"ניסינו, אבל לא הצלחנו לראיין אותם" הכריז בשבוע שעבר אמנון לוי בפאתוס, בסיום מה שהוא כינה "התחקיר המיוחד", זה ששודר במסגרת תוכניתו ´שומר מסך´, ועסק ב´שירות האזרחי´ של המגזר החרדי.
הרבה שאלות קשות ונוקבות הציב אמנון לוי ב"תחקירו הדרמטי". סיפור של אברכים המשרתים בישיבה בה הם לומדים ממילא, אכן נשמע גרוע. מתנדב המקבל מלגה הגבוהה פי חמש מחייל קרבי מעורר תהיות לא פחות. וכמובן, מה יש להם להסתיר, מדוע הם, לא מוכנים להתראיין.
החלטנו להרים את הכפפה. התקשרנו למשרדי השירות האזרחי, וביקשנו אישור לראיין את מר יחיאל מויאל מנכ"ל ´ערבים´. אבל לא רק אותו. ביקשנו לראיין גם את נחום בנדיקט, זה הנושא בתואר "היועץ החרדי למנהלת השירות האזרחי", והאיש העומד בעצם מאחורי פעילותה בציבור החרדי.
מהו נושא הראיון, נשאלנו, וגם ענינו. חלפו יומיים וקיבלנו טלפון: "אין שום בעיה, הראיון אושר". עוד מספר ימים חלפו עד לראיון עצמו. זאת עקב העובדה, כי יחיאל, קצין מילואים בדרגת רב סרן, המשמש כסמג"ד, היה בדיוק בעיצומו של תרגיל צבאי.
חשוב לשמוע את הפרט הזה שוב: מנכ"ל ארגון ´ערבים´ מר יחיאל מויאל, איננו אחד מהחבר´ה ב´שטיבל´, כזה שעוזר לקמבן את המדינה ומסייע לדוסים להשתחרר מהצבא. האיש הזה כלל אינו חובש כיפה. הוא רב סרן במילואים, סגן מפקד גדוד, חייל קרבי שעושה עשרות ימי מילואים בשנה. מדובר במינוי מקצועי לחלוטין. יחיאל מויאל הינו בעל תואר ראשון בחינוך ומדע המדינה מאוניברסיטה העברית, ותואר שני במדיניות ציבורית מטעם אוניברסיטת בר אילן.
הרבה שאלות הכנו, גם מהשאלות שכבר עלו בתחקיר ההוא, וגם אחרות, חדשות. שהרי בלי קשר לתחקיר זה או אחר, מדובר בנושא מעניין וחדש יחסית בציבור החרדי, כזה שבכל מקרה, שווה בפני עצמו כתבה.
הסיפור הזה – כפי שהוא נשמע בתחקיר ההוא, עניין בעצם את כולנו. כאברכים - לא בעברם הרחוק, עניין אותנו למשל, לשמוע על האפשרות להמשיך ללמוד בכולל כמימים ימימה, לקבל 3600 ₪ משכורת חודשית, ועל הדרך גם להשתחרר מחובת הצבא. נשמע נהדר, נשמע אפילו פנטסטי.
שעתיים תמימות ישבנו בחברתם. שאלנו הכל, וגם קיבלנו תשובות להכל. ביקשנו מסמכים, לראות הכל בעיניים. רצינו לוודא, שאם יש קומבינה, אנחנו לפחות נדע ממנה.
את עבודתנו העיתונאית, עשינו ביסודיות רבה, מה שהניב תוצאה הפוכה לחלוטין מתוצאת ה´תחקיר´ המגמתי, הרדוד, ובעיקר מסתבר למרבה הפתעה, מלא השקרים, אותם ציטט אמנון לוי מול המצלמה שוב ושוב בלא למצמץ, כאילו היה בהן שמץ של אמת. ולא היא.
אחרי בדיקה יסודית של העובדות, צמחה לה המסקנה הברורה הבאה: מר אמנון לוי, אינו סתם ´עוד עיתונאי´ שונא דת. הוא גם בעל מקצוע גרוע, מניפולאטור קטן, ובעיקר, שקרן. אפילו שקרן גדול.
אגב, מר אמנון לוי, אם אתה חושב שזה לא נכון, ושהשמצנו אותך כעת, על לא עוול בכפך, ישנה בידך האפשרות, להגיש נגדנו תביעת דיבה בבית המשפט. אדרבא, תוכיח לשופטים את הדברים עליהם דיברת בביטחון כה רב.
כמה עושים שירות אזרחי
אז כמה אנשים עושים כיום את השירות האזרחי המדובר? מתוך כ-50,000 איש המדווחים כמקבלי דיחוי, רשומים כיום קרוב ל-1000 איש כמשרתים ´שירות אזרחי´. ובצירוף 308 איש שכבר סיימו, הרי שבסך הכל מיום תחילת התכנית ועד היום, מדובר על כ-1300 איש.
