על עצמו בשמחה ומתוך אמונה כנה ואמיתית בעמדתה של התחנה. "אני בא לנושא הזה כאיש זכויות אדם, והתפיסה שלי ליברלית לחלוטין. אני מאמין שמבחינה משפטית אסור להתערב בדרך שבה התחנה מתנהלת", דברי עו"ד גזית.

כיצד הדברים מתיישבים עם העובדה שאינך אדם דתי כלל ואינך מזדהה באופן אישי עם העמדות הללו של אי השמעת קול אישה בתחנת רדיו?

"כשם שאני נגד כפיה דתית, אני חושב שלא צריכה להיות כפיה חילונית. התחנה הזו הוקמה בעקבות המלצה של מבקר המדינה. יש ציבור חרדי גדול שרוצה להקשיב לרדיו ולא להיות מנותק, וצריך לאפשר לו לעשות זאת בדרכו". עו"ד גזית אומר כי על מנת להבין את ההתנהלות הנוכחית של התחנה והצורך לאפשר לה להתנהל כך, ראוי להבין את ההיסטוריה שהובילה להקמת "קול ברמה". "עד להקמת התחנה, היו תחנות פיראטיות לא חוקיות, אינן מפוקחות ובלתי רצויות. טרם היציאה למכרז, היו חוות דעת רבות של מומחי תקשורת לא דתיים כלל, אשר המליצו להקים את התחנה עבור המגזר החרדי- תורני-ספרדי. זהו קהל היעד העיקרי של התחנה, וצריך להקשיב לרצונות שלו".

עו"ד חיים ישר, המגדיר עצמו "חרדי" למהדרין, ואשר מכיר את אורח החיים החרדי כבוגר עולם הישיבות, מציין בנקודה זו עובדה חשובה, "כבר בזיכיון של התחנה נכתב במפורש כי בתכנים של הרדיו ובדרך שהיא תשדר, התחנה תפעל על פי המלצה של ועדה רוחנית. לקחו בחשבון כבר אז שיהיו שלושה רבנים שעימם הנהלת הרדיו תתייעץ. כך שהעמדה של הרבנים והשפעתם כיצד להפעיל את התחנה החרדית על כל המשתמע מכך, הייתה ידועה עוד בשלב של מתן הזיכיון לתחנה, ואכן, בשנתיים הראשונות לפעילותה, פעלה התחנה, במתכונתה המקורית וללא השמעת קול אישה בתחנה, בידיעתה של הרשות השניה. וללא כל הפרעה".

אז מה בעצם קרה כעת, מה הוביל לסערה כנגד התחנה? שאלנו את אבי מימרן איש הרדיו המנוסה והוותיק המנהל כאמור את התכנים והתכניות ברדיו, "פשוט מאד, פטרונות של הגופים הרפורמים וארגוני הנשים אשר ניצלו את העליהום המתנהל כנגד הציבור החרדי בנושא הדרת נשים. היא זאת שהובילה אותם לחפש היכן ניתן להכות עוד את החרדים ואורח חייהם והנה, מצאו. הם התלוננו על התנהלות התחנה על כך שנשים אינן משדרות ועולות לשידור בתחנה. בטענות נבובות על כך שהנשים החרדיות מקופחות ומודרות וכל זאת בלי ששאלו את דעתן בכלל. הם אינם מאזינים לתחנה הזו כלל ובדיוק כמו שאמר עו"ד גזית, מדובר כאן בכפיה חילונית במלוא מובן המילה".

מימרן מציין בפנינו עוד כי "מאז הקמת התחנה לפני כשלוש שנים, הנשים החרדיות יודעות ומכירות את כל האפשרויות העומדות בפניהן להגיב ולבקש להעלות נושאים, והם אכן עושות זאת במשלוח פקסים ובתגובות למערכת. עם זאת, מכל הסקרים שלנו, מההיכרות שלנו עם הציבור החרדי ומכל אלפי המכתבים שקיבלנו, ממש אלפים, מאזינים ובמספר זהה,אף מאזינות, שמציינים בצורה חד משמעית כי לא ימשיכו להאזין לתחנה אם יהיו שעות בהן נשים תעלנה לשידור וישדרו כי אם כך לא מדובר בתחנת רדיו חרדית לכל דבר ועניין".

מימרן אומר כי כמובן אין מדובר אמנם בהלכה מפורשת ב"שולחן ערוך" שאין אפשרות לאישה לעלות לשידור בתחנת הרדיו, אבל זוהי הכוונתם והמלצתם של רבני התחנה וזהו רצונו של הציבור החרדי הנמנה על מאזיני התחנה והמכיר במעמדם של הנשים בבית היהודי ובצניעותם, ומשכך התחנה פעלה עד היום בהתאם להכוונת הועדה הרוחנית,שאושרה ע"י הגופים הרגולאטורים בעת הענקת הזיכיון של התחנה. כך אף רצונו של קהל מאזיננו – להישמע לדעת התורה של הרבנים, חברי הועדה הרוחנית, המתייעצים עם גדולי ישראל, ובראשם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א. "כעת הרפורמים מעוניינים לכפות את דעתם על התחנה, רבניה ובעיקר על הרצון והדרישה של הקהל אליו פונה התחנה, אשר כל חטאו ופשעו הוא כי הוא שומע לדעת התורה של מוריו הרוחניים".

מהי אם כן הטענה המרכזית שלכם, עורך הדין גזית, כמייצגי התחנה בשימוע הקרוב במועצת הרשות השנייה, כפיה חילונית?

"ישנם בישראל 26 תחנות רדיו. כל אחד יכול למצוא את התחנה שמתאימה לו, יש תחנה ערבית ולא מכריחים אותם לדבר בעברית, יש תחנה רוסית, יש תחנה ביו"ש ולא מכריחים אותם להעלות שמאלנים לשידור, לכל קהל שרוצה לשמוע את מה שמעניין אותו, ולהשמיע את דעתו יש מקום בו יוכל לשמוע זאת. על אותה הדרך ישנה גם תחנה חרדית, רדיו "קול ברמה", אשר משדרת לקהל חרדי והתחנה הזאת משדרת לשביעות רצון הציבור שלו ומכוונת אליו ואל דרישותיו. הציבור הזה לא רוצה לשמוע נשים בתחנה. גם המאזינים וגם המאזינות, זוהי השקפתם, זוהי אמונתם וזוהי בחירתם, וכפי שמאפשרים לתחנה ערבית לשדר בערבית ולרדיו ביהודה ושומרון לעסוק בעמדתם של גופי הימין, גם החרדים זכאים לכך".

עו"ד חיים ישר, מציין, כי "ההמלצה הזו של הועדה הרוחנית שלא להשמיע נשים בשידורי התחנה, מגובה בסקרים ותגובות ציבור המאזינים. רוב המאזינים מעוניינים מרצונם בנוהל הזה, ובמידה והמגמה תשתנה, הם לא יקשיבו לתחנה גם בשעות אחרות. אני לא מדבר דברים תיאורטיים, התחנה העלתה בחודשים האחרונים, במעין פשרה מול הרשות השנייה, שעה שבועית של נשים שמתראיינות.

"הרצועה השבועית הזו הוגדרה מלכתחילה, אף על ידי הרשות השנייה כניסיון זמני בלבד, שכן גם הם היו מודעים לבעייתיות שבדבר. כבר כעת, בסקר שנעשה שבועיים לאחר העלאתה לשידור של הרצועה השבועית, התחנה חוותה ירידה של 12 אחוזים בהאזנה, וזאת כאשר יש ציבור מאזינים רב שענה לסוקרים כי באותה שעה שנעשה הסקר עדיין לא שמע כלל על העלאתה של הרצועה השבועית. זוהי ירידה דרמטית. אם הדרישה של הרשות השנייה תהיה שידור נשים בכל יום, זהו מדרון חלקלק, ציבור מאזיני התחנה ידיר את עצמו מלשמוע את התחנה ולהקשיב לה. אז מה הם עשו פה אם לא לפגוע באורח החיים החרדי וברצונותיו?!"

עו"ד גזית מוסיף גם הוא: "אם הרשות השנייה תקבל את הטענות ותחייב רצועת שידור יומית בה יושמע קול אישה, היא למעשה תפגע הן בזכות "חופש הביטוי" של הציבור החרדי מאזיני התחנה, והן בחופש הפולחן והדת של ציבור זה. פגיעה בזכויות אלו אינה נופלת מפגיעה בזכות השוויון שכביכול נפגעת על ידי התחנה. המשמעות תהיה קשה מאד, או שרבים מאד לא יאזינו יותר לתחנה, או שיקומו שוב תחנות פיראטיות, ולכן בתפיסת העולם שלי צריך להוריד את זה מעל הפרק. הדרישה הזו מיותרת. מכניסים את האירוע הזה של תחנת רדיו חרדית למכלול הגדול של הדרת נשים באוטובוסים ציבוריים ובטקסים צבאים. אין לכך שום קשר, לא מדובר על הציבור הרחב, הדבר זהה לכך שיעוררו דרישה לחייב לאפשר נסיעה בשבת במאה שערים. צריך להפעיל שכל ישר, וכאשר יש ציבור רחב אשר חי לפי אורח חיים מסוים, צריך לתת לו לעשות זאת ולא לכפות עליו אורח חיים אחר שפוגע בו".