מדובר בנושא רגיש מאוד בציבור החרדי. תוכנית שכל כולה מיועדת לסייע לאברכים לצאת ולהצטרף למעגל האנשים העובדים. ובמילים אחרות: להפסיק ללמוד בישיבה.
"אנו הולכים על ביצים" התבטא אחד מראשי התכנית כשנשאל על דעת הרבנים בסוגיה, והסביר: "תבין, כולם אמנם מבינים שלא מדובר כאן על כאלו שממש שקועים בלימוד, אלא על אלו שבין כך רוצים לצאת לעבוד, אבל הדיבור והעידוד הרשמי לכך, בעייתי".
ולמרות הבעייתיות והחשש, מבחינת ראשי התכנית, מדובר בסיפור הצלחה. הם לא ציפו להגיע ליותר מכמה מאות בשנה הראשונה. גם זה – במקרה הטוב.
התכנית הזו, אינה מיועדת לכל אחד ובכל גיל. אברכים נשואים עם ילדים יכולים להתקבל מגיל 22, בחורים רווקים – רק מגיל 26.
איפה מתבצע השירות?
התחומים בהם משרתים המתנדבים הללו, רבים ומגוונים. חלק מהם בתחומי הרווחה, חלק בחינוך, וכן בתחומי רבים, שמספרם אגב, מתרחב מיום ליום. כמעט כל יום מתבצעת פעילות לאיתור ולאישור מוקדי שירות חדשים, ובעיקר - מועילים.
כך למשל, בתחומי הרווחה משובצים כיום למעלה מ-350 מתנדבים. אלו מועסקים דרך מספר עמותות ספציפיות לעניין, כאלו שהוכרו על ידי העיריות, או על ידי משרד הרווחה, כ"גוף העוסק ברווחה".
קרוב למאה מתנדבים, משרתים בעמותות הקשורות לתחומי הבריאות, בבתי חולים, ובקופות חולים. מדובר בתפקידים שונים ומגוונים, כך למשל בקופת חולים ´הכללית´ ישנם כאלו המשמשים גם כ´לוקחי דמים´, לאחר שעברו כמובן, הכשרה רפואית מתאימה.
כמה עשרות נוספים משמשים כמדריכי ´זהירות בדרכים´ מטעם עמותת ´אור ירוק´. תפקידם הינו הדרכה לנהגים חדשים, תלמידים ועוד.
עוד כ-70 מתנדבים משרתים בארגוני החירום השונים: מד"א, ´איחוד הצלה´, זק"א, כיבוי - איו"ש, ´הצלה – בית שמש´, ´הצלה – ביתר´, ובמוקדי הביטחון בערים שונות, כמו למשל ביתר ועמנואל המצויות בשטחים.
שמונים וחמישה שובצו לשירות בתחומי החינוך המיוחד. בהוסטלים השונים, מרכזי שיקום, ואפילו במרכז לחרשים ´שמעי-ה´.
קרוב ל-90 מתנדבים משובצים בעמותות השונות המעניקות סיוע לנזקקים. בהן יד שרה, מאיר פנים, תכלית, מנה חמה, ועוד.
ויש גם מספר קטן יחסית, של כ-15 מתנדבים דוברי רוסית ואמהרית, המשובצים לטיפול בעולים מרוסיה ומאתיופיה.
´חונכות´ בישיבה שלך?
אבל המעניין ביותר, הוא כזכור תחום ה´חונכות´. 204 מתנדבים משובצים בתחום הזה, עליו יצא קצפו של אמנון לוי. האומנם – שאלנו את בני שיחנו, ניתן גם לעשות ´חונכות´ בישיבה בה אתה לומד ממילא?
אז הנה התשובה מפיהם של אנשי השירות האזרחי: "ולא ולא. הדבר הזה גם אינו אפשרי בדרך כלל, מאחר ורוב משרתי השירות האזרחי הינם אברכים נשואים (כ-30 רווקים ס"ה קיימים בתכנית), ונשואים כידוע אינם לומדים בישיבות – אלא בכוללים... ובכוללים איננו מאשרים שום שיבוץ בשום מקרה.
ובכל זאת, הרי שמענו שמות של ישיבות. מה עם ישיבת ´תקוות אחינו´? מה עם ´ישיבת נחלים´? הרי הישיבות הללו היו כוכבות התחקיר של אמנון לוי...
אז זהו, שישיבת נחלים כלל איננה ישיבה. בוודאי לא כזו שאברכים חרדים לומדים בה ממילא. ישיבת נחלים, למרות שמה ה´ישיבתי´, הינה בעצם בית ספר תיכון מקצועי למגזר הדתי לאומי, בית ספר שכיום מאכלס ברובו בנים למשפחות עולים, משפחות במצוקה, חלק מן התלמידים אף לא מוגדר בדיוק כדתי, כך שבוודאי זו אינה "ישיבה חרדית´.
האברכים החונכים בישיבת נחלים, מעניקים שיעורי עזר לתלמידים, סיוע רגשי, ועוד. ובוודאי שלא "ממשיכים את לימודם בישיבה בה למדו עד כה".
ומה עם "ישיבת תקוות אחינו" שכיכבה בתחקיר? פה העניין פשוט הרבה יותר. ישיבת ´תקוות אחינו´? אין כזו ישיבה כלל. ´תקוות אחינו´ הינו ארגון המקושר ל´קרן וולפסון´, תפקיד הארגון הינו טיפול בנוער במצוקה, עזרה במניעת נשירה, ופעילויות חינוכיות נוספות בשיתוף צמוד עם עובדים סוציאלים, כמו טיפול במשפחות רווחה. את פעילותו מבצע הארגון במספר מוקדים. ובכל מקרה, אין כזו ישיבה!!! בוודאי לא עם "אברכים הלומדים בה ממילא". מה כן? יש לארגון הזה מספר חונכים גדול מטעמו, אלו המועסקים על ידו ישירות, מעבר למספר אותו מממן עבורם השירות האזרחי. יתכן כי הארגון מעדיף, שאת ההתנדבות בשירותיו, יעשו דווקא אברכים המוכרים לו, אלו שכבר עשו בעבר, פעילות כלשהיא בשירותיו.
ובכל זאת, הקשינו, אין ישיבות של ממש בהן אתם מאשרים חונכים? הנה תשובתו של יחיאל אמויאל מנכ"ל ´ערבים´: "אתה צריך להבין, שלא כל מקום שנקרא "ישיבה" עקב צרכים פנימיים של הציבור החרדי, הוא באמת ישיבה. ישנם מקומות הנושאים את התואר "ישיבה", אבל משמשים כהוסטלים לכל דבר, המיועדים למנוע מנוער להסתובב ברחובות. ישנן "ישיבות" מהסוג הזה, המוכרות כ´חלופת מעצר´ על ידי משטרת ישראל, וישנן "ישיבות" שכאלו המשמשות כמוסד שיקומי. לסוג הזה של ´ישיבות" אנו לעיתים מאשרים חונכים. אולם בשום אופן אין המדובר באברכים הלומדים ממילא בישיבה, אלא באנשים המסייעים למאמץ של צוות המקום".
תכל´ס, כמה כסף?
וכאן מגיעה השאלה, שאולי הכי מעניינת: כמה כסף מקבל מתנדב לשירות אזרחי. על פי אמנון לוי, מתנדב שכזה יכול להגיע עד ל-3600 ₪, בעוד שחייל קרבי בצה"ל מקבל בס"ה 720 ₪. פי חמש ויותר, לטובת השירות האזרחי... האומנם?
לפני שנביא את הסכומים המלאים והמדויקים, איזו מלגה מקבל כל מתנדב, הנה הסבר קטן על בסיס התשלום: בשירות האזרחי, כמו בצה"ל, ישנו הבדל של ממש בין רווק, לבין נשוי ובעל משפחה. אם ניקח לדוגמא חייל בצה"ל שאינו בעל משפחה, הרי שהסכום הינו 720 ₪. אולם אותו חייל, אם הינו בעל לאישה ואב לילדים, הריהו מגדיל אוטומטית את משכורתו לכ-5000 ₪, דמי מחייה למשפחה.
והנה הסכומים המלאים אותם מקבלים מתנדבי השירות האזרחי המשרתים במסלול המלא (8 שעות ביום, לאלו העושים מסלול מפוצל יש לחלק ב-2): בחוור רווק – 593 ₪. נשוי ללא ילדים - 1.618 ש"ח. נשוי + 1 – 2.050ש"ח. נשוי + 2 2.265 ₪.
הנה ההשוואה המתבקשת לחייל בצה"ל: כמה מקבל חייל קרבי רווק בצה"ל? התשובה: 720₪. וכמה מקבל בחור רווק העושה שירות אזרחי? התשובה: 580 ₪. כמה יקבל נשוי אב לשני ילדים? התשובה: בצה"ל כ-5,000 ₪, בשירות האזרחי 2,265 ₪.
אלא שאת אמנון לוי, עובדות - לא יבלבלו. "720 ₪ לחייל קרבי, אל מול 3600 ₪ למתנדב בשירות אזרחי" הוא הכריז שוב ושוב אל מול המצלמה. מנסה לשקר את כולם - כל הזמן.
ואגב, מי מקבל את ה-3600 ₪? שאלנו כמה פעמים, להוטים לשמוע באיזושהיא סיטואציה את המספר 3600 ₪ עליו דיווח אמנון לוי ב´תחקירו´. "אין משהו יותר מה-2,265 אותו מקבל אבא ל-2 ילדים" נענינו. בטוח שאין עוד? שאלנו שוב באי אמון, הרי חייב להיות משהו עם 3600... אז זהו, שלא. אמנון לוי מסתבר, גם את זה – המציא.
למה בכלל בקהילה?
האם הכל תקין בשירות האזרחי? האם אין כאלו הרשומים כמשרתים אולם בפועל אינם עושים זאת? הנה תשובתו של יחיאל מויאל: "ברור שישנם כאלו. אנחנו כל העת עורכים ביקורות, שולחים מפקחים, ותפסנו לאורך תקופת פעילותינו כאלו שלא באמת עשו כיאות את שירותם. אלו סולקו ממערך המשרתים, או ננקטו נגדם סנקציות תואמות".
"צריך להבין, אנו גוף בהקמה עדיין, ומטבע הדברים, ישנם כשלים כאלו ואחרים. אבל אלו אינם כשלים מערכתיים, אלא כשלים מקומיים. לנו יש פיקוח ובקרה משלנו, ואנו כל למדים ומשפרים את התפקוד. גם בצבא ישנם כשלים. גם שם יש חיילים שאינם עושים כיאות את מטלותיהם, זה אינו אומר שהצבא הוא גוף שעומד מאחורי אותם חיילים" אומר יחיאל מויאל.
כדוגמא לשינוי שנעשה לאחרונה, מביא מויאל את נושא החונכות בשבת. "בעבר, מתנדב שהיה לוקח חניך אליו הביתה לשבת, היה יכול לדווח על כל שעות השבת כשעות התנדבות. ביטלנו את הדבר הזה לחלוטין. מאחר ויש בעייה ב´נראות´ של שעות ההתנדבות, איננו מכירים כיום בשום התנדבות הנעשית בבית. אנו נשמח מאוד אם מתנדב יארח חניכים בביתו, אולם איננו מכירים כלל בזה לעניין השרות האזרחי".
ובכל זאת – שאלנו את נחום בנדיקט, מדוע לך בכלל כל עניין השירות הזה שמעורר את כל האנטי דתיים מרבצם ונותן להם עילות להסית. מדוע לא תאשרו רק מקומות שירות שנמצאים בקונצנזוס הישראלי, כך שמי שכבר עושה שירות אזרחי, יקבל גם את כל הלגיטימיות הציבורית?
התשובה איננה פשוטה. מדובר כאן בבסיס הסכמת הרבנים לשירות האזרחי. הוצאת הציבור החרדי למקומות שאינם חרדים ואינם הולמים את רוח ההלכה, תיתקל בחומה בצורה, כזו שתפיל לחלוטין כל אפשרות שהיא לשירות אזרחי. לא מחוץ לקהילה, ואף לא בתוכה. "ההבנה הזו, של שירות בתוך הקהילה, אולי מעורר עלינו את חמתם של כל מיני גורמים, אבל הוא התנאי היחיד לעצם קיומו של הסדר שכזה" אומר בנדיקט ומוסיף: "הרי כידוע, רוב הארגונים הוולונטרים בארץ, הינם חרדים. לא יתכן למנוע מהם שירות מתנדבים מסור, רק בגלל עובדת היותם חרדים".
ואגב, גם בציבור הערבי יש מסתבר שירות אזרחי. כ-1000 איש משרתים גם שם, כשהכל נעשה במסגרת הפנים-ערבית. על זה אין שום ביקורת. גם לא תהיה.
יעדים
במנהלת השירות האזרחי, לא שוקטים על השמרים. היעדים שלהם מדברים על הכפלה כמעט של מספר המשרתים, לכ-2000 מתנדבים עד לסוף שנת 2010.
בהתאם לכך גם עובדים במנהלת על הרחבת מגוון האפשרויות העומדות בפני המתנדבים. כך לדוגמא ממתינים במנהלת לתשובת המשרד לביטחון פנים על הצעה לשילוב כ-200 מתנדבים חרדים במספר תפקידים מוגדרים במסגרתו, כפוף כמובן ליצירת מסגרת חרדית מופרדת והולמת. גם אפיקים נוספים בתחומי פעילות הרווחה, הבריאות והקליטה, ממתינים לאישור ממש בימים אלו.
"אנו עובדים קשה מאוד על הדבר הזה, מגיעים לתוצאות מרשימות, אולם במקום שנקבל מנות גדושות של הערכה, מגיע אדם חסר אחריות, ומטיל רפש ללא כל הצדקה וללא בסיס עובדתי, על אנשים שמגיעה להם רק תודה" אומרים אנשי המנהלת.
(המערכת ממתינה לתגובתו של אמנון לוי. כשתתקבל, נשמח לפרסמה)