"אמנם אינני משפטן אבל ברשותכם, אני רוצה להוסיף טיעון נוסף" אומר לנו אבי מימרן מנהל התכניות בתחנה החרדית, "כולם מכירים את המושג מרחב ציבורי, בסערה הציבורית של הדרת הנשים טענו שהרדיו הוא משאב ציבורי ואתם החרדים מדירים נשים מן המרחב הציבורי של המדינה. לכולי עלמא יש מרחב פרטי ומרחב ציבורי, ויודעים את האבחנות ביניהם. אבל יש גם דבר שלישי והוא המרחב הקהילתי. רדיו הוא כלי תרבותי, קהילתי, יש תחנה המשדרת רק מוסיקה עברית ויש תחנה שמשדרת מוסיקה קלאסית, והייחודיות של התחנות הללו הם בשידוריהם לקהילה מסוימת שמעוניינת באותן זוויות שונות. תתארו לעצמכם שבמתנ"ס הקהילתי בצפון תל אביב נקבע שפעם ביום תתקיים קבלת קהל של אחד מגדולי הדור, ופתאום יגיעו מכל חלקי הארץ מאות חרדים שיסתמו את הכניסות למתנ"ס, יקום הרי מיד קול זעקה רמה כי המתנ"ס קם לטובת הקהילה בת"א, ומוצב לשרת את הציבור שגר כאן. המתנ"סים ממומנים ע"י המדינה ולמרות שזהו מרחב ציבורי לכל דבר ועניין, יש כאן אלמנט ברור של מרחב קהילתי. גם כאן התחנה שלנו היא מרחב קהילתי שהציבור שלנו דורש אותו".

הטענה נשמעת הגיונית וסבירה, יש לכך תקדים משפטי? יש כאן קייס? עו"ד גזית שולף ממאגר הידע המשפטי שלו מקרה מבחן אשר אירע לאחרונה בבית המשפט העליון, " היה זה כאשר הורו למנהל האזורי להקצות קרקעות במחירים נמוכים לבדואים, ובעקבות הוראה זו פנה יהודי ואמר שהוא רוצה קרקע דווקא בשטח של הבדואים וטען שיש לו זכות לדרוש זאת כפי שנקבע בפסק דין שניתן בעבר בעניין "הישוב קציר", בו הורה בית המשפט העליון כי יש לשלב ערבים ביישוב. הפעם דחה בית המשפט העליון את העתירה ואמר שכשיש מיעוט ויש לו צרכים קהילתיים משלו, יש לתת עדיפות לאותו ציבור".

ואם בקייסים משפטיים ובטענות עסקינן, עו"ד חיים ישר מתייחס לטיעון מרכזי נוסף שעומד בבסיס הטענה של התחנה שלא לשדר נשים, "טוענים פה לפגיעה בשיוויון ולאפליה של נשים על רקע היותן נשים ומתוך העדר כבוד לאשה. לא מיניה ולא מקצתיה. ראשית, מדובר פה באפליה תיאורטית של נשים תיאורטיות, שהרי מאזינות התחנה מתנגדות נחרצות להעלאת נשים לשידור, וכל הטוענות כנגד התחנה בעניין זה כלל לא מקשיבות לה ולא יתחילו להקשיב לה אם תותר העלאת נשים לשידור.

"מעבר לכך, אי העלאת נשים לשידור אין לה ולו בדל של קשר לפגיעה בכבוד האשה. בכל הכבוד, אף אחד לא ילמד את הציבור החרדי כבוד לנשים מהו. התחנה מאופיינת ומוגדרת בזיכיון שקיבלה מהמדינה, כתחנה חרדית תורנית ספרדית. כמו שלכולם ברור שמספיק פעם בחודשיים שהתחנה תשדר חלילה בשבת או תשמיע שירת נשים, ויהיה בכך פגיעה באופי שלה כתחנה חרדית, וברור כי אף אחד לא ידרוש זאת מהתחנה, כך גם בנושא זה . כל פעולה המנוגדת להוראות והמלצות הועדה הרוחנית של התחנה, אשר קבעו כי העלאת נשים לשידור תפגע בכלל הידוע של "כל כבודה בת מלך פנימה", תיתפס על ידי קהל מאזיני התחנה ככזו שתפגע באופיה של התחנה. נכון שהשמעת נשים בשידור איננה זהה לשידור בשבת, אך מבחינת הגדרת אופי התחנה הדברים זהים".

"כאדם חרדי, אני יכול להעיד עד כמה חינוך הילדים הוא הדבר החשוב ביותר בחיי המשפחה החרדית", מחדד עו"ד חיים ישר, "אנחנו כהורים מחנכים אותם לשמוע ולראות דברים שמתאימים ומאופיינים על ידינו כהולמים לחינוך החרדי, לכן כה חשוב להורים לדעת מהו אופיה של תחנה כזו או אחרת לה נחשפים ילדיהם, ובהתאם לכך כל אחד מחליט מה טוב לו ולילדיו. ציבור מאזיני תחנת רדיו "קול ברמה" רואה בתחנה כתחנת רדיו חרדית-רוחנית לאור העובדה כי התחנה, כפי שכבר הוזכר קודם, על פי הזיכיון שלה, מכוונת על ידי וועדה רוחנית. מרגע בו תחדל התחנה לציית להוראות או המלצות הועדה הרוחנית, ייפגע קשות אופייה של התחנה וציבור מאזינה יפסיק להאזין לה".

"צריך לזכור דבר נוסף" אומר עו"ד רון גזית, "מדובר בפגיעה קשה מאד שיכולה להיגרם לציבור החרדי שנמנה על מאזיני התחנה ואשר איננו ניזון מטלוויזיה ומאינטרנט. שידור הרדיו מאפשר לציבור הזה להתעדכן על הנעשה במדינה בארץ ובעולם ולהיחשף לנושאים שונים ומגוונים. במידה ויפגעו באופי התחנה, מאזינים רבים מאד יפסיקו להאזין לתחנה ומשכך גם החשיפה שלהם לנושאים שונים אלו תיפסק".

גם מימרן מבקש לסיום להעניק אבחנה משלו לסוגיה, "תחנת רדיו היא איננה תחבורה ציבורית או כלי אחר אשר אי אפשר להסתדר בלעדיו. אין דרך לחיות בלי חשמל ואין דרך להגיע למקומות שונים ללא אוטובוס, הם בבסיס הקיום ולכן טענות על מרחב ציבורי במקומות כאלו עוד ניתן לשמוע ולהתווכח עליהם. תחנת רדיו הוא ערך מוסף, הוא מותרות. עם זאת כמו שאמר עו"ד גזית התרומה של קול ברמה למדינת ישראל היא רבה כי בלי 'קול ברמה' רבים מקרב הציבור החרדי לא היה שומע בכלל רדיו ולא היה מעורה במה שמתרחש בחברה, לא היה שומע אמירות משמעותיות של אנשי הממשל וכדו' ולכן כל הנושאים הללו צריכים להיות חלק מסל השיקולים הכולל בנושא כזה".

מימרן מוסיף - "הפטרונות של ארגוני הנשים והרפורמים אבסורדית. הם טוענים שנשים חרדיות פונות אליהם במחשכים ומוחים על התנהלות התחנה החרדית, אבל בפועל מעולם, בכל הדיונים הן בתחבורה הציבורית, בהדרת נשים ובכל נושא אחר, טענתם לא הוכחה. בניגוד אליהם אני יכול להוכיח ההפך, אלפי פקסים עם שמות וטלפונים של נשים שכותבות שאם יהיו שידורי נשים אני וילדיי נחזור לימים ששמענו תקליטורים". העובדות מדברות בעד עצמן, אומר מימרן ועם ערימת הפקסים שמולנו לא ניתן להתווכח.

"אני חוזר ומדגיש, אני מזדהה לחלוטין עם העמדה הזאת כבנאדם ולא רק כעורך דין", אומר עו"ד גזית שמציין בפנינו כי לפני כשבועיים אחד מאנשי התקשורת הבולטים במדינה, מוטי קירשנבאום, שאינו נמנה על ציבור חובשי הכיפה, הביע בתוכניתו, בהקשר זה של רדיו קול ברמה, דעה זהה ונחרצת בעד הגישה לפיה יש לתת לציבור החרדי לחיות את חייו על פי השקפת עולמו.

"שמעתי מרבים נוספים עמדה זהה, ולאו דווקא מאנשים המגדירים עצמם כאנשים דתיים. כתפיסת עולם ערכית, אם מניחים בצד את הפופוליזם, יש לאפשר לתחנה להתנהל על פי השקפת העולם של קהל מאזיניה. זהו רצונם וצריך לכבד זאת".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר